עַלַמַּפָּה

"הַצְּמָרִי" נזכר כבנו של כְּנָעַן בן חָם (בן נֹחַ), יחד עם בְּנֵי ערים פניקיות נוספות כמו צִידֹן, עַרְקָה, ואַרְוַד.

צְמָר היתה אחת מערי המסחר החשובות של הפניקים בלבנון. פַּרְעֹה תחותמס השלישי (1450-1490 לפנה"ס) כבש את צְמָר במסע מלחמה שערך באזור. אח"כ צְמָר נזכרת במספר מִמִּכְתְּבֵי אֶל-עַמַארְנָה - אוסף גדול של "מכתבים" שונים מהמאה ה-14 לפנה"ס שנכתבו למלכי מִצְרַיִם בעיקר ממנהיגים באזור כנען וסוריה. המכתבים עוסקים בנסיונות הכיבוש באזור של עַבְּדִאַשִירִתָה מלך אמורו (ממלכה אמורית קטנה). עַבְּדִאַשִירִתָה כבש את צְמָר וערים נוספות, נהרג ע"י המִצְרִים, אך בנו עזירו המשיך את מאבקו אחריו, וכבש שוב את צְמָר. צְמָר נזכרת אח"כ בעוד כתובות מצריות בהקשר לכיבושה בידי פַּרְעֹה סֶתִי הָרִאשׁוֹן, ובמכתב אל מושל גְבַל בהקשר למגיפה שפרצה בצְמָר הסמוכה (ב-1335 לפנה"ס).

צְמָר נזכרת גם בכמה כתובות מאַשּׁוּר בהקשר למסעות כיבוש חוזרים של מלכי אַשּׁוּר באזור משנות ה-1100 לפנה"ס ועד כיבוש העיר שוב בשנת 720 לפנה"ס בעקבות מרידתה.

מיקומה של צְמָר טרם זוהה בוודאות, אך נראה שהיתה קרובה לחוף, וכאמור נמצאה לא הרחק מגְבַל, וגם לא הרחק מהאִי של אַרְוַד (תגלת-פלאסר הראשון מלך אשור דווח ששט לצְמָר מאַרְוַד במשך שלוש שעות כפולות, ואח"כ בתקופה ההלניסטית ידוע שצְמָר היתה שייכת למעשה לממלכת אַרְוַד).

כיום מקובל בד"כ לזהות את צְמָר עם תל קָאזֵל , בעקבות הזיהוי של הארכאולוג הצרפתי מוריס דונאן שחפר שם בשנות ה-60 של המאה ה-20. התל יושב על ערוץ קטן במרחק כמעט 4 ק"מ מחוף הים, בסמוך לגבול הסורי-לבנוני של היום (בצד הסורי). התל בעל צורה אובאלית והוא קטן יחסית (כ-200 מטר על 200 מטר בפסגתו). בתל נמצאו עדויות לישוב קדום מתקופת הברונזה, כולל ארמון ומקדש, ושרידי כלים שיובאו מקפריסין ומיוון. הישוב מתקופת הברזל חרב בסביבות המאה ה-9, כנראה בעקבות פלישה אַשּׁוּרית. בָּתֵל נמצאו גם עדויות רבות ליישוב האתר בתקופות האימפריות הפרסית וההלניסטית.