עיר
עָנִים
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
old synagogue in khurvat anim in yatir forest. By צילום:ד"ר אבישי טייכר, [CC-BY-2.5], via Wikimedia Commons
בית כנסת מהמאה ב-3 לספירה בח'רבת עֻ'וֵין אֶ-תַּחְתַא
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Hurbat Anim. By Stéphanie Gromann, [Attribution], via Wikimedia Commons
מסדרון מוביל למערכת מגורים בחורבת עָנִים התחתונה
רמת זיהוי : 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים : חורבת עָנִים התחתונה - ח'רבת עֻ'וֵין אֶ-תַּחְתַא
עָנִים במקרא
עָנִים נזכרת פעם אחת במקרא ברשימת ערי ההָר הדרומיות שבנחלת שבט יְהוּדָה, אחרי דְּבִר, עֲנָב, ואֶשְׁתְּמֹע
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים מ"ח-נ: מח וּבָהָר שָׁמִיר וְיַתִּיר וְשׂוֹכֹה. מט וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִר. נ וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים.
.
זיהוי המקום
עָנִים שכנה כאמור באזור דרום ההָר ביְהוּדָה, באזור הכללי של דְּבִר, עֲנָב, ואֶשְׁתְּמֹע. על פי אחד מחרסי עֲרָד
[1]הערך על מכתבי ערד בויקיפדיה
המתוארכים לסוף ימי בית-ראשון נזכרת העלאת מס של שְּׂעֹרָה מ"ענים תחתונים" ומ"ענים עליונים"
[2]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 306
. גם באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה)
[3]הערך על האוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס בויקיפדיה
נזכרות שתי ערים בשם עָנִים (Aneim או Anaia) - האחת שהיתה בימיו כפר של יהודים (ונזכרת במסגרת התיאור של עֲנָב
[4]הערך על עֲנָב\Anab באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס בתרגום לאנגלית, עמ 43
) והשנייה ממזרח לה ושבה כל התושבים היו נוצרים
[5]הערך על עָנִים\Aneim באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס בתרגום לאנגלית, עמ 43
.

מעט ממזרח לעֲנָב ומדרום לאֶשְׁתְּמֹע נמצאות אמנם שתי חורבות בשם "עֻ'וֵין" - חורבת עֻ'וֵין התחתונה והעליונה (ח'רבת עֻ'וֵין אֶ-תַּחְתַא ואֶל-פוֹקָה בערבית) במרחק של פחות מ-2 ק"מ זו מזו. השם "עֻ'וֵין" משמר כמשוער את שמה של עָנִים המקראית. החורבה המזרחית גבוהה מעט יותר מהמערבית והיא מזוהה בד"כ עם הכפר הנוצרי שנזכר ע"י אוסביוס, בעוד החורבה המערבית מזוהה כעָנִים היהודית (למרות שהמרחק של 9 מילין מדרום לחֶבְרוֹן המצויין באונומסטיקון הוא קצר מהמרחק בפועל של כ-13 מילין ביזנטים המפרידים בין חֶבְרוֹן לחורבה התחתונה)
[6]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 309-308
.

בשתי החורבות השכנות התגלו חרסים המעידים על התיישבות בתקופת המלוכה ביְהוּדָה (תקופת הברזל), וגם מצודה ישראלית בחורבה המערבית. בשתי החורבות התגלו גם שרידי מבנים ציבוריים מהתקופה הביזנטית (של אוסביוס). בחורבה המערבית נראים עדיין שרידי מבנה מפואר המזוהה כבית הכנסת של היישוב מהמאה ה-3
[7]הערך על חורבת ענים בויקיפדיה
. בחורבה המזרחית התגלו שרידי מבנה המזוהה ככנסיה נוצרית על סמך אגף הבנוי כאָפְּסִיס בחלקו הצפוני. כמו כן בשתי החורבות נמצאו בורות מים ומערות מגורים שאליהן הובילו מסדרונות חצובים מתוך חצרות מגודרות (ראו צילומים)
[8]חורבת ענים באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל, של רשות העתיקות
[9] ח'רבת עוינה אל-פוקא באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל, של רשות העתיקות
.
פרקים המזכירים את עָנִים
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על עָנִים באתרים של ויקיפדיה, עמוד ענן ורשות העתיקות.
טיולים באזור: יער יתיר, באתר קק"ל
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.