עיר
גִבְּתוֹן
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

תל מלוט בשמורת עיינות גיבתון. צילום של אבישי טייכר משתמש ויקיפדיה Avi1111, [CC-BY-SA-2.5] מתוך ויקיפדיה
תל מלוט\אל-מַלַאת - המזוהה בד"כ עם גִבְּתוֹן המקראית
רמת זיהוי : 3 - זיהוי משוער
כנויים נוספים : תל מלוט
גִבְּתוֹן במקרא
גִבְּתוֹן נזכרת ברשימת ערי שבט דָן, בין אֶלְתְּקֵה לבַעֲלָת
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים מ, מ"ד: מ לְמַטֵּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם יָצָא הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי. ... מד וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן וּבַעֲלָת.
. גִבְּתוֹן נזכרת גם ברשימת ערי הלווים בנחלת דָן שנמסרו ללויים בני קְהָת
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ"א פסוקים כ, כ"ג: כ וּלְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת הַלְוִיִּם הַנּוֹתָרִים מִבְּנֵי קְהָת וַיְהִי עָרֵי גוֹרָלָם מִמַּטֵּה אֶפְרָיִם. ... כג וּמִמַּטֵּה דָן אֶת אֶלְתְּקֵא וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת גִּבְּתוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ.
. גִבְּתוֹן היתה אבל ביד הפְּלִשְׁתִּים בימי ממלכת יִשְׂרָאֵל, ומלכי יִשְׂרָאֵל ניסו לכבוש אותה מהם, כנראה ללא הצלחה. נָדָב מלך יִשְׂרָאֵל שם מצור על גִבְּתוֹן, אך בַּעְשָׁא רצח אותו שם בזמן המצור ומלך תחתיו
[^]מְלָכִים-א פרק ט"ו פסוקים כ"ז-כ"ח: כז וַיִּקְשֹׁר עָלָיו בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה לְבֵית יִשָּׂשכָר וַיַּכֵּהוּ בַעְשָׁא בְּגִבְּתוֹן אֲשֶׁר לַפְּלִשְׁתִּים וְנָדָב וְכָל יִשְׂרָאֵל צָרִים עַל גִּבְּתוֹן. כח וַיְמִתֵהוּ בַעְשָׁא בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו.
. אֵלָה, בנו של בַּעְשָׁא עלה למלוכה ביִשְׂרָאֵל אחרי אביו, ונרצח בידי זִמְרִי. זִמְרִי הספיק למלוך רק 7 ימים, כשהצבא שעדיין חנה בגִּבְּתוֹן המליך את עָמְרִי שר הצבא שם למלך על יִשְׂרָאֵל, ועָמְרִי הביס בסופו של דבר את זִמְרִי שהתאבד כשהבין שסופו קרב
[^]מְלָכִים-א פרק ט"ז פסוקים ט"ו-י"ח: טו בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ זִמְרִי שִׁבְעַת יָמִים בְּתִרְצָה וְהָעָם חֹנִים עַל גִּבְּתוֹן אֲשֶׁר לַפְּלִשְׁתִּים. טז וַיִּשְׁמַע הָעָם הַחֹנִים לֵאמֹר קָשַׁר זִמְרִי וְגַם הִכָּה אֶת הַמֶּלֶךְ וַיַּמְלִכוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת עָמְרִי שַׂר צָבָא עַל יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם הַהוּא בַּמַּחֲנֶה. יז וַיַּעֲלֶה עָמְרִי וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִגִּבְּתוֹן וַיָּצֻרוּ עַל תִּרְצָה. יח וַיְהִי כִּרְאוֹת זִמְרִי כִּי נִלְכְּדָה הָעִיר וַיָּבֹא אֶל אַרְמוֹן בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׂרֹף עָלָיו אֶת בֵּית מֶלֶךְ בָּאֵשׁ וַיָּמֹת.
.
זיהוי המקום
על פי המסופר המקרא, מסתבר שגִבְּתוֹן שכנה באזור המפגש שבין תחום אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים במערב, ממלכת יְהוּדָה במזרח וממלכת יִשְׂרָאֵל בצפון. העיר היתה אולי בתחום השליטה של הממלכה המאוחדת בימי דָוִד ושְׁלֹמֹה בעקבות כיבושי דָוִד, אבל אח"כ כאמור לא הצליחו מלכי יִשְׂרָאֵל להשתלט עליה שוב
[*]לכן גם יש המשערים שרשימת ערי הלויים שבה נכללה גִבְּתוֹן נכתבה כנראה בימי הממלכה המאוחדת
[*]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 232
.
.

גִבְּתוֹן מזוהה בד"כ (לא בוודאות) עם תל מלוט\אל-מַלַאת
[1]עולם התנ"ך, ספר יְהוֹשֻׁעַ עמ' 188.
על סמך קרבתה לאתרים המשוערים של עֶקְרוֹן הפלשתית ולאתרים המשוערים של שאר ערי הַשְּׁפֵלָה המוזכרות יחד עם גִבְּתוֹן
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 421-422
. התל יושב על גבעה מבודדת בסמוך למעיינות ולנחל עֶקְרוֹן הזורם מעט מדרום לתל. גִבְּתוֹן היתה גם נקודה חשובה על סעיף מזרחי של דרך הים - דרך מסחר קדומה שהובילה ממצרים צפונה לאזור סוריה
[4]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 38
, ולכן גם "זכתה" שעברו בה מסעות מלחמה בימי קדם. כך נזכרת גִבְּתוֹן ברשימת הכיבושים של סַרְגוֹן ה-2 מלך אַשּׁוּר שבא לדכא מרד של ערי האזור בתמיכה מצרית (712 לפנה"ס)
[5]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 291
, ויש גם המזהים את גִבְּתוֹן עם "קפת" הנזכרת יחד עם ערים נוספות בשְּׁפֵלָה ברשימת ערי הארץ המופיעה בכתובות הקשורות למסעות המלחמה של פרעה תחותימס ה-3 באזור (1436-1468 לפנה"ס)
[6]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 131
.

בתל מלוט, המזוהה כאמור בד"כ עם גִבְּתוֹן, נמצאו עדויות לישוב מראשית ימי תרבות האדם בתקופה הניאוליתית הקראמית (כלומר אשר בה כבר יוצרו חרסים), יישוב כלקוליתי גדול, והמשך כמעט רציף של התיישבות גם בתקופה הכנענית (ברונזה) והישראלית (ברזל), בתקופה הפרסית ועד לתקופה הביזנטית והאיסלמית המוקדמת. סביב התל נמצאו גם קברים מתקופות דומות, ובאחד משרידי המבנים מהתקופה הביזנטית נמצא קנקן ובו 26000 מטבעות, החל מהתקופה הפרסית ובעיקר מהתקופה הביזנטית.
פרקים המזכירים את גִבְּתוֹן
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על גִבְּתוֹן באתרים של ויקיפדיה, עמוד ענן ורשות העתיקות.
טיולים באזור: שמורת מעיינות גיבתון. באתר iNature.info טבע ונופים בישראל
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.