לישת בָּצֵק ואפיית לחם בתַּנּוּר
|
|
סיכום
אל יאמר העַם שהוא נענש על חטאי עבר שה' זוכר, כי אפילו עכשיו חטאיהם מקיפים אותם ונגלים לו. העַם מלא מזימות קשר כנגד המלוכה כמו תַנּוּר בוער (כמו אלה המתוארות במְלָכִים-ב פרק ט"ו). אֶפְרַיִם נמשל ליוֹנָה פתייה שלא בטוחה אם לבטוח במִצְרַיִם או באַשּׁוּר. אבל לאיפה שלא תלך, ה' יצוד אותה ברִשְׁתו. העַם כפוי טובה, כי הוא מדבר רעות על ה', בעוד הוא עוזר להם.
תקציר
| בעוד ה' מרפא את יִשְׂרָאֵל\אֶפְרַיִם\שֹׁמְרוֹן, נגלים חטאיהם: שָׁקֶר, גניבה בבתים ובחוצות. אל יאמר העַם שהוא נענש על חטאי עבר שה' זוכר, כי אפילו עכשיו חטאיהם מקיפים אותם ונגלים לו. מעשיהם הרעים משמחים את המלך והשרים. |
| א כְּרָפְאִי לְיִשְׂרָאֵל וְנִגְלָה עֲוֹן אֶפְרַיִם וְרָעוֹת שֹׁמְרוֹן כִּי פָעֲלוּ שָׁקֶר וְגַנָּב יָבוֹא פָּשַׁט גְּדוּד בַּחוּץ. ב וּבַל יֹאמְרוּ לִלְבָבָם כָּל רָעָתָם זָכָרְתִּי עַתָּה סְבָבוּם מַעַלְלֵיהֶם נֶגֶד פָּנַי הָיוּ. ג בְּרָעָתָם יְשַׂמְּחוּ מֶלֶךְ וּבְכַחֲשֵׁיהֶם שָׂרִים. |
| כל העַם מלא מזימות כמו תַנּוּר בוער, המעיר את האופה (המלך העומד להרצח) שחדל ללוש את הבצק כדי לתת לו להחמיץ. ביום חגו של המלך, השָׂרִים (הקושרים) מחממים אותו ביין (כפי שנעשה למלך אֵלָה - ראו מְלָכִים-א פרק ט"ז פסוקים ט-ימְלָכִים-א פרק ט"ז פסוקים ט-י: ט
וַיִּקְשֹׁר עָלָיו עַבְדּוֹ זִמְרִי שַׂר מַחֲצִית הָרָכֶב וְהוּא בְתִרְצָה שֹׁתֶה שִׁכּוֹר בֵּית אַרְצָא אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת בְּתִרְצָה.
י
וַיָּבֹא זִמְרִי וַיַּכֵּהוּ וַיְמִיתֵהוּ בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו.
