פרטי היוצר\ת
Tel Abel Beth Maacah – view of the northern part of the tell from the east; the Lebanese village of Adaisse in the background. Tel Abel Beth Maacah Excavations, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
אָבֵל בֵּית מַעֲכָה - מבט מכוון מזרח.
פרטי היוצר\ת
Tel Abel Beth Maacah, view from Dado Observation Point. By אבישי טייכר משתמש:Avi1111, [CC-BY-SA-2.5], via Wikimedia Commons
אָבֵל בֵּית מַעֲכָה - מבט מכוון צפון-מערב ממצפה דדו
|
|
רמת זיהוי
: 2 - זיהוי מקובל
אָבֵל בֵּית מַעֲכָה במקרא
חָנוּן מלך עַמּוֹן כרת ברית עם אֲרַם בֵּית רְחוֹב, אֲרַם צוֹבָא, מֶלֶךְ מַעֲכָה ועם אנשי טוֹב כנגד דָוִד, ומֶלֶךְ מַעֲכָה שלח אלף חיילים לצבא הברית
מאוחר יותר בימי מלכות דָוִד מרד בו שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי והתבצר באָבֵל בֵּית מַעֲכָה. יוֹאָב צר על העיר, בנה סוללה והתחיל להרוס את החומה. אשה חכמה מהעיר התלוננה בפני יוֹאָב שהוא עומד להרוס עיר נאמנה ויוֹאָב ענה שאינו רוצה בכך אלא רק בשֶׁבַע המורד. האישה, בהסכמת בני העיר, השליכה אז ליוֹאָב את ראש שֶׁבַע מחומת העיר
כשבַּעְשָׁא מלך יִשְׂרָאֵל עלה על יְהוּדָה והחל לבצר את הָרָמָה, אָסָא מלך יְהוּדָה נתן את אוצרות המקדש והארמון כשוחד לבֶּן הֲדַד ה-1 מלך אֲרָם דַמֶּשֶׂק כדי שזה יפר את בריתו עם בַּעְשָׁא ויעלה על יִשְׂרָאֵל. בֶּן הֲדַד הסכים ועלה על עָרֵי יִשְׂרָאֵל, והכה "אֶת עִיּוֹן וְאֶת דָּן וְאֵת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֵת כָּל כִּנְרוֹת עַל כָּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי"
בימי פֶּקַח מלך יִשְׂרָאֵל עלה תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מלך אַשּׁוּר על יִשְׂרָאֵל ולקח "אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה"
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק י פסוקים ו-ח: ו
וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי נִבְאֲשׁוּ בְּדָוִד וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי עַמּוֹן וַיִּשְׂכְּרוּ אֶת אֲרַם בֵּית רְחוֹב וְאֶת אֲרַם צוֹבָא עֶשְׂרִים אֶלֶף רַגְלִי וְאֶת מֶלֶךְ מַעֲכָה אֶלֶף אִישׁ וְאִישׁ טוֹב שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ.
ז
וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיִּשְׁלַח אֶת יוֹאָב וְאֵת כָּל הַצָּבָא הַגִּבֹּרִים.
ח
וַיֵּצְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה פֶּתַח הַשָּׁעַר וַאֲרַם צוֹבָא וּרְחוֹב וְאִישׁ טוֹב וּמַעֲכָה לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה.
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ט פסוקים ו-ז: ו
וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי הִתְבָּאֲשׁוּ עִם דָּוִיד וַיִּשְׁלַח חָנוּן וּבְנֵי עַמּוֹן אֶלֶף כִּכַּר כֶּסֶף לִשְׂכֹּר לָהֶם מִן אֲרַם נַהֲרַיִם וּמִן אֲרַם מַעֲכָה וּמִצּוֹבָה רֶכֶב וּפָרָשִׁים.
ז
וַיִּשְׂכְּרוּ לָהֶם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף רֶכֶב וְאֶת מֶלֶךְ מַעֲכָה וְאֶת עַמּוֹ וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מֵידְבָא וּבְנֵי עַמּוֹן נֶאֶסְפוּ מֵעָרֵיהֶם וַיָּבֹאוּ לַמִּלְחָמָה.
