עַלַמַּפָּה

נְחֶמְיָה בן חֲכַלְיָה שירת כשר המשקים של אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מלך פָּרַס בשׁוּשַׁן. כשמשלחת הגיעה מיְהוּדָה ודיווחה על שבויים, חומות הרוסות ושערים שרופים ביְרוּשָׁלַיִם, נְחֶמְיָה התאבל על כך, והמלך שם לב לפניו ה"רעות" של נְחֶמְיָה כשזה הגיש לו יין (בעוד גבירה הראשית, הַשֵּׁגַל, ישבה לצד המלך והאזינה למתרחש). אַרְתַּחְשַׁסְתְּא העיר (אולי בקנטרנות?) שמדובר ברוע לב של נְחֶמְיָה, ונְחֶמְיָה נבהל והסביר את מראהו באבל שלו על מצבה החרב של עיר אבותיו ושעריה. המלך שאל למבוקשו ונְחֶמְיָה ביקש שיִשָּׁלַח לשקם את יְרוּשָׁלַיִם. אַרְתַּחְשַׁסְתְּא ביקש לדעת מתי נְחֶמְיָה ישוב והעניק לו את מבוקשו, בצירוף חיל פרשים ואיגרות לצורך מעבר בטוח במחוז עֵבֶר הַנָּהָר (בו נמצאת א"י). המלך גם נתן לו איגרות לאָסָף שֹׁמֵר הַפַּרְדֵּס כדי שזה יספק לו עצים לעבודות הבנייה, שכללו את החומה, שערי מערך הביצורים של הר הבית (הַבִּירָה), ובית המושל בו ישב נְחֶמְיָה-.

שכני יְהוּדָה, סַנְבַלַּט (כנראה מושל אזור שומרון) וטוֹבִיָּה (כנראה יהודי מכובד מאזור עבר הירדן) ואח"כ גם גֶשֶׁם הערבי, התנגדו לתוכניותיו של נְחֶמְיָה ולכן הוא נאלץ לפעול בהסתר, וערך סיור לילי כדי לבחון את מצב החומות ושעריהן ואז ביקש וקיבל את השתתפות הָעָם במבצע.

ספר נְחֶמְיָה כולל תאור מפורט של חלקי החומה שניבנתה, על כל שעריה, מגדליה ואתרים נוספים סביבה, יחד עם שמות האחראים על הבנייה בכל מקטע של החומות. סַנְבַלַּט וטוֹבִיָּה לעגו לבונים אך היו מודאגים לְשֵׁמַע ההתקדמות המהירה בעבודות. הם גם נערכו להגיב על הבנייה באלימות אך המזימה נחשפה ונְחֶמְיָה אירגן הגנה חמושה על הבונים, וגם הבונים עצמם החזיקו בנשק תוך כדי עבודה. כשהחומה כבר כמעט היתה מוכנה, ניסו סַנְבַלַּט וגֶשֶׁם לפתות את נְחֶמְיָה לפגישה מרוחקת אך הוא דחה את ההזמנה. אח"כ כשהם החלו להאשים את המבצע כאילו עבודות החומה מכוונות למרד במלך - נְחֶמְיָה הכחיש זאת לחלוטין.

החומה הושלמה לאחר 52 ימי עבודה, ונְחֶמְיָה מינה שומרים על השערים הסגורים בלילות וגם משמרות של אזרחים ששמרו על אזור החומה שמול בתיהם. העיר מוקפת החומה היתה אבל נרחבת ולא היו בה עדיין מספיק בתים ואוכלוסיה. על כן, ראשי הָעָם שכבר ישבו ביְרוּשָׁלַיִם הטילו כעת גורלות על עשירית משאר הָעָם שיצטרף אליהם בעיר, וספר נְחֶמְיָה כולל את רשימות בתי האב של תושבי יְרוּשָׁלַיִם (מִבְּנֵי יְהוּדָה, בִנְיָמִן, כֹּהֲנִים, לְוִיִּם, שּׁוֹעֲרִים, ומשוררים) ורשימת היישובים של בְּנֵי יְהוּדָה ובִנְיָמִן באזור נחלותיהם לשעבר.

נְחֶמְיָה גם סיפר על הסכם שעשה עם עֲשִׁירֵי הָעָם שקרא להם לדאוג לעניים הסובלים ולא להתעקש על החזר חובותיהם, ונְחֶמְיָה גם נתן דוגמה אישית בעניין. בא' בתשרי התקיים טקס שבו עֶזְרָא קרא בתורה לפני הָעָם שהתכנס ברחבת שַׁעַר הַמָּיִם, ועֶזְרָא ונְחֶמְיָה קראו לעם לשמוח ביום הקדוש עם אכילת ממתקים ומשלוח מנות לעניים. הָעָם הבין את התורה ולמד על חג הסֻּכּוֹת, שנחגג בהקמת סוכות ובקריאה בתורה. אח"כ הָעָם התכנס לווידוי על חטאיהם ועל חטאי האבות, שחטאו למרות הקפדת ה' על הברית עם הָעָם ורחמיו החוזרים ונשנים. הָעָם התכנס לכן שוב כדי לקבל על עצמו הסכם\אֲמָנָה חדשה עם ה', והאֲמָנָה נחתמה על ידי 84 ראשי הָעָם ובראשם נְחֶמְיָה, הכֹּהֲנִים והַלְוִיִּם. האֲמָנָה כללה הבטחה מצד הָעָם לקיים את מצוות התורה, לא להינשא נישואי תערובת, לשמור על השַׁבָּת והשמיטה, ולהקפיד על התרומות לצורך קיום הפולחן במקדש ומשרתיו.

עם סיום בניית החומה, ארגן נְחֶמְיָה טקס חגיגי שכלל שתי תהלוכות מקבילות שצעדו על החומות מכוון דרום לכוון הר-הבית בצפון. התהלוכה הראשונה התקדמה על החומה המזרחית ובראשה צעד עֶזְרָא, בעוד השנייה התקדמה על החומה המערבית כשנְחֶמְיָה צועד אחריה. שתי התהלוכות נפגשו לבסוף באזור המקדש וערכו שם חגיגות עם שירת המשוררים ובלווי כלי נגינה.

אחרי כמה שנות כהונה כמושל ביְהוּדָה, חזר נְחֶמְיָה לבקר את המלך אַרְתַּחְשַׁסְתְּא בפָּרַס. בהעדרו, הזמין אֶלְיָשִׁיב הכהן הגדול את טוֹבִיָּה מקורבו (אויבו של נְחֶמְיָה) להשתלט על אחת מלשכות המקדש, ששימשה עד אז לצורך עצירת כלי קודש ותרומות למשרתי המקדש. כששב נְחֶמְיָה ליְרוּשָׁלַיִם הוא השליך את חפצי טוֹבִיָּה מהלשכה במקדש, וטיהר את הלשכות.

נְחֶמְיָה הסדיר מחדש גם את המעשרות ואת שאר התרומות לכֹּהֲנִים, ללְוִיִּם ולשאר המשרתים בקודש. הוא פעל בכח למניעת חילול שַׁבָּת שנגרם ע"י סוחרים בעיר בכך שנעל את השערים בשַׁבָּת וגירש באיומים את הרוכלים שהמשיכו במכירות מעבר לחומה. הוא גם נלחם בנישואי התערובת ע"י הפעלת עונשים גופניים על החוטאים, וגירש אפילו את יוֹיָדָע בן אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שנישא לבת סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי. לסיום, נְחֶמְיָה ביקש מה' לזכור לו לטובה את כל מעשיו אלה למען יְרוּשָׁלַיִם ולמען הָעָם.