עיר
בְּאֵר שָׁבַע
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Tell Be'er Scheva, by Drahnier (Diskussion), [Copyrighted free use], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
תל באר-שבע (תל א-סַבַּע) - מראה מכוון העיר באר-שבע של ימינו
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
תל באר שבע במבט מהאוויר, by RonGafni, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
תל באר-שבע (תל א-סַבַּע) - מראה מהאוויר
רמת זיהוי : 2 - זיהוי מקובל
בְּאֵר שָׁבַע במקרא
בְּאֵר שָׁבַע נזכרת בהקשר לסיפורי שלושת האבות. אחרי הולדת יִצְחָק, אַבְרָהָם גירש את הָגָר ואת יִשְׁמָעֵאל לנדוד בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע
[^]בְּרֵאשִׁית פרק כ"א פסוק י"ד: יד וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע.
, שם נגלה להָגָר מלאך שבישר לה שבנה יִשְׁמָעֵאל יהיה "לְגוֹי גָּדוֹל". שנים אח"כ גם אֵלִיָּהוּ ברח מאימת אִיזֶבֶל לאותו המדבר
[^]מְלָכִים-א פרק י"ט פסוקים ב-ג: ב וַתִּשְׁלַח אִיזֶבֶל מַלְאָךְ אֶל אֵלִיָּהוּ לֵאמֹר כֹּה יַעֲשׂוּן אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּן כִּי כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת נַפְשְׁךָ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם. ג וַיַּרְא וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל נַפְשׁוֹ וַיָּבֹא בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיַּנַּח אֶת נַעֲרוֹ שָׁם.
. כשאַבְרָהָם התלונן בפני אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְרָר על בְּאֵר שגזלו ממנו אנשי המֶלֶךְ, טען אֲבִימֶלֶךְ שלא ידע על כך, והם מסכימים שניהם לכרות ברית. אַבְרָהָם נתן לאֲבִימֶלֶךְ 7 כְּבָשֹוֹת כעֵדוּת לכך שהוא חפר את הבאר, ואז הם כרתו את הברית ונשבעו שניהם זה לזה. לכן, המקום נקרא מאז בְּאֵר שָׁבַע (בגלל מספר הכְּבָשֹוֹת, ובגלל השבועה). אַבְרָהָם עבר לגור בִּבְאֵר שָׁבַע, נטע שם אֶשֶׁל, וקרא בשם ה'
[^]בְּרֵאשִׁית פרק כ"א פסוקים ל"א-ל"ג: לא עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם. לב וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ וַיָּשֻׁבוּ אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. לג וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְהוָה אֵל עוֹלָם.
.

יִצְחָק עבר גם כן לשכון באזור גְרָר, והסתכסך עם התושבים על עניין הבארות שם. אבל אֲבִימֶלֶךְ ביקש לחדש את הברית עם יִצְחָק, כי הם הכיר בכך שה' לצידו. הם עושים משתה, ובבוקר נשבעים בבְּאֵר שָׁבַע, ומכאן שוב ניתן ההסבר לשם המקום
[^]בְּרֵאשִׁית פרק כ"ו פסוקים ל"א-ל"ג: לא וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם. לב וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם. לג וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
.

יַעֲקֹב עזב את בְּאֵר שָׁבַע לבית לָבָן שבחָרָן כדי למצוא שם אישה
[^]בְּרֵאשִׁית פרק כ"ח פסוק י: י וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה.
. שנים אח"כ הוא עבר לבְּאֵר שָׁבַע עם משפחתו ובח "זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק"
[^]בְּרֵאשִׁית פרק מ"ו פסוק א: א וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק.
. משם הוא גם ירד אח"כ למצרים לחיות שם עם יוֹסֵף ועם שאר בניו
[^]בְּרֵאשִׁית פרק מ"ו פסוק ה: ה וַיָּקָם יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאֶת טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה לָשֵׂאת אֹתוֹ.
.

