חָפְרַע – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Pharao Apries, Louvre Museum. By de:Benutzer:Kl833x9; de:Benutzer:Daniel FR [CC-BY-SA-3.0 / GFDL], via Wikimedia Commons

פַּרְעֹה חָפְרַע (שהוכה ע"י נְבוּכַדְנֶאצַּר)

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Santa Maria sopra Minerva, Roma, Italy. By sonofgroucho, [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons

האובליסק של חָפְרַע ניצב מול כנסיית סנטה מריה סופרה מינרווה ברומא

מקור השם

וַאח-אִבּ-רַע

חָפְרַע במקרא

בימי המצור הבָּבְלִי על יְרוּשָׁלַיִם, עזבו הבָּבְלִים את המצור כדי לטפל בפַּרְעֹה (חָפְרַע) שיצא לקראתם, אך הנביא יִרְמְיָהוּ ניבא שהמִצְרִים עוד יחזרו לארצם, ושהבָּבְלִים צפויים לחזור למצור, ולשרוף את העיר (נבואה שהתקיימה במלואה). אחרי חורבן יְרוּשָׁלַיִם ורצח גְּדַלְיָהוּ ברחו הגולים יחד עם יִרְמְיָהוּ למִצְרַיִם והתיישבו בערים שונות שם (וודאי בחסות המלך חָפְרַע), אך יִרְמְיָהוּ המשיך לנבא חורבן לעם גם במִצְרַיִם, והאות לכך יהיה כשה' יפיל את פַּרְעֹה חָפְרַע מֶלֶךְ מִצְרַיִם ביד אויביו. גם נבואה זו התקיימה - ראו להלן.

הנביא יְחֶזְקֵאל ששהה בגלות בבָּבֶל באותן שנים ניבא גם הוא על פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם של ימיו, אך לא הזכיר אותו בשמו. יְחֶזְקֵאל דיבר על היות מִצְרַיִם "מִשְׁעֶנֶת קָנֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל", וניבא את כישלון פַּרְעֹה בפני הבָּבְלִים ("אֵיל גּוֹיִם") ואת חורבן מִצְרַיִם שיבוא בעקבותיו.

חָפְרַע ההסטורי

פרעה חָפְרַע (וַאח-אִבּ-רַע במצרית או אַפְּרִיֶס ביוונית) היה שליט מִצְרִי מהשושלת ה-26 של מִצְרַיִם, אשר מלך בין השנים 570–589 לפני הספירה, כלומר בתקופת המצור על יְרוּשָׁלַיִם תחת נְבוּכַדְנֶאצַּר מלך בָּבֶל שהסתיים בחורבן בית ראשון והיציאה לגלות (586-588 לפנה"ס). חָפְרַע המשיך ללא הצלחה במדיניות של אביו, פרעה פסמתיך ה-2, של מאבק בבָּבְלִים ושל המרדת עמי האזור כנגדם, כמו גם של שימוש גובר בחילות זרים בצבא מִצְרַיִם (כולל יוונים ויהודים).

במאה ה-6 לפנה"ס התגברו ניסיונות ההתפשטות של הבָּבְלִים מערבה ומאמצי המִצְרִים להתנגד להם. פרעה נְכוֹ ה-2 ניסה לשווא לעזור לאחרון מלכי אַשּׁוּר להתנגד לבָּבְלִים, והתערב גם בענייני ארצות האזור, כולל ביהודה, במאמץ לגייסם כנגד הבָּבְלִים. בנו פסמתיך ה-2 המשיך במגמה זו ואף פלש לשם כך בין השאר לארץ ישראל ועודד את המרד כנגד בָּבֶל שבו השתתף גם צִדְקִיָּהוּ. חָפְרַע היה בנם של פסמתיך ה-2 ושל המלכה תאחוית, ואחיהם של מנחובסטה שהייתה כוהנת לאל אתום באוֹן, ושל אנחנסנפריברה, "אשת" האל אָמוֹן (אנחנסנפריברה "אומצה" למעמד זה בשנה ה-4 למלכות אָחִיהָ, והמשיכה בו עוד שנים רבות לאחר מותו).

