עיר
גְבַל
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Byblos, the L-Shaped temple. By Jerzy Strzelecki, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
האתר של גְבַל הקדומה. משמאל לעצים ניתן לראות את מקדש האובליסקים.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Byblos, Lebanon - Obelisk Temple. By Heretiq, [CC-BY-SA-2.5], via Wikimedia Commons
האובליסקים של מקדש האל רשף בגְבַל - 1600–1200 לפנה"ס.
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
גְבַל במקרא
גְבַל נזכרת בד"כ יחד עם ערים נוספות בחוף הפניקי של לבנון. ארץ "הַגִּבְלִי" נזכרת לראשונה בתחום האזור בצפון הָאָרֶץ שעדיין לא נכבש בימי יְהוֹשֻׁעַ (מבַּעַל גָּד בדרום ועד לְבוֹא חֲמָת בצפון)
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ג פסוקים א-ב, ה: א וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו אַתָּה זָקַנְתָּה בָּאתָ בַיָּמִים וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּה מְאֹד לְרִשְׁתָּהּ. ב זֹאת הָאָרֶץ הַנִּשְׁאָרֶת כָּל גְּלִילוֹת הַפְּלִשְׁתִּים וְכָל הַגְּשׁוּרִי. ... ה וְהָאָרֶץ הַגִּבְלִי וְכָל הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ מִבַּעַל גָּד תַּחַת הַר חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת.
. בתקופת המלוכה, כרת המלך שְׁלֹמֹה ברית עם חִירָם מלך צֹר ורכש ממנו ארזים וברושים מהלבנון לצורך בניית המקדש. פועלים של שְׁלֹמֹה ושל חִירָם, ואומנים מגְבַל עבדו יחדיו בהכנת העצים והאבנים לבניית הַבָּיִת
[^]מְלָכִים-א פרק ה פסוקים ל"א-ל"ב: לא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת לְיַסֵּד הַבָּיִת אַבְנֵי גָזִית. לב וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה וּבֹנֵי חִירוֹם וְהַגִּבְלִים וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים לִבְנוֹת הַבָּיִת.
. אבל ברית הידידות לא שרדה, ומזמור תְּהִלִּים פרק פ"ג מזכיר את גְּבָל ברשימת אויבים שכרתו את הבְּרִית להשמיד את יִשְׂרָאֵל, יחד עם יֹשְׁבֵי צוֹר ועמים אחרים
[^]תְּהִלִּים פרק פ"ג פסוקים ו-ט: ו כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ. ז אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים. ח גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר. ט גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה.
.

בקינה של הנביא יְחֶזְקֵאל על העיר צֹּר, הוא מתאר את הפאר של צֹּר (לפני נפילתה), ומונה רשימה של עמים שחברו לצוות הספינה של צֹּר מרחבי העולם. אחרי שנזכרות צִידֹן ואַרְוַד, נזכרים "זִקְנֵי גְבַל וַחֲכָמֶיהָ" שהיו בצוות התחזוקה של האוניה ("מַחֲזִיקֵי בִּדְקֵךְ")
[^]יְחֶזְקֵאל פרק כ"ז פסוקים ח-ט: ח יֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאַרְוַד הָיוּ שָׁטִים לָךְ חֲכָמַיִךְ צוֹר הָיוּ בָךְ הֵמָּה חֹבְלָיִךְ. ט זִקְנֵי גְבַל וַחֲכָמֶיהָ הָיוּ בָךְ מַחֲזִיקֵי בִּדְקֵךְ כָּל אֳנִיּוֹת הַיָּם וּמַלָּחֵיהֶם הָיוּ בָךְ לַעֲרֹב מַעֲרָבֵךְ.
.
זיהוי המקום
גְבַל היתה עיר נמל פניקית חשובה על חוף הים התיכון, ונחשבת כאחת הערים העתיקות בעולם. האתר העגול של העיר הצמודה לנמל היה מייושב ברציפות מתקופת האבן - ~7000 לפנה"ס. אחרי כמה יישובי דייגים בתקופה הכלכוליתית (אלף 4 לפנה"ס) הוקמה במקום עיר מוקפת חומה ובה רשת רחובות עם בנייה עירונית ותעשייה (ראשית האלף ה-3 לפנה"ס). במאות השנים שאח"כ הורחב הסחר הימי עם מצרים שייבאה מגְבַל בעיקר אֲרַזִים ששימשו אותה לבניית אוניות אשר יועדו לשייט בים (בניגוד לסירות הנילוס), וגם שָׂרָף אֶרֶז ששימש לחניטת גופות. קשרי המסחר הביאו להשפעה תרבותית הדדית, ומצרים אף אימצה את הפולחן לאלילה הראשית של גְבַל (בעלת גְבַל)
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 411-404
.