אך יוֹאָב הצליח להניס את הצבאות האֲרַמים בקרב לִפְנֵי מֵידְבָא ובְּנֵי עַמּוֹן חזרו לעירם[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק י פסוקים י"ג-י"ד: יג
וַיִּגַּשׁ יוֹאָב וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ לַמִּלְחָמָה בַּאֲרָם וַיָּנֻסוּ מִפָּנָיו.
יד
וּבְנֵי עַמּוֹן רָאוּ כִּי נָס אֲרָם וַיָּנֻסוּ מִפְּנֵי אֲבִישַׁי וַיָּבֹאוּ הָעִיר וַיָּשָׁב יוֹאָב מֵעַל בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּבֹא יְרוּשָׁלִָם.
. אח"כ הֲדַדְעֶזֶר מלך אֲרַם צוֹבָה ניסה להמשיך את המאבק, אך צבאו הובס בקרב חֵילָם וכל המלכים בני החסות של הֲדַדְעֶזֶר עברו לעבוד את ישראל[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק י פסוקים ט"ז-י"ט: טז
וַיִּשְׁלַח הֲדַדְעֶזֶר וַיֹּצֵא אֶת אֲרָם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַנָּהָר וַיָּבֹאוּ חֵילָם וְשׁוֹבַךְ שַׂר צְבָא הֲדַדְעֶזֶר לִפְנֵיהֶם.
יז
וַיֻּגַּד לְדָוִד וַיֶּאֱסֹף אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן וַיָּבֹא חֵלָאמָה וַיַּעַרְכוּ אֲרָם לִקְרַאת דָּוִד וַיִּלָּחֲמוּ עִמּוֹ.
יח
וַיָּנָס אֲרָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּהֲרֹג דָּוִד מֵאֲרָם שְׁבַע מֵאוֹת רֶכֶב וְאַרְבָּעִים אֶלֶף פָּרָשִׁים וְאֵת שׁוֹבַךְ שַׂר צְבָאוֹ הִכָּה וַיָּמָת שָׁם.
יט
וַיִּרְאוּ כָל הַמְּלָכִים עַבְדֵי הֲדַדְעֶזֶר כִּי נִגְּפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁלִמוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וַיַּעַבְדוּם וַיִּרְאוּ אֲרָם לְהוֹשִׁיעַ עוֹד אֶת בְּנֵי עַמּוֹן.
.
מאוחר יותר בימי מלכות דָוִד מרד בו שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי והתבצר באָבֵל בֵּית מַעֲכָה. יוֹאָב צר על העיר, בנה סוללה והתחיל להרוס את החומה. אשה חכמה מהעיר התלוננה בפני יוֹאָב שהוא עומד להרוס עיר נאמנה ויוֹאָב ענה שאינו רוצה בכך אלא רק בשֶׁבַע המורד. האישה, בהסכמת בני העיר, השליכה אז ליוֹאָב את ראש שֶׁבַע מחומת העיר
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק כ פסוקים ט""ט-ט"ז, י"ט-כ"ב:... יט
אָנֹכִי שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל לָמָּה תְבַלַּע נַחֲלַת יְהוָה.
כ
וַיַּעַן יוֹאָב וַיֹּאמַר חָלִילָה חָלִילָה לִי אִם אֲבַלַּע וְאִם אַשְׁחִית.
כא
לֹא כֵן הַדָּבָר כִּי אִישׁ מֵהַר אֶפְרַיִם שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי שְׁמוֹ נָשָׂא יָדוֹ בַּמֶּלֶךְ בְּדָוִד תְּנוּ אֹתוֹ לְבַדּוֹ וְאֵלְכָה מֵעַל הָעִיר וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל יוֹאָב הִנֵּה רֹאשׁוֹ מֻשְׁלָךְ אֵלֶיךָ בְּעַד הַחוֹמָה.
