פרטי היוצר\ת
Mount Ararat, courtesy of Henri Nissen (source). Free use. Slightly modified by Aivazovsky. See page for Author [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
הר אֲרָרָט בקיץ מכוון מערב (מטורקיה)
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
Mount Ararat and the Yerevan skyline in spring. by Սէրուժ Ուրիշեան (Serouj Ourishian) / [CC-BY-4.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
שתי הפסגות של הר אֲרָרָט בקיץ מכוון מזרח (יֶרֶוָואן בירת ארמניה)
|
|
רמת זיהוי
: 3 - זיהוי משוער
הר אֲרָרַט במקרא
לקראת סוף ימי הַמַּבּוּל, המָּיִם ירדו עד מתחת לפסגות הֶהָרִים, והתֵּיבָה ירדה יחד עם המָּיִם ונחה "עַל הָרֵי אֲרָרָט", כלומר על אחד ההרים שבאֶרֶץ אֲרָרָט
[^]בְּרֵאשִׁית פרק ח פסוק ד: ד
וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט.
[*]ראו פרטים נוספים על אֶרֶץ אֲרָרָט בעמוד על אֲרָרָט.
.
זיהוי המקום
התיאור "עַל הָרֵי אֲרָרָט" ב
ההר שייך כיום לטורקיה, ונמצא לא הרחק מהגבול הארמני, מאיראן, וממובלעת נחצ'יבאן של אָזֶרְבַּיְיגָ'ן. ההר החליף ידיים פעמים רבות במהלך ההסטוריה, גם בעת המודרנית. הר אֲרָרַט היה כ-600 שנה חלק מממלכת ארמניה, ולמרות שהוא שייך כיום כאמור לטורקיה, הוא עדיין מהווה סמל דתי ולאומי של ארמניה, ומופיע במרכז של סמל המדינה.
הר אֲרָרַט מכסה שטח של כ-1100 קמ"ר, וכולל שתי פסגות חרוטיות מכוסות שלג, שהיו בעבר הרחוק הרי געש פעילים. הפסגה הגבוהה (אֲרָרַט הגדול, או "מסיס") נישאת לגובה 5,137 מטרים, והיא כאמור הפסגה הגבוהה באזור. הפסגה הנמוכה (אֲרָרַט הקטן, או "סיס") נישאת לגובה 3,896 מטרים. גובה הפסגות פוחת מאז אמצע המאה ה-20, בשל התקווצות האזור המושלג עקב התחממות כדור הארץ.
ממצאים גיאולוגים והסטורים מעידים על התפרצויות גדולות מהר אֲרָרַט באלף השלישי והראשון לפנה"ס, שגרמו לקבורת ערים שלמות מאותה תקופה, ועל התפרצויות מוגבלות יותר שהתרחשו גם באלף השני לספירה. בשנת 1840 התרחשה התפרצות פְרִיאַטִית (התפוצצות של קיטור ואפר), אשר לוותה ברעידת אדמה חזקה ובמפולת אדמה שהביאו לאלפי הרוגים באזור.
בְּרֵאשִׁית פרק ח פסוק דבְּרֵאשִׁית פרק ח פסוק ד: ד
וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט.
מתייחס לאחד מההרים שבאֶרֶץ אֲרָרָט ולאו דוקא להר מסויים מביניהם. מימי הביניים (במאה ה-11) מקובלת במערב אירופה ובעיקר בארמניה מסורת הזיהוי של הר אֲרָרַט עם ההר המכונה כך היום. הזיהוי מבוסס בעיקר על כך שהפסגה הגבוהה של ההר היא המקום הגבוה ביותר באסיה הקטנה וברמת ארמניה (וכך מתאימה להיות המקום הראשון שנגלה עם ירידת המים בסוף המבול), ועל כך שההר אמנם שוכן בשטח ממלכת אֲרָרַט/אוּרָרְטוּ הקדומה שהתקיימה באזור בערך משנת 1,000 לערך ועד לשנת 585 לפנה"ס[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 746-743
.
ההר שייך כיום לטורקיה, ונמצא לא הרחק מהגבול הארמני, מאיראן, וממובלעת נחצ'יבאן של אָזֶרְבַּיְיגָ'ן. ההר החליף ידיים פעמים רבות במהלך ההסטוריה, גם בעת המודרנית. הר אֲרָרַט היה כ-600 שנה חלק מממלכת ארמניה, ולמרות שהוא שייך כיום כאמור לטורקיה, הוא עדיין מהווה סמל דתי ולאומי של ארמניה, ומופיע במרכז של סמל המדינה.
הר אֲרָרַט מכסה שטח של כ-1100 קמ"ר, וכולל שתי פסגות חרוטיות מכוסות שלג, שהיו בעבר הרחוק הרי געש פעילים. הפסגה הגבוהה (אֲרָרַט הגדול, או "מסיס") נישאת לגובה 5,137 מטרים, והיא כאמור הפסגה הגבוהה באזור. הפסגה הנמוכה (אֲרָרַט הקטן, או "סיס") נישאת לגובה 3,896 מטרים. גובה הפסגות פוחת מאז אמצע המאה ה-20, בשל התקווצות האזור המושלג עקב התחממות כדור הארץ.
ממצאים גיאולוגים והסטורים מעידים על התפרצויות גדולות מהר אֲרָרַט באלף השלישי והראשון לפנה"ס, שגרמו לקבורת ערים שלמות מאותה תקופה, ועל התפרצויות מוגבלות יותר שהתרחשו גם באלף השני לספירה. בשנת 1840 התרחשה התפרצות פְרִיאַטִית (התפוצצות של קיטור ואפר), אשר לוותה ברעידת אדמה חזקה ובמפולת אדמה שהביאו לאלפי הרוגים באזור.
פרקים המזכירים את הר אֲרָרַט
ציטוטים נבחרים
ניתן לקרוא עוד על הר אֲרָרַט באתר של ויקיפדיה.