עַלַמַּפָּה

במקרא נזכרים מספר מקומות בגִּלְעָד בשם הכולל את הכינוי "מִּצְפָּה", ולא ברור אם מדובר בכינויים שונים לאותו מקום, או למקומות שונים. "רָמַת הַמִּצְפֶּה", אולי האזור ההררי של מִּצְפָּה, נכללה בנחלת שבט גָד. מִּצְפָּה עצמה נזכרת בסיפור בריחת יַעֲקֹב ומשפחתו מחָרָן לארץ. לָבָן רדף אחריו והשיג אותו בְּהַר הַגִּלְעָד, ושם, במקום שנקרא "מִּצְפָּה", הם כרתו ברית והקימו גָּל (אבנים) להיות עֵד לקיום הברית - ומכאן שם המקום גַּלְעֵד. ממִּצְפָּה הגבוהה ניתן לִצְפּוֹת למרחקים, וכך ה' יראה שיַעֲקֹב ולָבָן אינם מְפֵרִים את הברית, גם כשהם כבר לא יהיו עוד במרחק ראיה זה מזה.

כשבְּנֵי עַמּוֹן יצאו לכבוש את הַגִּלְעָד, נאספו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל במִּצְפָּה, ויִפְתָּח שבֵּיתוֹ היה במִּצְפָּה, הופקד על צבא העַם. הוא "עבר" (או "יצא") מ"מִצְפֵּה גִלְעָד", ומשם עבר לאזור העַמּוֹני ושם הביס אותם. יִפְתָּח נדר להקריב את הראשון שיצא מדלתו לקראתו אם ינצח, וכשחזר לביתו שבמִּצְפָּה, היתה זו בִתּוֹ שיצאה לקראתו. היא קיבלה אישור מאביה לבכות עם חברותיה על הֶהָרִים באזור מִּצְפָּה במשך חודשיים לפני שיבוצע גזר דינה.

האתר של מִּצְפָּה המקראית לא זוהה, וכאמור לא ברור כלל אם מִצְפָּה, רָמַת הַמִּצְפֶּה, ומִצְפֵּה גִלְעָד הם מקומות זהים או לא. על פי הסיפור בבְּרֵאשִׁית (ראו למעלה) משתמע שיַעֲקֹב הגיע מצפון (מחָרָן) עד להרי הגַּלְעֵד, ועבר במִּצְפָּה לפני שהמשיך דרומה לנחל יַבֹּק. פסגת הַגִּלְעָד (1,247 מ' מעל פני הים) נמצאת באוּם אֶ-דַּרַג' שליד העיר עג'לון, בחבל עג'לון שמצפון ליַבֹּק (ראו "מִצְפֵּה גִלְעָד" במפה כאן), ומכאן באמת נפרס נוף רחב כמתואר בבְּרֵאשִׁית, וכך יש המזהים את האתר עם מִצְפָּה.

זיהוי נוסף המקובל למִּצְפָּה המקראית הוא ח'רבת אל-כבדה, שבה נמצא הרכס הגבוה ביותר מצפון ליַבֹּק בסמוך לדרך המלך המגיעה מאֲרָם (ושדרכה אולי הגיע יַעֲקֹב). הצעות זיהוי נוספות למִּצְפָּה כוללות את ח'רבת אל-מצבטה הסמוכה (שאולי משמרת את השם "מִּצְפָּה"), את עיר המקלט רמות גִּלְעָד, את בית ראס, את סוּף או את תל-אל-מצפא שלידה (ראו במפה), ואתרים נוספים מדרום ליַבֹּק. יש המבחינים בין "מִצְפֵּה" של יַעֲקֹב לבין "מִצְפֵּה גִלְעָד" הנזכר כאמור במסלול המלחמה של יִפְתָּח, וממקמים את מִצְפֵּה גִלְעָד מדרום ליַבֹּק - אולי ברכס שבג'בל נַבִּי יוּשַׁע ליד א-סלט.