עיר
עֲרָד
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tel Arad. Aerial photograph of the city and the fortress, by אסף.צ [Public Domain], from Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
לרגלי התל משתרעת העיר הכנענית הקדומה המוקפת חומה, ובראש התל ניצב המבצר מהתקופה הישראלית (משוחזר בחלקו).
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tel arad by זאב שטיין - Zeev Stein, Heritage Conservation Outside The City Pikiwiki Israel, [CC-BY-2.5], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
המבצר הישראלי בתל-ערד. במרכז נראים שרידי המגדל ההלניסטי, ובסמוך אליו (מימין לפינה השמאלית עליונה בתמונה) ניתן לראות את שרידי המקדש מהתקופה הישראלית.
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
עֲרָד במקרא
בימי הנדודים של העַם בַּמִּדְבָּר הם נסעו מהמחנה בקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ להֹר הָהָר שליד גבול אֱדוֹם
[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ פסוק כ"ב: כב וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה הֹר הָהָר.
ומשם ניסו לעלות לארץ מכוון דרום דרך "דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים"
[*]ראו במפה להלן נתיב משוער של דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים על פי יוחנן אהרוני
[*]דרכים ואתרים - פרקים בתולדות ישראל וארצו, יוחנן אהרוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשל"א, עמוד 34.
.
. כשמֶלֶךְ עֲרָד שבנֶּגֶב שמע שהעַם מתקדם לכוון הַנֶּגֶב הוא תקף את בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ולקח שבויים
[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוקים א-ג: א וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי. ב וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַיהוָה וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם. ג וַיִּשְׁמַע יְהוָה בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה.
. העַם נשבע שאם יביס את בני עֲרָד אז הוא ישמיד\יחרים את עָרֵיהֶם. ה' שמע ועשה שכך יקרה, ומקום הקרב נקרא מאז חָרְמָה
[*]פירושים אחרים לשמה של "חָרְמָה" נמסרים בבַּמִּדְבָּר פרק י"ד פסוק מ"ה
[^] בַּמִּדְבָּר פרק י"ד פסוק מ"ה: מה וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה.
ובשׁוֹפְטִים פרק א פסוק י"ז
[^] שׁוֹפְטִים פרק א פסוק י"ז: יז וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה אֶת שִׁמְעוֹן אָחִיו וַיַּכּוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר חָרְמָה.
.
. ארוע זה נזכר אח"כ שוב בסיכום מסעות בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר
[^]בַּמִּדְבָּר פרק ל"ג פסוק מ: מ וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד וְהוּא יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן בְּבֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
.

מלכי עֲרָד וחָרְמָה נמנים ברשימת המלכים ממערב לירדן שנכבשו בימי יְהוֹשֻׁעַ
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ב פסוק י"ד: יד מֶלֶךְ חָרְמָה אֶחָד מֶלֶךְ עֲרָד אֶחָד.
, והעיר "עֵדֶר" המופיעה ברשימת ערי הַנֶּגֶב שבנחלת יְהוּדָה היא כנראה שיבוש שמה של "עֲרָד"
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 371
. מאוחר יותר מסופר שבני "קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה" באו מ"עִיר הַתְּמָרִים"
[*]יריחו, או אולי צוער?
[*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד371.
והצטרפו לתושבי יְהוּדָה בנגב עֲרָד.
זיהוי המקום
עֲרָד המקראית מזוהה בוודאות עם תל עֲרָאד שבנֶּגֶב אשר שימר בערבית את שם המקום עד ימינו. חיזוק נוסף לזיהוי זה נמצא בקערה שנמצאה באחת משכבות המצודה שבראש התל, ועליה מופיע השם "ערד" 7 פעמים בדרכי כיתוב שונות
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 376
. אתר העיר כולל שני אזורים נפרדים - עיר כנענית קדומה לרגלי התל, ומצודה מהתקופה הישראלית בראש התל.

