יֵשׁוּעַ – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

יֵשׁוּעַ\יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, Published by Guillaume Rouille(1518?-1589) [Public domain], via Wikimedia Commons

יֵשׁוּעַ\יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל

מקור השם

קיצור של יְהוֹשֻׁעַ - ה' מושיע

יֵשׁוּעַ במקרא

יֵשׁוּעַ הכהן, הנהיג את השבים לארץ יחד עם זְרֻבָּבֶל בימי הצהרת כּוֹרֶשׁ מלך פָּרַס. שניהם המשיכו להנהיג את העם בארץ, זְרֻבָּבֶל כמנהיג מדיני, ויֵשׁוּעַ ככֹּהֵן הַגָּדוֹל. שניהם הקימו את מזבח המקדש והתחילו בו את מלאכת הקרבת הקורבנות. כמה חודשים אחר כך הם פיקחו על בניית היסודות של בית המקדש לקול תרועות חצוצרות, מצילתיים וקריאות הלל ובכי של זקני העם שזכרו עוד את הבית הראשון.

העבודות על המקדש הופסקו עד ימי דָּרְיָוֶשׁ בשל תלונות העמים השכנים, אך זְרֻבָּבֶל ויֵשׁוּעַ חזרו להוביל מאוחר יותר את מלאכת הבנייה בהמרצת הנביאים חַגַּי וזְכַרְיָה. חַגַּי התלונן על דברי העַם שחשב שעדיין לא בא הזמן המתאים לבניין המקדש, ולכן העַם המשיך לשבת בבתיו המְקורִיים, בעוד בית ה' נותר חָרֵב. חַגַּי הסֵב את תשומת לב שומעיו לקשיים הכלכליים שפקדו אותם בשל ההזנחה הזאת, ועודד אותם שיקבלו עזרה מה' במלאכת הבניה-.

תַּתְּנַי המושל הפרסי (הפֵּחָה) של מחוז עֵבֶר הַנָּהָר (בו נכללה יהוּדָה) בא עם פמלייתו וחקר את הבונים אם קיבלו היתר לבנייה ומה שמותיהם. הם ענו שקיבלו את ההיתר מכּוֹרֶשׁ ותַּתְּנַי דווח על כך למלך דָּרְיָוֶשׁ וביקש שיבדוק את אמיתות הטענה בגנזך המלך. דָּרְיָוֶשׁ מצא אמנם את הצהרת כּוֹרֶשׁ בגנזך ומצווה על בניית המקדש בידי היהודים ללא הפרעה. הוא אף מימן מאוצר המלך את העבודות ואח"כ גם את קורבנות הזבחים. בניית הבית הסתיימה בג' באדר שנת 6 לדָּרְיָוֶשׁ והפסח נחגג בשמחה ע"י העם, הכוהנים והלויים.

עֶזְרָא (דודו של יֵשׁוּעַ) כעס על ראשי העם אשר לקחו להם נשים נוכריות, והוקמה ועדה לחקור בנושא. הסתבר שגם בָּנָיו של יֵשׁוּעַ חטאו בכך, והם התחייבו להוציא את נשיהם ולהקריב קורבן אשם.

במַרְאֶה נבואי של הנביא זְכַרְיָה הופיע יֵשׁוּעַ כעומד למשפט. יֵשׁוּעַ עמד בבגדים מזוהמים לפני מלאך ה' כשלימינו השָּׂטָן שבא לקטרג עליו. ה' ריחם על יֵשׁוּעַ שהוא כ"אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ" (לאור שובו מהגלות) וגער בשָּׂטָן. ה' צווה לחון את יֵשׁוּעַ ולהלבישו בבגדי כהונה, והוא הטיל עליו את תפקיד הדַּיָּן בביתו, ושומר החצר (כנראה כינוי לכהונה הגדולה). הוא אף יהיה בעל "מהלכים" בפמלית מלאכי ה'. אבל כל זאת רק אחרי שיצטרף אליו האיש המכונה "צֶמַח" (כנראה כינוי לזְרֻבָּבֶל). ה' העניק ליֵשׁוּעַ בינתיים אבן עם 7 עיניים (כנראה סמל למנורת המקדש, שעדין לא פועלת, כיוון שהעבודות המחודשות על המקדש רק התחילו באותם ימים).

יֵשׁוּעַ נזכר שוב כנראה במרומז במראה המנורה של זְכַרְיָה, שם מוקפת המנורה בשני ענפי זית. המלאך מסביר שאֵלֶּה שני בְנֵי הַיִּצְהָר (ודאי משל לזְרֻבָּבֶל המנהיג המדיני, וליֵשׁוּעַ הכוהן הגדול). יֵשׁוּעַ נזכר שוב כשה' מצווה על זְכַרְיָה להכין עטרות (תכשיטי ראש) מתרומות של 4 גולים, ולהכתיר את יֵשׁוּעַ ככוהן הגדול. האיש המכונה "צֶמַח" צפוי עוד לבוא ולמשול בהרמוניה עם יֵשׁוּעַ.

