עַלַמַּפָּה

צִקְלַג נזכרת ברשימת ערי מחוז הַנֶּגֶב שבנחלת שבט יְהוּדָה. אח"כ נאמר ששבט שִׁמְעוֹן קיבל כ-17 ערים, כולל את צִקְלַג, בתוך נחלת יְהוּדָה כי יְהוּדָה קיבל נחלה גדולה יחסית לגודלו .

בימי מלכות שָׁאוּל היתה צִקְלַג עיר פלישתית. כשדָּוִד נמלט מפני שָׁאוּל אל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים הוא ביקש מאָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת "מָקוֹם בְּאַחַת עָרֵי הַשָּׂדֶה" כדי שיוכל לשהות שם עם 600 נאמניו במקום בעיר הבירה, ואָכִישׁ העניק לו את צִקְלַג, שנותרה מאז בידי מַלְכֵי יְהוּדָה. דָוִד שהה בצִקְלָג 16 חודשים ומשם הוא פשט על שבטים נוודים שהציקו לאזור, אך לאָכִישׁ הוא דווח שהשלל הרב שהשיג בא מכיבושיו בשטחי יְהוּדָה, וזאת כדי שאָכִישׁ יאמין שדָוִד נלחם בעמו שלו ושהוא כבר עבד נאמן לפלישתים. במהלך תקופה זו הצטרפו לדָּוִד לוחמים מכל רחבי הארץ, כולל מעבר הירדן, ואפילו משבט מבִנְיָמִן, השבט של שָׁאוּל.

דָוִד ניסה להצטרף לצבא הפלישתים שהתכנס באֲפֵק והחל לצעוד לכוון צבא שָׁאוּל ביִזְרְעֶאל, אך שרי הצבא התנגדו לנוכחותו איתם ואָכִישׁ בלית ברירה שלח אותו בחזרה לצִקְלַג. כשדָוִד חזר לצִקְלַג (מרחק 3 ימים מאֲפֵק) הוא גילה שבינתיים העֲמָלֵקִים שרפו את העיר וחטפו את תושביה כולל את שתי נשותיו. דָוִד הכה בהם, שחרר את השבויים וחילק את השלל גם בין הנשארים מאחור ובין רעיו בערי יהודה.

שָׁאוּל נפל בקרב בגִּלְבֹּעַ, ובַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אחר כך הופיע בצִקְלַג נער עמלקי ממחנה שָׁאוּל ודווח ששָׁאוּל נפל על חרבו וביקש מאותו נער להרוג אותו לפני שיתפסו אותו הפלישתים. דָוִד התאבל על מות שָׁאוּל וְיְהוֹנָתָן, והוציא להורג את השליח על שהעז להרוג את משיח ה'. אחר כך עזב דָוִד את צִקְלַג עם כל אנשיו ועבר לחֶבְרוֹן כדי למלוך משם. צִקְלַג נשארה כאמור בידי מלכי יְהוּדָה, והיא נזכרת שוב ברשימת ערי יְהוּדָה שאליהן חזרו השבים מהגלות בימי נְחֶמְיָה.

האתר של צִקְלַג, כמו רוב האתרים של ערי הַנֶּגֶב של שבטי יְהוּדָה ושִׁמְעוֹן, לא זוהה בוודאות. מספר תלים קדומים באזורים המשוערים מזוהים עם ערי הַנֶּגֶב המקראיות על סמך הממצא הארכאולוגי, תוך חילוקי דיעות בין החוקרים לגבי הקישור של כל תל ליישוב המתאים. כיום מקובל הזיהוי של צִקְלַג עם תל אֶ-שַׁרִיעַה\שֶׁרַע הנישא על הגדה הצפונית של נחל גְרָר בנֶּגֶב הצפוני. שטח התל אינו גדול (כ-20 דונם) והוא נמצא כ-40 ק"מ ממזרח לתל צפית המזוהה בד"כ עם גַּת של אָכִישׁ, ובגבול מחוז הַנֶּגֶב של יְהוּדָה (המתאים אולי לישיבה של דָּוִד בצִקְלַג בשם מלך גַּת ולפלישותיו כביכול באזור יְהוּדָה).

גם הממצא הארכאולוגי בתל אֶ-שַׁרִיעַה מתיישב עם הסיפור המקראי. ההתיישבות בתל התקיימה מהתקופה הכלכוליתית ועד לתקופה הביזנטית (ממנה נמצא באתר בית מרחץ נאה מהמאות ה-5-6 לספירה), כולל יישוב בתקופה הכנענית (ברונזה) והישראלית (ברזל - כולל בית ארבעת המרחבים). חיזוק נוסף לזיהוי עם צִקְלַג בא מכך שהחרסים מראשית תקופת הברזל כוללים גם כלי חרס פלישתים לצד כלי חרס בסגנון הכנעני המסורתי.