עיר
בית לְבָאוֹת
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tel Shoket. Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons
תֵּל שֹׁקֶת - אחת ההצעות לזיהוי האתר של בית לבאות. כיום נמצא על התל בית קברות מוסלמי בדואי.
רמת זיהוי : 4 - אין זיהוי מבוסס
כנויים נוספים : תל שוקת
בית לְבָאוֹת במקרא
לְבָאוֹת נזכרת ברשימת ערי מחוז הַנֶּגֶב של נחלת שבט יְהוּדָה, אחרי מַדְמַנָּה, צִקְלַג וסַנְסַנָּה ולפני שִׁלְחִים
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים כ-כ"א, ל"א-ל"ב: כ זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם. כא וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר. ... לא וְצִקְלַג וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה. לב וּלְבָאוֹת וְשִׁלְחִים וְעַיִן וְרִמּוֹן כָּל עָרִים עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע וְחַצְרֵיהֶן.
. רוב הערים ברשימה זו נכללו בסופו של דבר בנחלת שבט שִׁמְעוֹן אשר קיבל כ-17 ערים בתוך נחלת יְהוּדָה כי יְהוּדָה קיבל נחלה גדולה יחסית לגודלו
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוק א: א וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעוֹן לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה.
. אחרי צִקְלַג נזכרות ברשימה זו בֵית הַמַּרְכָּבוֹת וחֲצַר סוּסָה במקום מַדְמַנָּה וסַנְסַנָּה, אחר כך נזכרת "בֵּית לְבָאוֹת", ואחריה שָׁרוּחֶן במקום שִׁלְחִים
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים ה-ו: ה וְצִקְלַג וּבֵית הַמַּרְכָּבוֹת וַחֲצַר סוּסָה. ו וּבֵית לְבָאוֹת וְשָׁרוּחֶן עָרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן.
. במקום המקביל ברשימת ערי שִׁמְעוֹן בספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים נזכרת "בֵּית בִּרְאִי" אחרי חֲצַר סוּסִים
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ד פסוקים ל-ל"א: ל וּבִבְתוּאֵל וּבְחָרְמָה וּבְצִיקְלָג. לא וּבְבֵית מַרְכָּבוֹת וּבַחֲצַר סוּסִים וּבְבֵית בִּרְאִי וּבְשַׁעֲרָיִם אֵלֶּה עָרֵיהֶם עַד מְלֹךְ דָּוִיד.
.
זיהוי המקום
שמות ערים המתחילים ב"בֵּית" בדרך כלל מתייחסים למקדש שהיה במקום, ולכן יש המשערים שבבֵּית לְבָאוֹת היה מקדש לאלה "לביאה", ואם כך אז הדבר מעיד שהעיר הוקמה בתקופה הכנענית
[1]לקסיקון מקראי, הוצאת דביר, 1965, מנחם סוליאלי ומשה ברכוז, א-כ, עמוד 155
.

האתר של בֵּית לְבָאוֹת אינו ידוע, אך לפי שאר הערים הנזכררות יחד איתה ברשימת ערי הַנֶּגֶב משתמע שהעיר שכנה באזור הַנֶּגֶב הצפוני. לכן השערת הזיהוי עם בֵּית לוֹיָה על סמך דמיון השמות אינו מקובל כיוון שבֵּית לוֹיָה שוכנת צפונית מדי בדרום מזרח הַשְּׁפֵלָה. בֵּית לְבָאוֹת נזכרה כאמור ברשימת ערי שִׁמְעוֹן לפני שָׁרוּחֶן, ולכן יש המחפשים אותה באתר כלשהו באזור שָׁרוּחֶן עד גדות נחל הבְּשׂוֹר
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 85
. אחרים מחפשים את העיר באזור האתרים המשוערים של מַדְמַנָּה וסַנְסַנָּה מצפון-מערב לבְּאֵר שָׁבַע, ומזהים את בֵּית לְבָאוֹת בתֵּל-שֹׁקֶת\תֵּל-אֶ-סַּקַטִי
[4]עולם התנ"ך, ספר יְהוֹשֻׁעַ עמ' 179.
. תֵּל-שֹׁקֶת הוא תל קטן ונמוך (בגובה של כ-10 מטר) ממערב לנחל חברון ומצפון לצומת שוקת של היום הנקרא על שמו (ראו צילום ובמפה). באתר נתגלו ממצאים החל מהתקופה הכלכוליתית, כולל חרסים מתקופת הברונזה (כנענית) הקדומה, מתקופת הברזל (ישראלית), מהתקופה הפרסית (של שבי ציון) ומתקופות מאוחרות יותר.
פרקים המזכירים את בית לְבָאוֹת
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על בית לְבָאוֹת באתרים של ויקיפדיה ורשות העתיקות.