כב
וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל כָּל הָעָם בְּחָכְמָתָהּ וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁ שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי וַיַּשְׁלִכוּ אֶל יוֹאָב וַיִּתְקַע בַּשּׁוֹפָר וַיָּפֻצוּ מֵעַל הָעִיר אִישׁ לְאֹהָלָיו וְיוֹאָב שָׁב יְרוּשָׁלִַם אֶל הַמֶּלֶךְ.
.
כשבַּעְשָׁא מלך יִשְׂרָאֵל עלה על יְהוּדָה והחל לבצר את הָרָמָה, אָסָא מלך יְהוּדָה נתן את אוצרות המקדש והארמון כשוחד לבֶּן הֲדַד ה-1 מלך אֲרָם דַמֶּשֶׂק כדי שזה יפר את בריתו עם בַּעְשָׁא ויעלה על יִשְׂרָאֵל. בֶּן הֲדַד הסכים ועלה על עָרֵי יִשְׂרָאֵל, והכה "אֶת עִיּוֹן וְאֶת דָּן וְאֵת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֵת כָּל כִּנְרוֹת עַל כָּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי"
[^]מְלָכִים-א פרק ט"ו פסוק כ: כ
וַיִּשְׁמַע בֶּן הֲדַד אֶל הַמֶּלֶךְ אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר לוֹ עַל עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּךְ אֶת עִיּוֹן וְאֶת דָּן וְאֵת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֵת כָּל כִּנְרוֹת עַל כָּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי.
(בסיפור המקביל בספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים העיר מכונה "אָבֵל מָיִם"[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ט"ז פסוק ד: ד
וַיִּשְׁמַע בֶּן הֲדַד אֶל הַמֶּלֶךְ אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר לוֹ אֶל עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת עִיּוֹן וְאֶת דָּן וְאֵת אָבֵל מָיִם וְאֵת כָּל מִסְכְּנוֹת עָרֵי נַפְתָּלִי.
). בַּעְשָׁא עזב אז את הָרָמָה, ואָסָא צווה להעביר את חומרי הביצורים משם לגֶּבַע בִּנְיָמִן ולמִּצְפָּה[^]מְלָכִים-א פרק ט"ו פסוקים כ"א-כ"ב: כא
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ בַּעְשָׁא וַיֶּחְדַּל מִבְּנוֹת אֶת הָרָמָה וַיֵּשֶׁב בְּתִרְצָה.
כב
וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא וַיִּבֶן בָּם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶת גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת הַמִּצְפָּה.
.
בימי פֶּקַח מלך יִשְׂרָאֵל עלה תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מלך אַשּׁוּר על יִשְׂרָאֵל ולקח "אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה"
[^]מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוק כ"ט: כט
בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה.
.
זיהוי המקום
הַמַּעֲכָתִי היו אחד מעמי כנען שלא נכבשו בימי יְהוֹשֻׁעַ
שם העיר הקדום אָבֵל או אָבֵל-מָיִם, כלומר יוּבַל-מָיִם, מרמז אולי על מפל התנור הסמוך, או על נחל האיתן שלמרגלות התל (וואדי בַרַעִ'ית). על התל נמצאו ממצאים המעידים על התישבות במקום בתקופת הברונזה (הכנענית), כולל מערכת ביצורים, קברים, ושרידי מבנים, וכד קטן ובו מטמון כסף מתקופת הברונזה המאוחרת. ממצאים רבים נמצאו גם מתקופת הברזל (הישראלית), ובהם מערך מבנים גדול, ומתקני תעשיית מתכות. יישוב זה נחרב במהלך המאה ה-10 לפנה"ס, וחוּדַּשׁ אח"כ עם מבנה דמוי מצודה מהמאה ה-9 לפנה"ס בחלק הגבוה של התל. מעט מעליו נמצא מבנה גדול מהתקופה הפרסית\הלניסטית, וממצאים מעטים נוספים נמצאו גם מתקופות מאוחרות יותר.
