טבלת הצמחים
זַיִת

פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Olea europaea, by Alexander Bergmann (see more info on author in the provided link) [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons
זַיִת
הצמח במקרא
הזַיִת ושמן הזַיִת (המכונה יִצְהָר או שֶׁמֶן) מוזכרים במקרא מעל 200 פעמים. משתמע מהכתוב שמדובר באחד מראשי הגידולים של הָאָרֶץ, והוא מופיע כך רבות יחד עם הגֶפֶן. כך למשל ברשימת הדברים שהעַם ירש יחד עם הארץ
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ"ד פסוק י"ג: יג וָאֶתֵּן לָכֶם אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָגַעְתָּ בָּהּ וְעָרִים אֲשֶׁר לֹא בְנִיתֶם וַתֵּשְׁבוּ בָּהֶם כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נְטַעְתֶּם אַתֶּם אֹכְלִים.
וברשימת 7 המינים של הָאָרֶץ
[^]דְּבָרִים פרק ח פסוק ח: ח אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.
. דָוִד מינה שָׂרִים מיוחדים לפיקוח על גידולי הזַיִת, ושָׂר נפרד לפיקוח על תעשיית השֶׁמֶן
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"ז פסוק כ"ח: כח וְעַל הַזֵּיתִים וְהַשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה בַּעַל חָנָן הַגְּדֵרִי וְעַל אֹצְרוֹת הַשֶּׁמֶן יוֹעָשׁ.
. השֶׁמֶן שימש כענף יצוא של הָאָרֶץ, למשל למִצְרַיִם
[^]הוֹשֵׁעַ פרק י"ב פסוק ב: ב אֶפְרַיִם רֹעֶה רוּחַ וְרֹדֵף קָדִים כָּל הַיּוֹם כָּזָב וָשֹׁד יַרְבֶּה וּבְרִית עִם אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל.
ולצֹר
[^]מְלָכִים-א פרק ה פסוק כ"ה: כה וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ וְעֶשְׂרִים כֹּר שֶׁמֶן כָּתִית כֹּה יִתֵּן שְׁלֹמֹה לְחִירָם שָׁנָה בְשָׁנָה.
. הַזַּיִת מופיע גם כמועמד ראשון למלוך על העצים במָשָׁל יוֹתָם
[^]שׁוֹפְטִים פרק ט פסוקים ח-ט: ח הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת מלוכה [מָלְכָה] עָלֵינוּ. ט וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת הֶחֳדַלְתִּי אֶת דִּשְׁנִי אֲשֶׁר בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים.
.

הזַיִת מסמל את הרעננות ואת ההדר הנמצאים בקרבה לקודש
[^]תְּהִלִּים פרק נ"ב פסוק י: י וַאֲנִי כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹהִים בָּטַחְתִּי בְחֶסֶד אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד.
[^]זְכַרְיָה פרק ד פסוק ג: ג וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָהּ.
, ואת ההצלחה והפריון
[^]תְּהִלִּים פרק קכ"ח פסוק ג: ג אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ.
. לכן, שמן הזַיִת משמש למשיחת מלכים
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק י פסוק א: א וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֹּאמֶר הֲלוֹא כִּי מְשָׁחֲךָ יְהוָה עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד.
, וכוהנים, וגם את כלי הקודש. הוא גם משמש לסיכת הגוף לצורכי רפואה
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק א פסוק ו: ו מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן.
, ולמָּאוֹר
[^]שְׁמוֹת פרק כ"ז פסוק כ: כ וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד.
. הזַיִת נזכר במצוות הדאגה לחלשים
[^]דְּבָרִים פרק כ"ד פסוק כ: כ כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפָאֵר אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה.
ובניית הסוכה
[^]נְחֶמְיָה פרק ח פסוק ט"ו: טו וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלַ‍ִם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב.
. הַיּוֹנָה של נֹחַ כידוע בישרה את ירידת מי המבול כאשר חזרה עם עלה של זַיִת בְּפִיהָ
[^]בְּרֵאשִׁית פרק ח פסוק י"א: יא וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ.
.
פרקים המזכירים את הזַיִת
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
זיהוי הצמח
רציפות מסורת הזיהוי של הזַיִת והשימוש בו, אִזְכּוּרָיו הרבים ותיאור תעשיית השֶׁמֶן במקרא, אינם מותירים שום ספק בזיהוי של הזַיִת במקרא עם הזַיִת של ימינו. הזַיִת בּוּיַת באזורינו לפני כ-6000 שנה, וממצאים ארכיאולוגים מעידים על מרכזיותו של הזַיִת ותפוצתה של תעשיית השֶׁמֶן בארץ בימי המקרא.
זַיִת אֵירוֹפִּי
שם מדעי: Olea europaea
משפחה: זיתיים
סוג: זַיִת
בערבית: זֵיתוּן
הזַיִת הוא עץ ירוק-עד, בגובה 5-7 מטר, בעל שורשים חזקים, וגזע עבה ומעוקל. הגזע נעשה חלול כשהעץ מזדקן, ולכן אי אפשר לקבוע את גילו בשיטה המקובלת של ספירת טבעות. כך, למרות שהזַיִת יכול להגיע לגילאים מופלגים ולעבור אולי אף את גיל ה-1000, הרי שהטענות על עצים שעברו את גיל ה-2000 אינן מבוססות וכנראה שגויות.