), והוא נותן להם (למתלוצצים) יד. אבל הם הבעירו כתנור את ליבם כשארבו מלילה עד בוקר למלך\אופה הישן. הם "אכלו" את מנהיגיהם שנפלו בלי לקרוא לעזרת ה'. פסקה זאת מרמזת אולי על שורת רציחות המלכים בממלכת יִשְׂרָאֵל - ראו למשל מְלָכִים-ב פרק ט"ו. |
| ד כֻּלָּם מְנָאֲפִים כְּמוֹ תַנּוּר בֹּעֵרָה מֵאֹפֶה יִשְׁבּוֹת מֵעִיר מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד חֻמְצָתוֹ. ה יוֹם מַלְכֵּנוּ הֶחֱלוּ שָׂרִים חֲמַת מִיָּיִן מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לֹצְצִים. ו כִּי קֵרְבוּ כַתַּנּוּר לִבָּם בְּאָרְבָּם כָּל הַלַּיְלָה יָשֵׁן אֹפֵהֶם בֹּקֶר הוּא בֹעֵר כְּאֵשׁ לֶהָבָה. ז כֻּלָּם יֵחַמּוּ כַּתַּנּוּר וְאָכְלוּ אֶת שֹׁפְטֵיהֶם כָּל מַלְכֵיהֶם נָפָלוּ אֵין קֹרֵא בָהֶם אֵלָי. |
| אֶפְרַיִם מתבולל (כמו בצק) בגויים, ונהיה כמו עוגה שנאפתה רק בצד אחד (בגלל הזנחת\רצח האופה\מלך). גויים החלישו אותו, והוא נחלש כמו זקן, והוא לא הרגיש, ולא שב לבקש את ה'. אֶפְרַיִם נמשל ליוֹנָה פתייה שלא בטוחה אם לבטוח במִצְרַיִם או באַשּׁוּר. אבל לאיפה שלא תלך, ה' יצוד אותה ברִשְׁתו. |
| ח אֶפְרַיִם בָּעַמִּים הוּא יִתְבּוֹלָל אֶפְרַיִם הָיָה עֻגָה בְּלִי הֲפוּכָה. ט אָכְלוּ זָרִים כֹּחוֹ וְהוּא לֹא יָדָע גַּם שֵׂיבָה זָרְקָה בּוֹ וְהוּא לֹא יָדָע. י וְעָנָה גְאוֹן יִשְׂרָאֵל בְּפָנָיו וְלֹא שָׁבוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְלֹא בִקְשֻׁהוּ בְּכָל זֹאת. יא וַיְהִי אֶפְרַיִם כְּיוֹנָה פוֹתָה אֵין לֵב מִצְרַיִם קָרָאוּ אַשּׁוּר הָלָכוּ. יב כַּאֲשֶׁר יֵלֵכוּ אֶפְרוֹשׂ עֲלֵיהֶם רִשְׁתִּי כְּעוֹף הַשָּׁמַיִם אוֹרִידֵם אַיְסִרֵם כְּשֵׁמַע לַעֲדָתָם. |
| אבוי לעַם שנדד מה' (כמו ציפור) כי יבוא עליהם אסון על פשעיהם. הם כפויי טובה, כי כשה' פודה אותם הם מדברים עליו שקרים. הם זועקים לעזרה לא ממנו, אלא מהדָּגָן וְהיין. הם מדברים בה' סרה (כעס) וחושבים עליו רעות, בעוד הוא מחזק אותם. לכן הם לא ישובו אליו, ויהיו כמו קשת שלא פוגעת, השָׂרים יפלו, ויהיו ללעג במִצְרָיִם (שאת עזרתה ביקשו). |
| יג אוֹי לָהֶם כִּי נָדְדוּ מִמֶּנִּי שֹׁד לָהֶם כִּי פָשְׁעוּ בִי וְאָנֹכִי אֶפְדֵּם וְהֵמָּה דִּבְּרוּ עָלַי כְּזָבִים. יד וְלֹא זָעֲקוּ אֵלַי בְּלִבָּם כִּי יְיֵלִילוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם עַל דָּגָן וְתִירוֹשׁ יִתְגּוֹרָרוּ יָסוּרוּ בִי. טו וַאֲנִי יִסַּרְתִּי חִזַּקְתִּי זְרוֹעֹתָם וְאֵלַי יְחַשְּׁבוּ רָע. טז יָשׁוּבוּ לֹא עָל הָיוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה יִפְּלוּ בַחֶרֶב שָׂרֵיהֶם מִזַּעַם לְשׁוֹנָם זוֹ לַעְגָּם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ד | כֻּלָּם מְנָאֲפִים כְּמוֹ תַנּוּר בֹּעֵרָה מֵאֹפֶה יִשְׁבּוֹת מֵעִיר מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד חֻמְצָתוֹ. |
| ח | אֶפְרַיִם בָּעַמִּים הוּא יִתְבּוֹלָל אֶפְרַיִם הָיָה עֻגָה בְּלִי הֲפוּכָה. |