בְּאֵר שָׁבַע היתה, יחד עם שאר ערי הַנֶּגֶב, באזור נחלת שבט יְהוּדָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוק כ"ח: כח וַחֲצַר שׁוּעָל וּבְאֵר שֶׁבַע וּבִזְיוֹתְיָה.
, אך אח"כ נמסר ששבט שִׁמְעוֹן קיבל כנחלה אזורים בתוך נחלת יְהוּדָה, ובהם גם את בְּאֵר שָׁבַע
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים א-ב: א וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעוֹן לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה. ב וַיְהִי לָהֶם בְּנַחֲלָתָם בְּאֵר שֶׁבַע וְשֶׁבַע וּמוֹלָדָה.
. גם בימי שיבת ציון, היתה בְּאֵר שָׁבַע נקודת ציון בגבול הדרומי של מחוז הישוב של בְּנֵי יְהוּדָה ששבו לנחלתם (גֵּיא הִנֹּם שבדרום ירושלים היה בגבול הצפוני של המחוז, בינו לבין אזור הישוב של בְּנֵי בִנְיָמִן שמצפון לו)
[^]נְחֶמְיָה פרק י"א פסוק ל: ל זָנֹחַ עֲדֻלָּם וְחַצְרֵיהֶם לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד גֵּיא הִנֹּם.
.

בְּאֵר שָׁבַע היתה לעיר חשובה בה שפטו בני שְׁמוּאֵל את העַם
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק ח פסוקים א-ב: א וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל וַיָּשֶׂם אֶת בָּנָיו שֹׁפְטִים לְיִשְׂרָאֵל. ב וַיְהִי שֶׁם בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה שֹׁפְטִים בִּבְאֵר שָׁבַע.
. צִבְיָה אשת אֲחַזְיָהוּ ואִמּוֹ של יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה באה מבְּאֵר שָׁבַע
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ב פסוקים א-ב: א בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים יְהוֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ. ב בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְיֵהוּא מָלַךְ יְהוֹאָשׁ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע.
. בְּאֵר שָׁבַע נחשבה כנמצאת בגבול הדרומי של הישוב בארץ, כמו שהעיר דָּן נחשבה כנמצאת בגבול המיושב הצפוני. כך, הביטוי "מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע" מופיע במקרא פעמים רבות במובן של "בכל רחבי הארץ"
[^]מְלָכִים-א פרק ה פסוק ה: ה וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה.
. בבְּאֵר שָׁבַע שהיתה אח"כ חלק מממלכת יְהוּדָה החל להתקיים פולחן זר (כמו גם בדָּן שבממלכת יִשְׂרָאֵל), כפי שמשתמע מתוכחות הנביא עָמוֹס
[^]עָמוֹס פרק ה פסוק ה: ה וְאַל תִּדְרְשׁוּ בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל לֹא תָבֹאוּ וּבְאֵר שֶׁבַע לֹא תַעֲבֹרוּ כִּי הַגִּלְגָּל גָּלֹה יִגְלֶה וּבֵית אֵל יִהְיֶה לְאָוֶן.
[^]עָמוֹס פרק ח פסוק י"ד: יד הַנִּשְׁבָּעִים בְּאַשְׁמַת שֹׁמְרוֹן וְאָמְרוּ חֵי אֱלֹהֶיךָ דָּן וְחֵי דֶּרֶךְ בְּאֵר שָׁבַע וְנָפְלוּ וְלֹא יָקוּמוּ עוֹד.
. לבסוף חיסל יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה את כל הַבָּמוֹת בהם התקיים פולחן זר ברחבי הארץ, ובהם את הַבָּמוֹת שבבְּאֵר שָׁבַע
[^]מְלָכִים-ב פרק כ"ג פסוק ח: ח וַיָּבֵא אֶת כָּל הַכֹּהֲנִים מֵעָרֵי יְהוּדָה וַיְטַמֵּא אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר קִטְּרוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים מִגֶּבַע עַד בְּאֵר שָׁבַע וְנָתַץ אֶת בָּמוֹת הַשְּׁעָרִים אֲשֶׁר פֶּתַח שַׁעַר יְהוֹשֻׁעַ שַׂר הָעִיר אֲשֶׁר עַל שְׂמֹאול אִישׁ בְּשַׁעַר הָעִיר.
.
זיהוי המקום
האתר של בְּאֵר שָׁבַע לא מוסכם, ויש שני מועמדים עיקריים למקום. האחד הוא בבִּיר א-סַבַּע, בתחום העיר בְּאֵר שָׁבַע של ימינו באזור שבין השוק הבדואי לגדה הצפונית של נחל בְּאֵר שָׁבַע, והשני הוא בתֵּל א-סַבַּע הנמצא כ-5-ק"מ מזרחה משם (ראו מפה). ההנחה היא שבכל מקרה מדובר בשני ישובים שהיו קשורים זה לזה, אולי הערים בְּאֵר שָׁבַע ושֶׁבַע המקראיות המוזכרות יחדיו כערים בנחלת שבט שִׁמְעוֹן
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים א-ב: א וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעוֹן לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה. ב וַיְהִי לָהֶם בְּנַחֲלָתָם בְּאֵר שֶׁבַע וְשֶׁבַע וּמוֹלָדָה.
. התומכים בזיהוי של בְּאֵר שָׁבַע עם בִּיר א-סַבַּע מסתמכים בין השאר על השתמרות השם
[1]עולם התנ"ך, ספר יְהוֹשֻׁעַ עמ' 150.
. החפירות בבִּיר א-סַבַּע היו בכל אופן פחות נרחבות מאשר בתֵּל, בשל היות האתר בשטח עירוני, אך בכל זאת נמצאו ממצאים משמעותיים מתקופת הברזל (תקופת בית-ראשון), כולל חרסים רבים, מבנה ציבורי ולידו מבני מגורים
[2]היישוב בתקופת הברזל בתחומי העיר באר שבע המודרנית, באתר רשות העתיקות
, וממצאים המצביעים על קיום מצודה רומאית במקום
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 7
.

