סיכום
סיום דברי הפרק הקודם: הַכֹּהֲנִים מצווים על המִּצְוָה הזאת (לכבד את ה' בקורבנות לא פסולים), וָלֹא הם יקוללו. בעבר הלְוִיִּים אמנם דברו דברי תורה ולא דברי חטאים, והלכו בדרך ה', והשיבו רבים אחרים מדרך החטא. אבל מאז הם סרו מהדרך והכשילו גם אחרים. ה' מתלונן על בני העַם, ובעיקר על הכֹּהֲנִים, שבגדו בנשות נעוריהם, בנות יִשְׂרָאֵל, ושכבו עם בנות עמי אלוהים אחרים (כנראה הכוונה שהגולים ששבו לארץ המשיכו לשהות עם נשותיהם הנוכריות). פתיח לפרק הבא: ה' אומר שמייגעים אותו בתלונות כאילו הרשעים חביבים עליו מהצדיקים.
תקציר
| הַכֹּהֲנִים מצווים על המִּצְוָה הזאת (לכבד את ה' בקורבנות לא פסולים, כפי שתואר בפרק קודם), וָלֹא, ה' ישלח קללה עליהם, על הברכות שהם (הַכֹּהֲנִים) מברכים את העַם, ועל זַרְעָם, ויזהם את בגדיהם ופניהם (בצואה או באפר קורבנות?). |
| א וְעַתָּה אֲלֵיכֶם הַמִּצְוָה הַזֹּאת הַכֹּהֲנִים. ב אִם לֹא תִשְׁמְעוּ וְאִם לֹא תָשִׂימוּ עַל לֵב לָתֵת כָּבוֹד לִשְׁמִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת וְשִׁלַּחְתִּי בָכֶם אֶת הַמְּאֵרָה וְאָרוֹתִי אֶת בִּרְכוֹתֵיכֶם וְגַם אָרוֹתִיהָ כִּי אֵינְכֶם שָׂמִים עַל לֵב. ג הִנְנִי גֹעֵר לָכֶם אֶת הַזֶּרַע וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם וְנָשָׂא אֶתְכֶם אֵלָיו. |
| ה' מזכיר ללְוִיִּים (ולכֹּהֲנִים) שקיבלו את מִצְווֹת המִשְׂרַה שלהם כחלק מהברית עם ה', והמִצְווֹת נועדו להיות להם לדרך חיים ולהגנה, ועליהם להיות מלאי יראת ה'. בעבר הלְוִיִּים אמנם דברו דברי תורה ולא דברי חטאים, והלכו בדרך ה', והשיבו רבים אחרים מדרך החטא. היו באים אליהם לקבל מהם דברי תורה, כי הם היו שליחים נאמנים לה'. אבל מאז הם סרו מהדרך והכשילו גם אחרים, והשחיתו את הברית עם הלְוִיִּים. לכן ה' גם כן יבזה אותם בפני כל העַם. |
| ד וִידַעְתֶּם כִּי שִׁלַּחְתִּי אֲלֵיכֶם אֵת הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִהְיוֹת בְּרִיתִי אֶת לֵוִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. ה בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וָאֶתְּנֵם לוֹ מוֹרָא וַיִּירָאֵנִי וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא. ו תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן. ז כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ יְהוָה צְבָאוֹת הוּא. ח וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. ט וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה. |
| כל בני העַם הם בנים לאותו אב (אַבְרָהָם?) ונבראו ע"י אותו אל (ה'), ולכן אין לבגוד זה בזה. אך בני העַם (ובעיקר הכֹּהֲנִים) חטאו וחיללו את קודש ה' (כשבגדו בבת עַם ה') ושכבו עם בנות עמי אלוהים אחרים (כנראה הכוונה שהגולים ששבו לארץ המשיכו לשהות עם נשותיהם הנוכריות למרות נישואיהם לבנות יִשְׂרָאֵל). ה' יכרות (יפריד בכח) את מי שינהג כך, מעם יִשְׂרָאֵל (אָהֳלֵי יַעֲקֹב) ומקהילת הכֹּהֲנִים (עֵר וְעֹנֶה, ומַגִּישׁ מִנְחָה). |
| י הֲלוֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ הֲלוֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ מַדּוּעַ נִבְגַּד אִישׁ בְּאָחִיו לְחַלֵּל בְּרִית אֲבֹתֵינוּ. יא בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלִָם כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ יְהוָה אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר. יב יַכְרֵת יְהוָה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה מֵאָהֳלֵי יַעֲקֹב וּמַגִּישׁ מִנְחָה לַיהוָה צְבָאוֹת. |
| כמו כן, הגברים המגרשים את נשותיהם בנות יִשְׂרָאֵל גורמים לנשים המגורשות לכסות את המזבח בדמעות עד שאין עליו עוד מקום לקורבנות. הרי ה' העיד בטקס הנישואין של בת יִשְׂרָאֵל, שהיתה אשת הנעורים, החברה, ובעלת ברית של הבעל, שכעת בגד בה. אלה שלא נהגו כך שמרו על זרע ה' ורוחו. אין לבגוד באשת הנעורים, כי ה' שונא את המְשַׁלְּחִים את נשותיהם, וסימני החטא יישארו על בגדיהם. |
| יג וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת מִזְבַּח יְהוָה בְּכִי וַאֲנָקָה מֵאֵין עוֹד פְּנוֹת אֶל הַמִּנְחָה וְלָקַחַת רָצוֹן מִיֶּדְכֶם. יד וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְהוָה הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ. טו וְלֹא אֶחָד עָשָׂה וּשְׁאָר רוּחַ לוֹ וּמָה הָאֶחָד מְבַקֵּשׁ זֶרַע אֱלֹהִים וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל יִבְגֹּד. טז כִּי שָׂנֵא שַׁלַּח אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְכִסָּה חָמָס עַל לְבוּשׁוֹ אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם וְלֹא תִבְגֹּדוּ. |
| (פתיח לפרק הבא): ה' אומר שמייגעים אותו. הם שואלים - איך מייגעים? הוא עונה שהם (הצדיקים?) מתלוננים הרבה כאילו הרשעים חביבים על ה', אז איפה משפט הצדק שלו? |
| יז הוֹגַעְתֶּם יְהוָה בְּדִבְרֵיכֶם וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה הוֹגָעְנוּ בֶּאֱמָרְכֶם כָּל עֹשֵׂה רָע טוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה וּבָהֶם הוּא חָפֵץ אוֹ אַיֵּה אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י | הֲלוֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ הֲלוֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ מַדּוּעַ נִבְגַּד אִישׁ בְּאָחִיו לְחַלֵּל בְּרִית אֲבֹתֵינוּ. |
| ט"ו | וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל יִבְגֹּד. |