טבלת הצמחים
נָטָף

פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Commiphora gileadensis, identified by some as the ancient Balm of Gilead, in the Botanical gardens of Kibutz Ein-Gedi. Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons
שיח של Commiphora gileadensis בגן הבוטאני של קיבוץ עין-גדי
הצמח במקרא
הנָטָף שימש להכנת "קְטֹרֶת הסַמִּים" במשכן יחד עם השְׁחֵלֶת, החֶלְבְּנָה, וְהלְבוֹנָה
[^]שְׁמוֹת פרק ל פסוק ל"ד: לד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה.
.
פרקים המזכירים את הנָטָף
ציטוטים נבחרים
זיהוי הצמח
הנָטָף מזוהה ע"י הפרשנים והחוקרים של ימינו כצמח הָאֲפַרְסְמוֹן הקָדוּם (שאין לו שום קשר או קירבה לפרי האֲפַרְסְמוֹן של ימינו). הָאֲפַרְסְמוֹן הקדום הוא גם אחד הזיהויים המקובלים של הצֳרִי המופיע במקרא כצמח מרפא שצָמַח בעיקר באזור הגִלְעָד ושהארץ התפרסמה בו - וראו בעמוד על הצֳרִי. הבושם המשובח שהופק בימי קדם מעץ הָאֲפַרְסְמוֹן (באיזור ים-המלח ובמיוחד בעֵין גֶּדִי) היה המוצר המפורסם ביותר של ארץ ישראל. פגיעה מכוונת בקליפה היתה גורמת לגזע להפריש את השָׂרַף ממנו היו מכינים את הבושם.

ייתכן שכמה מהאיזכורים של "הָבֹּשֶׂם" במקרא מתייחסים לבֹּשֶׂם הָאֲפַרְסְמוֹן המפורסם ולא סתם לבֹּשֶׂם באופן כללי. כך למשל באיזכור הבֹּשֶׂם שהביאה מַלְכַּת שְׁבָא לשְׁלֹמֹה
[^]מְלָכִים-א פרק י פסוק י: י וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
, או ל"עֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם" המוזכרות בשיר השירים
[^]שִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ה פסוק י"ג: יג לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר.
[^]שִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ו פסוק ב: ב דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים.
[2]צמחי המקרא, זהר עמר, הוצאת ראובן מס ירושלים 2012, עמ 241-242.
.

עם חורבן הארץ, נעלם גם ענף יצור הבושם, וגם העץ עצמו כבר לא גדל בארץ ואף נשכח זיהויו הוודאי. יש הסבורים אבל שהָאֲפַרְסְמוֹן הוא העץ המוכר כיום כ-Commiphora gileadensis או Commiphora opobalsamum, אשר ידוע שגדל במצרים בראשית תקופת האיסלאם, ומשם התפשט לאזורים נוספים סביב-ים סוף, וכיום צומח בעיקר בסעודיה, תימן, עומאן, ואריתראה
[3]צמחי המקרא, זהר עמר, הוצאת ראובן מס ירושלים 2012, עמ 174-177.
. קיימת מסורת שימוש רציפה של עץ זה למטרות רפואה מימי הביניים ועד למאה ה-19. גם שמו של העץ opobalsamum (בושם נוזלי) דומה במשמעותו לשם ה"נָטָף", ומשמר מסורת של זיהוי העץ עם בושם הָאֲפַרְסְמוֹן שנקרא balsam ("בושם") בימים שבהם עוד היה מיוצר בארץ.
קומיפורה גלעדית
שם מדעי: Commiphora gileadensis
משפחה: בושמיים
סוג: קומיפורה
בערבית: בָּשָׂאם
הקומיפורה הגלעדית היא עץ רב-שנתי נשיר הגדל כאמור בעיקר בארצות שסביב ים-סוף (ובכך היא דומה לעץ המוֹר, אשר גם הוא מסוג הקומיפורה, ושגם מהשָׂרַף שלו היו מפיקים בושם ריחני). הקומיפורה הגלעדית צומחת, בהתאם למקום גידולה, כשיח נמוך בגובה של עד 2 מטר (במצוקים סלעיים יבשים לאורך החוף), או כעץ הנישא אף עד 5-10 מטר עם קוטר גזע של כ-40 ס"מ (ביערות לחים). הגזע אפרפר וקליפתו נוטה להתקלף. מחזור ההתפתחות השנתי של העץ (הלבלוב, הפריחה, ההאבקה, והבשלת הפרי) מתחיל ומסתיים בתקופת המונסון הקצרה, ובשאר השנה העץ עומד בשלכת. העלים ירוקים ושעירים, וגדלים בשלשות. העץ הוא דו-ביתי (כלומר פרחים זכריים ונקביים גדלים על עצים נפרדים ופורחים במקביל). הפרחים הזכריים הם בתחילה בעלי 4 עלי כותרת לבנים אשר מאדימים כעבור יום (וכך מושכים חרקים חובבי צבעים שונים במהלך היום). הפירות הקטנים בעלי 4 ערוצים לבנים לאורכם, מאדימים ומבשילים תוך כשבועיים, ואז הקליפה מתקלפת באופן טבעי וחושפת את הגלעין.

הקומיפורה הגלעדית שימשה כאמור לצורכי רפואה לפחות מימי הביניים כאשר היא צמחה במצרים. את השָׂרַף הריחני והרפואי מפיקים ע"י פגיעה מכוונת בקליפת העץ. ראשית יוצא לְשַׁד שקוף (הנוזל הנמצא בעורקי הגזע, הגבעולים, והעלים) המתפשט באזור הפגיעה, ואז העץ מוציא שָׂרַף לבן וצָמִיג (המשמש את העץ כנראה כדי לרפא את הפגיעה ולתקוף גורמים מזהמים אפשריים). בימינו כבר לא משתמשים בעץ לצרכים רפואיים, מלבד באזורים בהם הוא צומח. שם, גם כיום משתמשים המקומיים בחלקי העץ לרפואות שונות, כולל בפירות, בגבעולים הצעירים (המשמשים כמפיגי ריח), ובעיקר בלְשַׁד\שָׂרַף של העץ המשמש כדי להפיג גרויים בעור, ובקליפה המשמשת לטיפול בפגעי עור שונים. ניתן גם לזקק מהעץ שמן אֶתֶרִי המשמש כבושם ולרפואות שונות, וחוקרים שבדקו את חלקי העץ מצאו בו חומרים תוקפי-חיידקים.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Commiphora gileadensis - fruit and branches, identified by some as the ancient Balm of Gilead, in the Botanical gardens of Kibutz Ein-Gedi. By Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons
ענפים ופירות של Commiphora gileadensis
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Deror_avi / CC-BY-SA-3.0. Original image size reduced by Allon Adir.
עלים מיובשים של קומיפורה גלעדית (הָאֲפַרְסְמוֹן?)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Petronella J.M. Pas / [Public domain]. Original image size reduced by Allon Adir.
איור בוטאני של קומיפורה גלעדית