עֲרָד – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tel Arad. Aerial photograph of the city and the fortress, by אסף.צ [Public Domain], from Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.

לרגלי התל משתרעת העיר הכנענית הקדומה המוקפת חומה, ובראש התל ניצב המבצר מהתקופה הישראלית (משוחזר בחלקו).

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tel arad by זאב שטיין - Zeev Stein, Heritage Conservation Outside The City Pikiwiki Israel, [CC-BY-2.5], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.

המבצר הישראלי בתל-ערד. במרכז נראים שרידי המגדל ההלניסטי, ובסמוך אליו (מימין לפינה השמאלית עליונה בתמונה) ניתן לראות את שרידי המקדש מהתקופה הישראלית.

רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי

עֲרָד במקרא

בימי הנדודים של העַם בַּמִּדְבָּר הם נסעו מהמחנה בקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ להֹר הָהָר שליד גבול אֱדוֹם ומשם ניסו לעלות לארץ מכוון דרום דרך "דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים". כשמֶלֶךְ עֲרָד שבנֶּגֶב שמע שהעַם מתקדם לכוון הַנֶּגֶב הוא תקף את בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ולקח שבויים. העַם נשבע שאם יביס את בני עֲרָד אז הוא ישמיד\יחרים את עָרֵיהֶם. ה' שמע ועשה שכך יקרה, ומקום הקרב נקרא מאז חָרְמָה. ארוע זה נזכר אח"כ שוב בסיכום מסעות בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר.

מלכי עֲרָד וחָרְמָה נמנים ברשימת המלכים ממערב לירדן שנכבשו בימי יְהוֹשֻׁעַ, והעיר "עֵדֶר" המופיעה ברשימת ערי הַנֶּגֶב שבנחלת יְהוּדָה היא כנראה שיבוש שמה של "עֲרָד". מאוחר יותר מסופר שבני "קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה" באו מ"עִיר הַתְּמָרִים" והצטרפו לתושבי יְהוּדָה בנגב עֲרָד.

זיהוי המקום

עֲרָד המקראית מזוהה בוודאות עם תל עֲרָאד שבנֶּגֶב אשר שימר בערבית את שם המקום עד ימינו. חיזוק נוסף לזיהוי זה נמצא בקערה שנמצאה באחת משכבות המצודה שבראש התל, ועליה מופיע השם "ערד" 7 פעמים בדרכי כיתוב שונות. אתר העיר כולל שני אזורים נפרדים - עיר כנענית קדומה לרגלי התל, ומצודה מהתקופה הישראלית בראש התל.

עֲרָד הכנענית היתה עיר גדולה ומוקפת חומה עם מגדלים. העדר מקורות מים אילץ את תושבי העיר לאגור את מי הגשמים בבור מים גדול בשטח העיר. בעיר נמצאו בתי מגורים בעל סגנון ייחודי המכונה "הבית הערדי", ארמונות ומקדשים. על פי הממצאים שנמצאו במקום, מסתבר שתושבי העיר עסקו בחקלאות, ובתעשייה של בדים, עורות, תכשיטים ויצור כלים צבעוניים שיוּצְאוּ אולי גם למִצְרַיִם. העיר נחרבה לגמרי לכל המאוחר במאה ה-27 לפנה"ס, ונותרה בחורבנה כ-1500 שנה עד הופעת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל באזור. עובדה זו סותרת לכאורה את אזכורו של מלך עֲרָד הַכְּנַעֲנִי שנלחם בבְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ראו למעלה). אחד ההסברים לקושי זה הוא שמדובר במלך של שבטים מקומיים שנדדו באזור עֲרָד, או שהמלך ועירו היו אז באזור תל תֵּל מַלְחֲתָה (המזוהה בד"כ עם חָרְמָה) כ-12 ק"מ מהעיר עֲרָד של תקופת המלוכה.