עֲרָד הכנענית היתה עיר גדולה
[*]כ-100 דונם
ומוקפת חומה עם מגדלים. העדר מקורות מים אילץ את תושבי העיר לאגור את מי הגשמים בבור מים גדול בשטח העיר. בעיר נמצאו בתי מגורים בעל סגנון ייחודי המכונה "הבית הערדי"
[*]בית ובו שני חדרים - גדול וקטן, שבו הכניסה היא בציר הרוחב של המבנה, ותקרת החדר נתמכה על עמוד עץ אחד או שניים.
, ארמונות ומקדשים. על פי הממצאים שנמצאו במקום, מסתבר שתושבי העיר עסקו בחקלאות, ובתעשייה של בדים, עורות, תכשיטים ויצור כלים צבעוניים שיוּצְאוּ אולי גם למִצְרַיִם
[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 374-373
. העיר נחרבה לגמרי לכל המאוחר במאה ה-27 לפנה"ס, ונותרה בחורבנה כ-1500 שנה עד הופעת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל באזור. עובדה זו סותרת לכאורה את אזכורו של מלך עֲרָד הַכְּנַעֲנִי שנלחם בבְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ראו למעלה). אחד ההסברים לקושי זה הוא שמדובר במלך של שבטים מקומיים שנדדו באזור עֲרָד, או שהמלך ועירו היו אז באזור תל תֵּל מַלְחֲתָה (המזוהה בד"כ עם חָרְמָה) כ-12 ק"מ מהעיר עֲרָד של תקופת המלוכה
[5]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ח, עמוד 381-380
.

בראש התל נבנתה כאמור מצודה בראשית התקופה הישראלית (תקופת הברזל), ולמעשה נמצאו במקום 6 שכבות בנייה של המצודה, שכולן נשרפו ונהרסו בתורן. השכבה הראשונה כנראה נהרסה בימי מסע הכיבוש שערך פרעה שִׁישַׁק (925~ לפנה"ס), אשר הזכיר את עֲרָד ברשימת כיבושיו באזור. למצודה צורת רִבּוּעַ בגודל 50x50 מטר, והיא הוקפה בחומה עבה ובמגדלים. בשטח המצודה היו בורות מים שמולאו ע"י נִקְּבָה שהגיעה מחוץ לחומות, בתי מגורירם ומלאכה, מחסנים ומקדש בעל מאפיינים המזכירים את אלה שבתיאור מקדש שְׁלֹמֹה בירושלים
[7]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 379
. בשכבת המצודה האחרונה מסוף התקופה הישראלית המקדש כבר לא שימש לפולחן והחומה החדשה נבנתה מעליו (ההשערה היא שהמקדש בוטל כחלק מריכוז הפולחן ביְרוּשָׁלַיִם בימי המלך יֹאשִׁיָּהוּ
[^]מְלָכִים-ב פרק כ"ג פסוק ח: ח וַיָּבֵא אֶת כָּל הַכֹּהֲנִים מֵעָרֵי יְהוּדָה וַיְטַמֵּא אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר קִטְּרוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים מִגֶּבַע עַד בְּאֵר שָׁבַע וְנָתַץ אֶת בָּמוֹת הַשְּׁעָרִים אֲשֶׁר פֶּתַח שַׁעַר יְהוֹשֻׁעַ שַׂר הָעִיר אֲשֶׁר עַל שְׂמֹאול אִישׁ בְּשַׁעַר הָעִיר.
). בשכבות השונות של המצודה נמצאו אוסטרקונים
[*]שברי חרס ועליהם כתובות
רבים עם כתובות בעברית עתיקה העוסקים בעיקר באספקת מזון ממחסני המצודה המלכותית לשליחי המלכות או ללוחמים. המצודה שימשה גם בתקופה הפרסית, ההלניסטית
[*]אז נבנה המגדל ששרידיו נראים היום במרכז המצודה - ראו בתמונה.
ורומית.
פרקים המזכירים את עֲרָד
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על עֲרָד באתרים של ויקיפדיה ועמוד ענן.
טיולים באזור: גן לאומי תל ערד
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.