פרקים המזכירים את יֵשׁוּעַ

ספר	פרק
חַגַּי	א	בא' באֱלוּל בשנה 2 למלכות דָּרְיָוֶשׁ, ה' מצווה על חַגַּי להתלונן בפני מנהיגי העם זְרֻבָּבֶל ויֵשׁוּעַ על שהעַם יושב בבתיו המְקֹרִים ולא מתחיל בבניית בית ה' העומד בחורבנו. זאת הסיבה לרשימה של קשיים כלכליים וכישלונות ביבול האדמה. חַגַּי מעודד את שומעיו שמלאך ה' יהיה איתם במלאכת הבניה. דברי חַגַּי מעוררים רוח התלהבות בשומעיו, והעבודות על המקדש מתחילות בכ"ד באֱלוּל (כ3 שבועות לאחר דברי חַגַּי הראשונים).
חַגַּי	ב	בכ"א בתִּשְׁרֵי (ביום 7 של חג הסוכות, כחודש לאחר הנבואה הקודמת אז התחילו העבודות על המקדש), חַגַּי מעודד את זְרֻבָּבֶל, יֵשׁוּעַ, ואת זקני העם שזכו לראות את הבית הראשון שהיה מפואר מזה הנבנה כעת. עוד מעט וה' יעשה מהפכה בעולם, והגויים יביאו את אוצרותיהם למקדש שיהיה מכובד מקודמו. הנביא מתייעץ עם הכוהנים בשאלה לגבי הלכות טומאה וטהרה (כדי להזהיר את שומעיו לדאוג לטוהרה בעת מלאכת הבנייה ואחריה?). הקשיים שהיו לפני הבנייה יעברו. ה' יפיל מלכים מכִּסְּאוֹתֵיהֶם, ויעלה את זְרֻבָּבֶל שבחר לגדולה.
זְכַרְיָה	ג	מראה משפט יֵשׁוּעַ: זְכַרְיָה רואה את יֵשׁוּעַ עומד כשלפניו מלאך ה' ולימינו השָּׂטָן שבא לקטרג עליו. ה' מרחם על יֵשׁוּעַ (שהוא אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ) וגוער בשָּׂטָן. הוא מצווה להחליף את הבגדים המזוהמים של יֵשׁוּעַ בבגדי כהונה טהורים וממנה אותו לכוהן גדול. הוא מודיע שהוא עומד להביא את עבדו "צֶמַח" (כנראה כנוי לזְרֻבָּבֶל, שותפו להנהגה של יֵשׁוּעַ), ומוסר ליֵשׁוּעַ אבן שעליה חָרַת 7 עיניים (אולי משל לעיני ה' המשגיחות על העַם מהמנורה במקדש).
זְכַרְיָה	ו	מראה המֶּרְכָּבות: זְכַרְיָה רואה 4 מרכבות עם סוסים צבעוניים יוצאות מבין שני הרי נְחֹשֶׁת. המלאך מסביר שאֵלֶּה 4 רוחות השמיים, ואח"כ מראה לנביא שהסוסים שדהרו צפונה הניחו שם את רוּח (זעמו) של ה' (כמו שהובטח בפרק ב). ה' מצווה על זְכַרְיָה להכין עטרות (תכשיטי ראש) מתרומות של 4 גולים, ולהכתיר את יֵשׁוּעַ הכוהן הגדול. האיש ששמו "צֶמַח" (ודאי זְרֻבָּבֶל) צפוי עוד לבוא ולמשול בהרמוניה עם יֵשׁוּעַ.
דָּנִיֵּאל	ט	דָּנִיֵּאל מהרהר בנבואת יִרְמְיָהוּ שיְרוּשָׁלַיִם תשאר בחורבות למשך 70 שנים, ומתפלל לה', מתוודה בשם העם על חטאיו, ומבקש רחמים. אז מופיע המלאך גַּבְרִיאֵל ומסביר שעל העַם וירושלים יעברו 70 שָׁבֻעִים (כל שָּׁבוּעַ הוא 7 שנים, כלומר סה"כ 490 שנה) עד שיכופרו החטאים, ובסופם יבוא צדק נצחי ושלטון המָשִׁיחַ. בתחילה יחלפו 7 שָׁבֻעִים עד ימי בִּנְיָן יְרוּשָׁלַיִם ושלטון "מָשִׁיחַ נָגִיד" ^[]אולי יֵשׁוּעַ הכהן הגדול בימי שיבת ציון? , ואז 62 שָׁבֻעִים של מצוקה, עד ש"יִכָּרֵת מָשִׁיחַ" ^[]אולי חוניו השלישי, אחרון הכוהנים הגדולים, שהודח ונרצח? . בשָּׁבוּעַ האחרון יושחת הקודש בירושלים, ובחצי השָּׁבוּעַ יופסקו הקורבנות ^[*]ביזת המקדש וגזירות אנטיוכוס? . מצוקה זאת תִּימָּשֵׁךְ עד שיבוא הכליון על ה"שֹׁמֵם" (והגאולה).
עֶזְרָא	ב	רשימת העולים לארץ: מנהיגיהם (בראשם זְרֻבָּבֶל ויֵשׁוּעַ), רשימת בני הָעָם לפי בתי אב ומקומות ישובם המקוריים, הכוהנים, הלויים, סגל המקדש (מְשֹׁרְרִים, שֹּׁעֲרִים, נתינים ובני עבדי שְׁלֹמֹה), וחסרי היחוס - סה"כ כ-50,000 איש כולל העבדים. השבים נותנים תרומות לאוצר המקדש ומתיישבים בערי מוצאם.
