|
סיכום
ההרים נקראים להיות נוכחים במשפט בין ה' לבין העם. העם מואשם שחטא למרות כל החסדים שבהם זכה מידי ה'. העם שואל איך יוכל לחזור בתשובה, והנביא עונה שה' רק דורש עשיית צדק, חֶסֶד, וצניעות. הנביא מאשים בעושק עניים וברמאות במסחר. העם הולך בדרכי מלכי ישראל החוטאים, ולכן ארצם תהיה לשממה.
תקציר
ה' מצווה לקרוא להרים ולגבעות לשמוע את המשפט של ה' בשל רִיבוֹ עם העַם, והנביא אומנם קורא להרים האיתנים לבוא. ה' שואל את העַם מה הוא עשה שהעַם כך עזב אותו. הרי ה' הוציאו מעבדות במצרים, ונתן להם את מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, ומִרְיָם. הוא מזכיר את סיפור בִּלְעָם [*]שנשלח ע"י בָּלָק מלך מואב לקלל את העַם, ולבסוף ברך אותם, בזכות צַו ה', אבל גם נאשם שעודד את נשות המדינים לפתות את בני העַם היושבים בשִּׁטִּים למעול בה' בימי פרשת בַּעַל פְּעוֹר . הוא גם מזכיר את חסד הכניסה לארץ ישראל, אחרי הנדודים במדבר, משִּׁטִּים לגִּלְגָּל (יְהוֹשֻׁעַ ד).
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק ל"א פסוק ט"ז: טז
הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּיהוָה עַל דְּבַר פְּעוֹר וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת יְהוָה.
. |
א שִׁמְעוּ נָא אֵת אֲשֶׁר יְהוָה אֹמֵר קוּם רִיב אֶת הֶהָרִים וְתִשְׁמַעְנָה הַגְּבָעוֹת קוֹלֶךָ. ב שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְהוָה וְהָאֵתָנִים מֹסְדֵי אָרֶץ כִּי רִיב לַיהוָה עִם עַמּוֹ וְעִם יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח. ג עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי. ד כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם. ה עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יְהוָה. |
העַם שואל (בציניות?) איך יוכל אם כן לחזור בתשובה? האם בעזרת הקרבת קורבנות רבים, עד ששומנם יזרום כנחל? או ע"י הקרבת בכורות? הנביא עונה שה' רק דורש עשיית צדק, חֶסֶד, וצניעות. |
ו בַּמָּה אֲקַדֵּם יְהוָה אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה. ז הֲיִרְצֶה יְהוָה בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי. ח הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ. |
ה' קורא לעיר (דרך נביאו), ובעלי תבונה יקשיבו, וידעו מי כיוון את המטה שיַכֶּה אותה. האם יש עוד בבית הרשע גֵּזֶל מועט שנלקח מרעבים? האם ה' יזכה את מי שמרמה במסחר (עם מאזנים ואבני משקל מזויפות)? או את העשירים הגוזלים, ואת הרַמָּאִים? |
ט קוֹל יְהוָה לָעִיר יִקְרָא וְתוּשִׁיָּה יִרְאֶה שְׁמֶךָ שִׁמְעוּ מַטֶּה וּמִי יְעָדָהּ. י עוֹד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע אֹצְרוֹת רֶשַׁע וְאֵיפַת רָזוֹן זְעוּמָה. יא הַאֶזְכֶּה בְּמֹאזְנֵי רֶשַׁע וּבְכִיס אַבְנֵי מִרְמָה. יב אֲשֶׁר עֲשִׁירֶיהָ מָלְאוּ חָמָס וְיֹשְׁבֶיהָ דִּבְּרוּ שָׁקֶר וּלְשׁוֹנָם רְמִיָּה בְּפִיהֶם. |
לכן ה' יכה בחוזקה את החוטאים. הם יאכלו ולא ישבעו, יסוגו מפני אויב ולא יִישָּׁאֲרוּ פליטים, יזרעו ולא יקצרו, יסחטו זֵיתִים וענבים ולא יִזְכּוּ לשמן וליין. זאת כיוון שהם הולכים בדרכם של מלכי ישראל החוטאים (עָמְרִי ואַחְאָב), ולכן ארצם תהיה לשממה, וכל עובר ישרוק בתימהון על חורבנה. |
יג וְגַם אֲנִי הֶחֱלֵיתִי הַכּוֹתֶךָ הַשְׁמֵם עַל חַטֹּאתֶךָ. יד אַתָּה תֹאכַל וְלֹא תִשְׂבָּע וְיֶשְׁחֲךָ בְּקִרְבֶּךָ וְתַסֵּג וְלֹא תַפְלִיט וַאֲשֶׁר תְּפַלֵּט לַחֶרֶב אֶתֵּן. טו אַתָּה תִזְרַע וְלֹא תִקְצוֹר אַתָּה תִדְרֹךְ זַיִת וְלֹא תָסוּךְ שֶׁמֶן וְתִירוֹשׁ וְלֹא תִשְׁתֶּה יָּיִן. טז וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עָמְרִי וְכֹל מַעֲשֵׂה בֵית אַחְאָב וַתֵּלְכוּ בְּמֹעֲצוֹתָם לְמַעַן תִּתִּי אֹתְךָ לְשַׁמָּה וְיֹשְׁבֶיהָ לִשְׁרֵקָה וְחֶרְפַּת עַמִּי תִּשָּׂאוּ. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
מֹשֶׁה ואַהֲרֹן
מִרְיָם שרה את שירת הים