פסמתיך ה-2 מת בשנת 589 לפנה"ס, וחָפְרַע ירש את השלטון במִצְרַיִם. עיר הבירה של חָפְרַע, כמו של שאר פרעוני השושלת ה-26, הייתה בסוֹא (סאיס ביוונית) שבאזור הדלתא של הנילוס, וחָפְרַע בנה והרחיב מספר מקדשים שם ובערים נוספות בממלכתו. האוֹבֶּלִיסְק שהציב בסוֹא הובל במאה ה-3 לספירה למקדש איזיס ברומא, במקום בו נמצאת כיום כנסיית סנטה מריה סופרה מינרווה (ראו צילום).

חָפְרַע עלה על צִידֹן ועל צֹר שבפניקיה, כנראה במאמץ לצרפם לברית המורדים בבָּבֶל, אך הובס שם ונאלץ לשוב למִצְרַיִם. חָפְרַע כאמור שלח צבא מול הבָּבְלִים בעת שאלה צרו על יְרוּשָׁלַיִם, אך נסוג לאחר זמן קצר, ויְרוּשָׁלַיִם נפלה והוחרבה. אחרי כישלונות אלה בא גם ניסיון מרידה בצבא המִצְרִי שבסְוֵנֵה\אַסְוָאן, אך חָפְרַע הצליח להתגבר על מרידה זו.

חָפְרַע נענה לבקשתם של תושבי לוּב לעזור להם להתנגד ליוונים שהתנחלו בקִירֵינֵי, אך נזהר ונמנע מהכללת חייליו היוונים בכוח ששלח כנגדם. צבא חָפְרַע הובס בקרב, והחיילים בְּנֵי מצרים האשימו את חָפְרַע שהכשילם בכוונה. חָפְרַע שלח כנגדם את יעחמס (אַמַסִיס ביוונית) בן משפחתו, אך בסופו של דבר המורדים הכתירו את יעחמס למלכות. על פי ההיסטוריון היווני הֶרוֹדוֹטוֹס, חָפְרַע שלח את פַּטַרְבֵּימִיס כדי שיביא בחזרה את יעחמס, אך לשמע הדברים יעחמס התרומם מסוסו ו"הפיח", וענה לפַּטַרְבֵּימִיס שיביא את "זה" לחָפְרַע. אחר כך הוסיף, שיבוא אמנם לחָפְרַע עם עוד רבים אחרים. פַּטַרְבֵּימִיס מיהר לספר כל זאת לחָפְרַע, אשר נתקף בחמת זעם לשמע הדברים וכרת את אוזנו ואת אפו של פַּטַרְבֵּימִיס. חָפְרַע בכל אופן יצא עם צבא השכירים הַמִּתְדַּלְדֵּל שלו כנגד צבא המורדים המצרים של יעחמס, והובס בקרב.

על פי הרודוטוס, חָפְרַע נפל בשבי והוחזק בארמון בסוֹא עוד זמן מה, אך בסופו של דבר מסר אותו יעחמס לידי המִצְרִים שחנקו אותו למוות. גם ההיסטוריון היווני דיודורוס סיקולוס מספר סיפור דומה על נפילתו של חָפְרַע, אך יש המשערים שחָפְרַע נפל בקרב המקורי מול יעחמס. חָפְרַע בכל אופן מָלַךְ במשך כ-20 שנה, וזכה מידי יעחמס לקבורה מפוארת בקברות אבותיו שבמקדש לאתיני בבירה סוֹא. יעחמס הכריז על עצמו כמלך (פרעה יעחמס ה-2) ונישא לְבִתּוֹ של חָפְרַע.