הזַיִת מפתח גבעולים חדשים גם מבסיס הגזע (נצרים). העלים מלבלבים על הענפים בזוגות, זה מול זה
[*]עלים "נגדיים"
. צבעם מלמעלה ירוק כהה, ומלמטה ירוק-אפרפר (כתוצאה משיערות בהירות המְגֵנוֹת על העלה מהתייבשות). העלה מוארך ומחודד בשני קצותיו (לצורה דמויית "איזמל").

הזַיִת פורח בסוף האביב (אפריל-מאי) באשכול של פרחים רבים בצבע ירקרק עד לבן-צהוב. רק מעט מהפרחים הרבים יתפתחו לפרי, ויבשילו בסתיו (ספטמבר-אוקטובר). הפרי בהתחלה ירוק אבל מבשיל לצבע חום-שחור. הוא בעל צִיפָה
[*]החלק הבשרני של הפרי
שמנונית, וגלעין קשה. הצִיפָה מרה ויש לכבוש את הפרי לפני שאפשר לאכול אותו. הזַיִת מאופיין ב"סירוגיות" - כלומר שנות שיא ושפל בפריחה ובפריון מופיעות זו אחר זו לסירוגין. השיא והשפל מתקיימים במקביל בכלל העצים שבאזור, אבל התופעה חזקה המיוחד בעצים בוגרים של זני השֶׁמֶן.

פרי הזַיִת והשֶׁמֶן משמשים כמובן למאכל, השֶׁמֶן משמש גם למאור ולרפואה, והגזע משמש לגילוף חפצי עץ שונים
[2]ילקוט הצמחים, נסים קריספיל, הוצאת כנה ירושלים 1983, כרך ד-ח, עמ 171-174.
. מָסִיק הזיתים נערך בד"כ לפני שהפירות בשלים לגמרי. נהוג לחבוט בענפים או "לחלוב" את הזיתים בידיים מהענפים ולצבור אותם על יריעה המונחת מתחת לעץ. משם לוקחים את הזיתים אל בֵּית הַבַּד לשם ייצור השֶׁמֶן. בשיטת הייצור המסורתית היו מניחים את הזיתים על אבן גדולה (ה"יָם") ומגלגלים עליהם את אבן ה"מֶמֶל" (או ה"מַפְרֵכָה") כדי לכתוש את הזיתים. את השֶׁמֶן הניגר היו שומרים, ואת הזיתים הכתושים היו מעבירים לסלים קלועים ("עֲקָלִים") ולוחצים עליהם עם קורת עץ כבדה (ה"בַּד" שעל שמו נקרא המתקן). קצה אחד של הבַּד היה מחוזק בגומחה בקיר, וקצה שני נשאר חופשי. כדי להגביר את הלחץ על הסלים, היו תולים אבנים כבדות באופן הדרגתי על הקצה החופשי של הבַּד (ראו צילום), ואת השֶׁמֶן הניגר היו אוגרים בבור ה"עוּקָה".

ניתן לקרוא עוד על זַיִת אֵירוֹפִּי באתרים של ויקיפדיה, צמח השדה, וצמחיית ישראל ברשת.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Olea europaea flowers, by Velq1958 [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
פריחת הזַיִת. העלה כהה בצד אחד, ואפור בצד השני, כתוצאה משיערות בהירות המְגֵנוֹת על העלה מהתייבשות
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

The fruit of an Olive Tree by the Dead Sea in Jordan., by en:User:Nickfraser [CC-BY-SA-3.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
פרי הזַיִת - בתחילה ירוק, ומשחיר בזמן הבשלתו
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Olive trees on Thassos, by Petr Pakandl [CC-BY-SA-2.5]. Original image size reduced by Allon Adir.
כֶּרֶם זֵיתִים
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Olive harvest in Archangelos, Rhodes, Greece. By Manfred Werner (Tsui) see page for author info [CC-BY-SA-4.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
מָסִיק זֵיתִים, בעזרת יריעה שֶׁאֵלֶיהָ מפילים את הזֵיתִים בעזרת מקל
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

ancient oil press in Tel-Hatzor, Israel. By Almog [Public domain]. Original image size reduced by Allon Adir.
בֵּית בַּד (משוחזר בתל-חצור)