לקראת סוף האלף ה-3 לפנה"ס חרבה גְבַל בשריפה ונכבשה, אך העיר חזרה בסופו של דבר לשלטון מצרי, ממנו השתחררה בימי שלטון ההיקסוס
[*]זרים שהשתלטו על מצרים במאה ה-18 לפנה"ס, ושלטו בה כ-160 שנים עד שגורשו ממנה בימי פרעה יעחמס הראשון
במצרים. השלטון המצרי חזר אח"כ למשך כ-300 שנים, ולתקופה זו שייכים כ-60 ממכתבי אל עמארנה
[*]אוסף גדול של "מכתבים" מהמאה ה-14 לפנה"ס שנכתבו למלכי מצרים בעיקר ממנהיגים באזור כנען וסוריה
[^] הערך על מכתבי אֶל-עַמַארְנָה בויקיפדיה
.
בהם כתבו שליטי גְבַל (ריב-הדד ואחריו אחיו אילי-ראפיח) לפרעה אדונם בין השאר בבקשות עזרה כנגד בני החַ'בִּרוּ שסיכנו את היציבות באזור
[2]הערך על החַ'בִּרוּ בויקיפדיה
.

עם החלשות מצרים במאה ה-12 לפנה"ס גְבַל העצמאית היתה לעיר הפניקית המובילה עד עליית צֹר וצִידֹן במאה ה-10 לפנה"ס. זוהי תקופת התפתחות בגְבַל של הכתב האלפביתי הפניקי בעל 22 האותיות, אשר הופץ יחד עם הסחר הפניקי והיה לבסיס של האלפביתים של ארצות הים התיכון, כולל העברי, היווני והלטיני, ואח"כ דרכם גם של האלפביתים המודרנים. כתובות מלכי גְבַל
[3]הערך על כתובות מלכי גְבַל בויקיפדיה
הם הטקסטים הקדומים ביותר שנכתבו באלפבית הפניקי, והכתובת המוקדמת מכולן חקוקה על הכיסוי של ארון הקבורה של אחירם מלך גְבַל (1050 לפנה"ס - ראו תמונות). גְבַל נודעה כיצואנית מרכזית של הפאפירוס המצרי (נייר הכתיבה הקדום) בארצות הים התיכון, ולכן שם העיר ביוונית (Byblos בעקבות הצורה הקדומה יותר Gublos) שימש כשם של מוצרי הנייר והספרים שנכתבו בו, ומכאן נגזרה המילה לתנ"ך גם בשפות האירופאיות של ימינו.

גְבַל הצטפה לברית המלכים (כולל אַחְאָב מלך יִשְׂרָאֵל) שהתנגדו להתפשטות האשורית ושלחמו כנגד אַשּׁוּר בקרב קרקר (853 לפנה"ס). נראה שההתפשטות האשורית אמנם נבלמה, אך גְבַל נפלה בסופו של דבר לידי האימפריה האשורית יחד עם שאר ערי האזור, וכמה ממלכי גְבַל נזכרים ברשימות מעלי המס לאַשּׁוּר בכתובות מהתקופה (מאות 7-8 לפנה"ס). את האשורים החליפו הבבלים והפרסים, ולבסוף נפלה גְבַל ומלכה האחרון "ענאל", לצבאות אלכסנדר מוקדון (333 לפנה"ס) ונכללה אח"כ בתחום הממלכות ההלניסטיות שבאו אחריו.
פרקים המזכירים את גְבַל
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על גְבַל באתר של ויקיפדיה.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Sarcophagus of Ahiram, King of Byblos (Phoenicia). Beirut National Museum. By O.Mustafin, [Public domain], via Wikimedia Commons
ארון הקבורה של אחירם מלך גְבַל. שימו לב לכתובת הארוכה החקוקה על מכסה הארון.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
National Museum of Beirut – Ahiram sarcophagus closeup, doctored. By User:Onceinawhile, [Public domain], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
קטע מהכתובת החקוקה על ארון הקבורה של אחירם מלך גְבַל. זוהי הכתובת הקדומה ביותר הידועה הכתובה בכתב האלבפתי הפניקי (1050 לפנה"ס).