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ג פסוק י"ג: יג
וְלֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַגְּשׁוּרִי וְאֶת הַמַּעֲכָתִי וַיֵּשֶׁב גְּשׁוּר וּמַעֲכָת בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
, ואחת מעריהם - "אָבֵל" או "אָבֵל מָיִם"[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ט"ז פסוק ד: ד
וַיִּשְׁמַע בֶּן הֲדַד אֶל הַמֶּלֶךְ אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר לוֹ אֶל עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת עִיּוֹן וְאֶת דָּן וְאֵת אָבֵל מָיִם וְאֵת כָּל מִסְכְּנוֹת עָרֵי נַפְתָּלִי.
נודעה אח"כ כאָבֵל בֵּית מַעֲכָה. אך הַמַּעֲכָתִי השתלבו בְּיִשְׂרָאֵל, אולי במעמד עצמאי, ואָבֵל נחשבה בימי דָוִד כבר כ"עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל"[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק כ פסוק י"ט: יט
אָנֹכִי שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל לָמָּה תְבַלַּע נַחֲלַת יְהוָה.
. אָבֵל מזוהה בד"כ עם תל אַבִּל אֶל-קַמְח[1]עולם התנ"ך, ספר שְׁמוּאֵל-ב עמ' 158.
בשטח הכפר הערבי-נוצרי אַבִל אל-קַמְחְ שננטש ב-1948. שטח התל כ-100 דונם, והוא כולל גבעה נמוכה דרומית וגבעה צפונית קטנה וגבוהה יותר. התל נמצא מעט מדרום למפל התנור וכמה ק"מ ממערב לתל דָּן שבגבול הצפוני של הארץ המובטחת[^]מְלָכִים-א פרק ה פסוק ה: ה
וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה.
. דרך אורך ראשית קדומה הובילה מחָצוֹר צפונה לאָבֵל בֵּית מַעֲכָה ומשם הלאה לעִיּוֹן ולבִקְעַת הַלְּבָנוֹן. בדרך זו עברו צבאות מדרום, כמו של הפרעונים תחותימס ה-3 (אמצע מאה 15 לפנה"ס) ובנו אמנחותפ ה-2 (סוף מאה 15 לפנה"ס) ושל רעמסס ה-2 (מאה 13 לפנה"ס), וגם של צבאות כיבוש מצפון כמו של בֶּן הֲדַד ה-1 מלך אֲרָם דַמֶּשֶׂק ושל תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מלך אַשּׁוּר. הפלישה האשורית נזכרת במקרא, וגם בכתובת של תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר המזכירה את כיבוש "אביל(מ)אכ" שבגבול "בית עומרי" (כפי שכונתה ממלכת ישראל)[2]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 41, 131, 287
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 37
.
שם העיר הקדום אָבֵל או אָבֵל-מָיִם, כלומר יוּבַל-מָיִם, מרמז אולי על מפל התנור הסמוך, או על נחל האיתן שלמרגלות התל (וואדי בַרַעִ'ית). על התל נמצאו ממצאים המעידים על התישבות במקום בתקופת הברונזה (הכנענית), כולל מערכת ביצורים, קברים, ושרידי מבנים, וכד קטן ובו מטמון כסף מתקופת הברונזה המאוחרת. ממצאים רבים נמצאו גם מתקופת הברזל (הישראלית), ובהם מערך מבנים גדול, ומתקני תעשיית מתכות. יישוב זה נחרב במהלך המאה ה-10 לפנה"ס, וחוּדַּשׁ אח"כ עם מבנה דמוי מצודה מהמאה ה-9 לפנה"ס בחלק הגבוה של התל. מעט מעליו נמצא מבנה גדול מהתקופה הפרסית\הלניסטית, וממצאים מעטים נוספים נמצאו גם מתקופות מאוחרות יותר.
פרקים המזכירים את אָבֵל בֵּית מַעֲכָה
ציטוטים נבחרים
טיולים באזור:
גן לאומי אבל בית מעכה. אתר טבע ונופים בישראל iNature.info.
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים
על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת
כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.