מקום
אֲרָרַט
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Van Fortress From Northwest. By Bjørn Christian Tørrissen, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
מבצר וַאן עם יסודות מהמאה ה-9 לפנה"ס מִיְּמֵי ממלכת אוּרָרְטוּ, צופה על תוּשְׁפָּה בירת אוּרָרְטוּ (החומות מימי הביניים)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Ruins of ancient Erebuni fortress in Yerevan, Armenia. By Heretiq, [public domain], via Wikimedia Commons
שרידים של מבצר אֶרֶבּוּנִי (כיום ירוואן - בירת ארמניה) מתקופת השיא של ממלכת אוּרָרְטוּ במאה ה-8 לפנה"ס
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
כנויים נוספים : אוּרָרְטוּ
אֲרָרַט במקרא
לקראת סוף ימי הַמַּבּוּל, המָּיִם ירדו עד מתחת לפסגות הֶהָרִים, ותיבת נֹחַ ירדה יחד עם המָּיִם ונחה "עַל הָרֵי אֲרָרָט"
[^]בְּרֵאשִׁית פרק ח פסוק ד: ד וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט.
[*]כלומר על אחד ההרים שבאֶרֶץ אֲרָרָט. ראו פרטים נוספים על הָרֵי אֲרָרָט וזִיהוּיִים בעמוד על הר אֲרָרַט.
.

אחרי שמלאך ה' הכה את צבאו של סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר שצר על יְרוּשָׁלַיִם, שב סַנְחֵרִיב לבִּירָה נִינְוֵה. בזמן שהשתחווה לאלוהיו נִסְרֹךְ במקדשו, באו בָּנָיו אַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר ורצחו אותו במכת חֶרֶב, ובכך התגשמה נבואתו של יְשַׁעְיָהוּ
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ט פסוק ז: ז הִנְנִי נֹתֵן בּוֹ רוּחַ וְשָׁמַע שְׁמוּעָה וְשָׁב לְאַרְצוֹ וְהִפַּלְתִּיו בַּחֶרֶב בְּאַרְצוֹ.
. אחר כך נמלטו הרוצחים לאֶרֶץ אֲרָרָט, ואֵסַרְחַדּוֹן בן סַנְחֵרִיב עלה למלוכה באַשּׁוּר אחריו
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ט פסוקים ל"ו-ל"ז: לו וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה. לז וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר [בָּנָיו] הִכֻּהוּ בַחֶרֶב וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
.

שנים רבות אח"כ ניבא יִרְמְיָהוּ את חורבן בָּבֶל וקרא למַמְלְכוֹת הצפון, כולל אֲרָרַט מִנִּי וְאַשְׁכְּנָז, לעלות על בָּבֶל עם חֵילוֹת הסוסים שלהן
[^]יִרְמְיָהוּ פרק נ"א פסוק כ"ז: כז שְׂאוּ נֵס בָּאָרֶץ תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גּוֹיִם הַשְׁמִיעוּ עָלֶיהָ מַמְלְכוֹת אֲרָרַט מִנִּי וְאַשְׁכְּנָז פִּקְדוּ עָלֶיהָ טִפְסָר הַעֲלוּ סוּס כְּיֶלֶק סָמָר.
.
זיהוי המקום
צורה של השם אֲרָרַט\אוּרַרְטוּ מופיעה לראשונה בכתובת של שַׁלְמַנְאֶסֶר ה-1 מֶלֶךְ אַשּׁוּר (1243-1272 לפנה"ס) אשר כבש את את האזור שבו שכנו 8 נסיכויות שונות סביב יַמַּת וַאן שברמת ארמניה (כיום בטורקיה). מלכי אַשּׁוּר המשיכו לפלוש לאזור במאות השנים הבאות, עד שבמאה ה-9 אוחדה ממלכת אֲרָרַט תחת אראמו (844-858 לפנה"ס), אך שַׁלְמַנְאֶסֶר ה-3 מֶלֶךְ אַשּׁוּר הצליח שוב לכבוש את ערי הבירה שלו. בתקופה שאח"כ סבלה אַשּׁוּר מחוסר יציבות מתמשך שאיפשר את צמיחת כוחה של אֲרָרַט ואת התפשטותה אל הרחק מעבר לאזור יַמַּת וַאן. סַרְדוּרִי ה-1 (832–820 לפנה"ס) קבע את בירת הממלכה בתוּשְׁפָּה והצליח להתנגד להתקפות נוספות מצד אַשּׁוּר. ממלכת אֲרָרַט הגיעה לשיא כוחה במאה ה-8, ותחת ארגישטי ה-1 (785–753 לפנה"ס) כבר היתה לאחת הממלכות החזקות ביותר במזרח הקדום וליריבה רצינית של אַשּׁוּר עצמה, והצליחה להכשיל את מסעותיו של שַׁלְמַנְאֶסֶר ה-4 לאזור (ראו מפה של ממלכת אֲרָרַט בשיא גודלה תחת סַרְדוּרִי ה-2 - 753–735 לפנה"ס).

בהמשך המאה ה-8 לפנה"ס החלה דעיכתה של ממלכת אֲרָרַט כתוצאה מהתקפות של הקימרים מצפון ושל אַשּׁוּר המתחזקת מדרום. תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר ה-3 מֶלֶךְ אַשּׁוּר (727-745 לפנה"ס) הביס את סַרְדוּרִי ה-2 בשנה הראשונה של מלכותו (745 לפנה"ס), ורוּסַא ה-1 מלך אֲרָרַט הובס בידי סַרְגוֹן ה-2 מֶלֶךְ אַשּׁוּר בקרב שנערך ליד אגם אורמיה שבמזרח הממלכה והתאבד (714 לפנה"ס). אֲרָרַט התאוששה מעט אבל המשיכה לסבול מהתקפות של הקימרים והסקיתים ולבסוף כרתה ברית שלום עם אַשּׁוּר של סַנְחֵרִיב (705 לפנה"ס) ונפלה תחת השפעתה, אך ידעה עוד כמה שנים של שגשוג תחת מְלָכֶיהָ הבאים. במאה ה-7 המשיכה החלשותה של אֲרָרַט תחת פלישות של הסקיתים וממלכת מָדַי, עד שאַשּׁוּר עצמה נפלה בידיהם וביד בָּבֶל, וממלכת מָדַי השתלטה על שטחי ממלכת אֲרָרַט (590 לפנה"ס). בהמשך המאה ה-6 פלשו הארמנים לאזור ממלכת אֲרָרַט, אשר היתה לפחוות ארמניה תחת האימפריה הפרסית ולמולדתם של הארמנים עד ימינו.

ממלכת אֲרָרַט השאירה אחריה כמה מבצרי הרים מרשימים כמו טירת וַאן שבתוּשְׁפָּה או מבצר אֶרֶבּוּנִי, כיום ירוואן - בירת ארמניה (ראו מפה ותמונות), חפצי נוי משוכללים מעיבודי מתכת, וכתובות בכתב יתדות של שפת אֲרָרַט, שלא פוענחה במלואה עד ימינו
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 746-743
.
פרקים המזכירים את אֲרָרַט
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על אֲרָרַט באתר של ויקיפדיה.