בראש התל נבנתה כאמור מצודה בראשית התקופה הישראלית (תקופת הברזל), ולמעשה נמצאו במקום 6 שכבות בנייה של המצודה, שכולן נשרפו ונהרסו בתורן. השכבה הראשונה כנראה נהרסה בימי מסע הכיבוש שערך פרעה שִׁישַׁק (925~ לפנה"ס), אשר הזכיר את עֲרָד ברשימת כיבושיו באזור. למצודה צורת רִבּוּעַ בגודל 50x50 מטר, והיא הוקפה בחומה עבה ובמגדלים. בשטח המצודה היו בורות מים שמולאו ע"י נִקְּבָה שהגיעה מחוץ לחומות, בתי מגורירם ומלאכה, מחסנים ומקדש בעל מאפיינים המזכירים את אלה שבתיאור מקדש שְׁלֹמֹה בירושלים. בשכבת המצודה האחרונה מסוף התקופה הישראלית המקדש כבר לא שימש לפולחן והחומה החדשה נבנתה מעליו (ההשערה היא שהמקדש בוטל כחלק מריכוז הפולחן ביְרוּשָׁלַיִם בימי המלך יֹאשִׁיָּהוּ). בשכבות השונות של המצודה נמצאו אוסטרקונים רבים עם כתובות בעברית עתיקה העוסקים בעיקר באספקת מזון ממחסני המצודה המלכותית לשליחי המלכות או ללוחמים. המצודה שימשה גם בתקופה הפרסית, ההלניסטית ורומית.

פרקים המזכירים את עֲרָד

ספר	פרק
בַּמִּדְבָּר	כ”א	העַם ממשיך במסע מהֹר הָהָר ונלחם במֶלֶךְ עֲרָד שתוקף אותו, אבל מובס. המסע ממשיך מזרחה ועוקף את אֶרֶץ אֱדוֹם מדרום וממזרח. העַם מתלונן על רעב וצמא, ה' מעניש אותם בנחשים, ואח"כ סולח ומרפא בעזרת נחש נחושת שמֹשֶׁה מכין. העַם עובר בְּאֹבֹת, בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים, בְּנחלי זָרֶד ואַרְנוֹן, וכובש את ארצות סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי ועוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן. הפרק כולל גם 3 שירים קצרים, כולל את שיר הבְּאֵר.
בַּמִּדְבָּר	ל”ג	הפרק מוסר את רשימת הַתַּחֲנוֹת במהלך נדודי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, בהנהגת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, מאֶרֶץ מִצְרַיִם ועד לעַרְבֹת מוֹאָב שעל גדות היַרְדֵּן אל מול יְרִיחוֹ. כשהעַם מוכן לחצות את היַרְדֵּן ולהכנס לארץ, ה' מצווה על מֹשֶׁה להזהיר אותם שהם חייבים להביס את תושבי הארץ, לרשת אותם, ולהרוס את כלי הפולחן הזר שלהם.
יְהוֹשֻׁעַ	י”ב	פרוט כיבושי מֹשֶׁה ממזרח ליַרְדֵּן וכבושי יְהוֹשֻׁעַ ממערב ליַרְדֵּן.
יְהוֹשֻׁעַ	ט”ו	גבולות וערי נחלת יְהוּדָה. כיבושי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה בחֶבְרוֹן ואחיו הקטן עָתְנִיאֵל בדְּבִר. עָתְנִיאֵל מקבל בתמורה את עַכְסָה בת כָּלֵב לאישה והיא מבקשת מאָבִיהָ את אזור המעיינות שם.
שׁוֹפְטִים	א	אחרי מות יְהוֹשֻׁעַ השבטים ממשיכים לנסות לכבוש את הַכְּנַעֲנִים שנותרו בנחלתם ובחלק מהמקרים הם אינם מצליחים בכך, והַכְּנַעֲנִים ממשיכים לשבת בתוך נחלות השבטים אך מעלים להם מס. עָתְנִיאֵל כובש את דְּבִר ונושא את עַכְסָה בת אחיו הגדול - כָּלֵב.

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
בַּמִּדְבָּר-כ"א	א-ג	וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי. וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַיהוָה וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם. וַיִּשְׁמַע יְהוָה בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה.
בַּמִּדְבָּר-ל"ג	מ	וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד וְהוּא יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן בְּבֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
יְהוֹשֻׁעַ-י"ב	י"ד	מֶלֶךְ חָרְמָה אֶחָד מֶלֶךְ עֲרָד אֶחָד.
יְהוֹשֻׁעַ-ט"ו	כ"א	וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר.
שׁוֹפְטִים-א	ט"ז	וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם.

ניתן לקרוא עוד על עֲרָד באתרים של ויקיפדיה ועמוד ענן.

טיולים באזור: גן לאומי תל ערד