וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם (שְׁמוּאֵל-ב-פרק י פסוק ד)
|
מקור השם
ה' או הילד הוא חָנוּן
חָנוּן במקרא
דָוִד שלח משלחת ניחומים לחָנוּן בעקבות מות אביו נָחָשׁ מלך עַמּוֹן, אך שרי חָנוּן חשדו בשליחים שבעצם באו לרגל. חָנוּן גירש את השליחים לאחר שגילח את חצי זקנם וגזר את מדיהם עד העכוז, ודָוִד שלח את השליחים המבויישים ליְרִיחוֹ עד שיגדל זקנם
בני עַמּוֹן הבינו שדָוִד וודאי כועס וכרתו ברית עם אֲרַם בֵּית רְחוֹב, אֲרַם צוֹבָא, מַעֲכָה, וארץ טוֹב. דָוִד שלח כנגדם את יוֹאָב שמצא את עצמו בין בני עַמּוֹן היוצאים מהעיר ובין בעלי בריתם בשדה. הוא לקח נבחרים מהצבא כדי שיעמדו מול אֲרַם, ושם את אחיו אַבְשַׁי אל מול בני עַמּוֹן, ותיאם מראש שיבואו אלו לעזרת אלו במקרה הצורך. צבאות האֲרַמים ברחו ואחריהם גם עַמּוֹן, ויוֹאָב חזר ליְרוּשָׁלַיִם. אח"כ השלים דָוִד את הבסת אֲרַם אשר פרשה מהברית עם בני עַמּוֹן .
מאוחר יותר כשדָוִד ברח מפני בנו המורד אַבְשָׁלוֹם למַּחֲנַיִם שבעבר הירדן, נזכר "שֹׁבִי בֶן נָחָשׁ מֵרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן" (כלומר אחי חָנוּן) בין תומכיו שסיפקו לדָוִד ציוד לשטח ומזון רב
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק י פסוקים א-ה: א
וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיָּמָת מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּמְלֹךְ חָנוּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
ב
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו עִמָּדִי חֶסֶד וַיִּשְׁלַח דָּוִד לְנַחֲמוֹ בְּיַד עֲבָדָיו אֶל אָבִיו וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִד אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן.
ג
וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי בְנֵי עַמּוֹן אֶל חָנוּן אֲדֹנֵיהֶם הַמְכַבֵּד דָּוִד אֶת אָבִיךָ בְּעֵינֶיךָ כִּי שָׁלַח לְךָ מְנַחֲמִים הֲלוֹא בַּעֲבוּר חֲקוֹר אֶת הָעִיר וּלְרַגְּלָהּ וּלְהָפְכָהּ שָׁלַח דָּוִד אֶת עֲבָדָיו אֵלֶיךָ.
ד
וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם.
ה
וַיַּגִּדוּ לְדָוִד וַיִּשְׁלַח לִקְרָאתָם כִּי הָיוּ הָאֲנָשִׁים נִכְלָמִים מְאֹד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ שְׁבוּ בִירֵחוֹ עַד יְצַמַּח זְקַנְכֶם וְשַׁבְתֶּם.
.
בני עַמּוֹן הבינו שדָוִד וודאי כועס וכרתו ברית עם אֲרַם בֵּית רְחוֹב, אֲרַם צוֹבָא, מַעֲכָה, וארץ טוֹב. דָוִד שלח כנגדם את יוֹאָב שמצא את עצמו בין בני עַמּוֹן היוצאים מהעיר ובין בעלי בריתם בשדה. הוא לקח נבחרים מהצבא כדי שיעמדו מול אֲרַם, ושם את אחיו אַבְשַׁי אל מול בני עַמּוֹן, ותיאם מראש שיבואו אלו לעזרת אלו במקרה הצורך. צבאות האֲרַמים ברחו ואחריהם גם עַמּוֹן, ויוֹאָב חזר ליְרוּשָׁלַיִם. אח"כ השלים דָוִד את הבסת אֲרַם אשר פרשה מהברית עם בני עַמּוֹן .
מאוחר יותר כשדָוִד ברח מפני בנו המורד אַבְשָׁלוֹם למַּחֲנַיִם שבעבר הירדן, נזכר "שֹׁבִי בֶן נָחָשׁ מֵרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן" (כלומר אחי חָנוּן) בין תומכיו שסיפקו לדָוִד ציוד לשטח ומזון רב
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק י"ז פסוקים כ"ז-כ"ט: כז
וַיְהִי כְּבוֹא דָוִד מַחֲנָיְמָה וְשֹׁבִי בֶן נָחָשׁ מֵרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן וּמָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל מִלֹּא דְבָר וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי מֵרֹגְלִים.
כח
מִשְׁכָּב וְסַפּוֹת וּכְלִי יוֹצֵר וְחִטִּים וּשְׂעֹרִים וְקֶמַח וְקָלִי וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְקָלִי.
כט
וּדְבַשׁ וְחֶמְאָה וְצֹאן וּשְׁפוֹת בָּקָר הִגִּישׁוּ לְדָוִד וְלָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ לֶאֱכוֹל כִּי אָמְרוּ הָעָם רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא בַּמִּדְבָּר.
. המלך רְחַבְעָם היה בנם של שְׁלֹמֹה בן דָוִד ושל נַעֲמָה הָעַמֹּנִית[^]מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק כ"א: כא
וּרְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה מָלַךְ בִּיהוּדָה בֶּן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה רְחַבְעָם בְּמָלְכוֹ וּשֲׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר יְהוָה לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית.
, ובתרגום ה-70 מפרטים שנַעֲמָה היתה בתו של חָנוּן[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 825
(ואם כך, הרי שחָנוּן היה גם אביהם הקדמון של כל מלכי יְהוּדָה מבית דָוִד).
פרקים המזכירים את חָנוּן
ציטוטים נבחרים