פרקים המזכירים את חָפְרַע

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
יִרְמְיָהוּ-מ"ד	א	הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם הַיֹּשְׁבִים בְּמִגְדֹּל וּבְתַחְפַּנְחֵס וּבְנֹף וּבְאֶרֶץ פַּתְרוֹס לֵאמֹר.
יִרְמְיָהוּ-מ"ד	ל	כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹתֵן אֶת פַּרְעֹה חָפְרַע מֶלֶךְ מִצְרַיִם בְּיַד אֹיְבָיו וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשׁוֹ כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֹיְבוֹ וּמְבַקֵּשׁ נַפְשׁוֹ.
יִרְמְיָהוּ-ל"ז	ה-ח	וְחֵיל פַּרְעֹה יָצָא מִמִּצְרָיִם וַיִּשְׁמְעוּ הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עַל יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶת שִׁמְעָם וַיֵּעָלוּ מֵעַל יְרוּשָׁלָ‍ִם. וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר. כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כֹּה תֹאמְרוּ אֶל מֶלֶךְ יְהוּדָה הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם אֵלַי לְדָרְשֵׁנִי הִנֵּה חֵיל פַּרְעֹה הַיֹּצֵא לָכֶם לְעֶזְרָה שָׁב לְאַרְצוֹ מִצְרָיִם. וְשָׁבוּ הַכַּשְׂדִּים וְנִלְחֲמוּ עַל הָעִיר הַזֹּאת וּלְכָדֻהָ וּשְׂרָפֻהָ בָאֵשׁ.
יְחֶזְקֵאל-כ"ט	ג-ז	דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי. וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ וְהִדְבַּקְתִּי דְגַת יְאֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ וְהַעֲלִיתִיךָ מִתּוֹךְ יְאֹרֶיךָ וְאֵת כָּל דְּגַת יְאֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ תִּדְבָּק. וּנְטַשְׁתִּיךָ הַמִּדְבָּרָה אוֹתְךָ וְאֵת כָּל דְּגַת יְאֹרֶיךָ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה תִּפּוֹל לֹא תֵאָסֵף וְלֹא תִקָּבֵץ לְחַיַּת הָאָרֶץ וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם נְתַתִּיךָ לְאָכְלָה. וְיָדְעוּ כָּל יֹשְׁבֵי מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְהוָה יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל. בְּתָפְשָׂם בְּךָ בַכַּף תֵּרוֹץ וּבָקַעְתָּ לָהֶם כָּל כָּתֵף וּבְהִשָּׁעֲנָם עָלֶיךָ תִּשָּׁבֵר וְהַעֲמַדְתָּ לָהֶם כָּל מָתְנָיִם.
יְחֶזְקֵאל-ל"א	א-י"א	וַיְהִי בְּאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה בַּשְּׁלִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. בֶּן אָדָם אֱמֹר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְאֶל הֲמוֹנוֹ אֶל מִי דָּמִיתָ בְגָדְלֶךָ ... לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אֲשֶׁר גָּבַהְתָּ בְּקוֹמָה וַיִּתֵּן צַמַּרְתּוֹ אֶל בֵּין עֲבוֹתִים וְרָם לְבָבוֹ בְּגָבְהוֹ. וְאֶתְּנֵהוּ בְּיַד אֵיל גּוֹיִם עָשׂוֹ יַעֲשֶׂה לוֹ כְּרִשְׁעוֹ גֵּרַשְׁתִּהוּ.
יְחֶזְקֵאל-ל"ב	א-ב	וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁנֵי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. בֶּן אָדָם שָׂא קִינָה עַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כְּפִיר גּוֹיִם נִדְמֵיתָ וְאַתָּה כַּתַּנִּים בַּיַּמִּים וַתָּגַח בְּנַהֲרוֹתֶיךָ וַתִּדְלַח מַיִם בְּרַגְלֶיךָ וַתִּרְפֹּס נַהֲרוֹתָם.

ספר	פרק
יִרְמְיָהוּ	מ”ד	הפליטים מיהודה התיישבו במצרים - במִגְדֹּל, תַחְפַּנְחֵס, נֹף, ובאֶרֶץ פַּתְרוֹס. יִרְמְיָהוּ מזכיר להם שהחורבן בא בשל חטא העבודה הזרה, ואם הם ימשיכו בכך גם במצרים אז ה' יכה בהם גם כאן כמו שהכה את הארץ. הם עונים שהחורבן בא עליהם רק כשהפסיקו לעבוד את "מְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם", ויִרְמְיָהוּ עונה שהעונש בא גם על חטאי אבותיהם ומנהיגיהם. האוֹת שנבואת החורבן במצרים תתקיים, הוא שה' יפיל את פַּרְעֹה חָפְרַע מֶלֶךְ מִצְרַיִם ביד אויביו.