עיר
אַחְמְתָא
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Excavations in Ecbatana. By ninara, [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons
שטח העתיקות המזוהה עם אַחְמְתָא, כיום בתחום העיר הַמַדַאן שבאיראן
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Hamadan - Mausoleum of Esther and Mordechai. By Philippe Chavin (Simorg), copyleft: Multi-license with GFDL and Creative Commons CC-BY-SA-2.5 and older versions (2.0 and 1.0) [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
הקבר של אֶסְתֵּר ומָרְדֳּכַי בהַמַדַאן שבאיראן, על פי מסורת יהודי פָּרַס
רמת זיהוי : 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים : הַמַדַאן
אַחְמְתָא במקרא
בימי שיבת ציון תחת כּוֹרֶשׁ מלך פָּרַס החלו זְרֻבָּבֶל ויֵשׁוּעַ בבניית המקדש, אך העבודות הופסקו אחרי שהגרים תושבי הארץ התלוננו על הבנייה בפני מלכי פָּרַס
[^]עֶזְרָא פרק ד פסוקים ד-ה: ד וַיְהִי עַם הָאָרֶץ מְרַפִּים יְדֵי עַם יְהוּדָה ומבלהים [וּמְבַהֲלִים] אוֹתָם לִבְנוֹת. ה וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס.
. בימי דָּרְיָוֶשׁ כשחזרו זְרֻבָּבֶל ויֵשׁוּעַ לבנות את המקדש בא תַּתְּנַי, המושל הפרסי, כדי לחקור אם קיבלו היתר לבנייה, והם ענו שקיבלו את ההיתר מכּוֹרֶשׁ עצמו. תַּתְּנַי דווח על כך לדָּרְיָוֶשׁ ומביקש שיבדוק את אמיתות הטענה בגנזך המלך. דָּרְיָוֶשׁ אמנם צווה לאתר את הצהרת כּוֹרֶשׁ והיא נמצאת לא בבָבֶל אלא בגנזך באַחְמְתָא
[^]עֶזְרָא פרק ו פסוקים א-ב: א בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא שָׂם טְעֵם וּבַקַּרוּ בְּבֵית סִפְרַיָּא דִּי גִנְזַיָּא מְהַחֲתִין תַּמָּה בְּבָבֶל. ב וְהִשְׁתְּכַח בְּאַחְמְתָא בְּבִירְתָא דִּי בְּמָדַי מְדִינְתָּה מְגִלָּה חֲדָה וְכֵן כְּתִיב בְּגַוַּהּ דִּכְרוֹנָה.
. דָּרְיָוֶשׁ צווה להתיר את בניית המקדש ללא הפרעה, והמלאכה הסתיימה בג' באדר, שנת 6 למלכותו (515 לפנה"ס).
זיהוי המקום
אַחְמְתָא מזוהה בד"כ עם העיר הַמַדַאן של ימינו השוכנת באזור הררי גבוה (כ-1850 מ' מעל פני הים) במרגלות הצפוניים של פסגת האלבנד (3,580 מ') שבהרי הזגרוס במערב איראן. העיר נמצאת על צומת דרכים ראשיות קדומות בין ארץ פָּרַס (בדרום-מזרח) וערי הסהר הפורה שבאזור הפְּרָת והחִדֶּקֶל (בדרום-מערב) לבין אזור הים הכספי והקווקז בצפון
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 229-228
. בשל מיקומה הגיאוגראפי, הַמַדַאן היא בין הערים הקרות ביותר באיראן בעונת החורף, אך היא נהנית מקיץ יבש ונעים יחסית. ולכן שימשה אַחְמְתָא כבירת הקיץ של מלכי פָּרַס ואח"כ של האימפריה הַפַּרְתִּית, וגם המלכים הסאסאנים בנו בעיר ארמונות לתקופת הקיץ. לעומת זאת, שׁוּשַׁן, הבירה הראשית של האימפריה הפַּרְסִית\האחמנית, שימשה כבירת החורף של הממלכה.

ההסטוריון היווני הרודוטוס כתב על ייסוד אַחְמְתָא (אֶקְבַּתָּנָה ביוונית) כעיר הבירה של ממלכת מָדַי על ידי דֶיאוֹקֵיס. דֶיאוֹקֵיס הקים את העיר על גבעה והקיף אותה ב-7 חומות כך שכל חומה גבוה מהחיצונית לה בִּצְרִיחֶיהָ, וצבע הצריחים שונה בכל חומה
[*]בפנימית הם לבנים, אח"כ שחורים, אדומים כשָׁנִי, תכולים, אדומים, כסופים ומוזהבים
ובתחום החומה הפנימית שכן ארמון המלך ואוצרותיו. לפי ספר יְהוּדִית - ארפכשד מֶלֶךְ מָדַי ישב באַחְמְתָא אותה הקיף בחומות עבות וגבוהות עם מגדלים גבוהים על שערי העיר. אח"כ מתואר שם איך הכה נבוכדנצר את ארפכשד והחריב את אַחְמְתָא.

רוב האתר של העיר הקדומה טמון מתחת לבתי הַמַדַאן של היום, אך בשטחי התל החשוף שנותר מצפון ללב העיר נמצאו קברים, יסודות מבנים וחפצים שונים מהתקופות הפַּרְסִית ההלניסטית והַפַּרְתִּית של העיר (אך בינתיים ללא ממצאים מוקדמים יותר). בהַמַדַאן גם נמצא מבנה מאוזוליאום המיוחס על פי מסורת עתיקה של יהודי פָּרַס כקברם של אֶסְתֵּר ומָרְדֳּכַי - ראו צילום.
פרקים המזכירים את אַחְמְתָא
ציטוטים נבחרים