בְּאֵר שָׁבַע בימי בית ראשון היתה לפי המקרא עיר מלוכה חשובה, והיא ישבה על הגבול המיושב הדרומי של הממלכה (ראו למעלה). התומכים בזיהוי של בְּאֵר שָׁבַע עם תֵּל א-סַבַּע טוענים שסביר שעיר גבול חשובה תשב על תֵּל ותהיה מוקפת חומה (שלא כמו האתר בבִּיר א-סַבַּע)
[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 7
. תֵּל א-סַבַּע נישא במקום המפגש של נחל חֶבְרוֹן עם נחל בְּאֵר שָׁבַע. רוב שטחו של התֵּל (כ-10.5 דונם) נחפר בצורה מסודרת משנות ה-70, ונמצאו בו ממצאים רבים ומרשימים של ישוב עירוני מתוכנן היטב ומבוצר מתקופת הברזל - מהמאה ה-11 לפנה"ס ועד ימי חורבן בית ראשון בידי הבבלים. כך, כמו בבִּיר א-סַבַּע, לא נמצאו ממצאים לישוב מתקופת הברוזה המוקדמת יותר, והמזוהה עם תקופת האבות המקראית.

העיר שעל התֵּל היתה מוקפת חומת סוּגרים
[5]הערך על חומת סוּגרים בויקיפדיה
, ובה שער. בעיר נבנו בתי מגורים, מחסנים (בהם נמצאו שברי חרס עם כתובות בעברית קדומה), ומפעל מים מרשים (ראו תמונות)
[6]לחפור את התנ"ך, יצחק מייטליס, הוצאת ראובן מס, ירושלים, 2008, עמוד 217
[7]הערך על תל באר שבע בויקיפדיה
. בתֵּל א-סַבַּע נמצאו חלק מאבני אבני הגזית המסותתות שהרכיבו בעבר מזבח בעל 4 קרנות (ראו תמונה). המזבח פורק במכוון וחלקיו שימשו שימוש חוזר או הושלכו באזורים שונים בתֵּל. אחת ההשערות היא שהמזבח שימש לעבודה זרה, ופורק בימי יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה
[8]לחפור את התנ"ך, יצחק מייטליס, הוצאת ראובן מס, ירושלים, 2008, עמוד 245-246, 249-250
.
פרקים המזכירים את בְּאֵר שָׁבַע
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על בְּאֵר שָׁבַע באתרים של ויקיפדיה ועמוד ענן.
טיולים באזור: גן לאומי תל באר שבע
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Tel Beer Sheva, by Ori~, [Attribution], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
מערכת המים בתל באר-שבע
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Storehouses in Tel Be'er Sheva, by Dr. Avishai Teicher Pikiwiki Israel, [CC-BY-2.5], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
מחסנים בתל באר-שבע
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
An altar from Tel Be'er-Sheva, 8th cent. BCE. By Tamarah, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
אבני מזבח מהמאה ה-8 לפנה"ס, שנמצאו בתל באר שבע