עֶזְרָא	ג	בחודש תִּשְׁרֵי שאחרי השיבה לציון נערכת אסיפת עם בה יֵשׁוּעַ וזְרֻבָּבֶל מקימים את מזבח המקדש ומתחילה מלאכת הקרבת הקורבנות בו. כמה חודשים אחר כך הם מפקחים על בניית היסודות למקדש לקול תרועות חצוצרות, מצילתיים וקריאות הלל ובכי של זקני העם הזוכרים את הבית הראשון.
עֶזְרָא	ד	בני האֻמּוֹת שמלך אַשּׁוּר הגלה מארצותיהם ויִשֵּׁב בנחלות שבטי ישראל הגולים מבקשים מזְרֻבָּבֶל ומיֵשׁוּעַ להצטרף לבניית המקדש, אך הם מסורבים ושולחים כתבי שִׂטְנָה למלכי פָּרַס. העבודה על המקדש מופסקת עד ימי דָּרְיָוֶשׁ (שבימיו מסתיימת בניית המקדש). נשלח גם כתב שִׂטְנָה למלך אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ ואח"כ למלך אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא אשר מצווה על הפסקת בניית החומה בירושלים.
עֶזְרָא	ה	זְרֻבָּבֶל ויֵשׁוּעַ חוזרים לבנות את המקדש (בהמרצת הנביאים חַגַּי וזְכַרְיָה). תַּתְּנַי, המושל הפרסי, בא לחקור אם קיבלו היתר לבנייה ומה שמות הבונים. הם עונים שקיבלו את ההיתר מכּוֹרֶשׁ ותַּתְּנַי מדווח על כך למלך דָּרְיָוֶשׁ ומבקש שיבדוק את אמיתות הטענה בגנזך המלך.
עֶזְרָא	י	עם רב מתקבץ סביב עֶזְרָא ובוכה. שְׁכַנְיָה מציע לגרש את הנשים הנָכְרִיּוֹת וילדיהם המשותפים ועֶזְרָא משביע את הָעָם לעשות כן. הָעָם מכונס ביְרוּשָׁלַיִם אך יורדים גשמים רבים ומתקבלת ההצעה לכנס וועדה שתחקור את מקרי ההתבוללות בערי יְהוּדָה. הפרק מסתיים עם רשימת האשמים בנישואי התערובת - כולל ממנהיגי הָעָם, הכוהנים, והלויים.
נְחֶמְיָה	ט	העם מתכנס לווידוי על חטאיהם ועל חטאי האבות. תפילת הווידוי כוללת את תולדות העולם ממעשה הבריאה, והחסדים שעשה ה' לעם יִשְׂרָאֵל מימי אַבְרָהָם, דרך מֹשֶׁה, כיבוש הָאָרֶץ והשופטים. בני יִשְׂרָאֵל שבים וחוטאים למרות כל אלה, ה' מרחם עליהם ולבסוף מעניש אותם, העם חוזר בתשובה וה' סולח שוב וחוזר חלילה. כיום העם הוא עֶבֶד למְּלָכִים גויים בארצו שלו.
נְחֶמְיָה	י”ב	רשימת בתי אבות הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם (כולל המשוררים והשומרים) מימי העולים עם זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ הכֹּהֲן הגדול בעקבות הצהרת כּוֹרֶשׁ ועד לימי עֶזְרָא ונְחֶמְיָה. מתואר גם טקס חנוכת החומות (בהנחית נְחֶמְיָה) הכולל שתי תהלוכות הצועדות על החומות מדרום ועד אזור המקדש, שם חוגגים עם שירת המשוררים ובלווי כלי נגינה. מוסדרות התרומות לכֹּהֲנִים וְללְוִיִּם ולשאר משרתי המקדש.

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
זְכַרְיָה-ג	א	וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ יְהוָה וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ.
זְכַרְיָה-ו	י"א	וְלָקַחְתָּ כֶסֶף וְזָהָב וְעָשִׂיתָ עֲטָרוֹת וְשַׂמְתָּ בְּרֹאשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.
עֶזְרָא-ג	ב	וַיָּקָם יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים וּזְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל וְאֶחָיו וַיִּבְנוּ אֶת מִזְבַּח אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת עָלָיו עֹלוֹת כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים.
עֶזְרָא-י	י"ח	וַיִּמָּצֵא מִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הֹשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מִבְּנֵי יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק וְאֶחָיו מַעֲשֵׂיָה וֶאֱלִיעֶזֶר וְיָרִיב וּגְדַלְיָה. וַיִּתְּנוּ יָדָם לְהוֹצִיא נְשֵׁיהֶם וַאֲשֵׁמִים אֵיל צֹאן עַל אַשְׁמָתָם.

אילן יוחסין