בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה
פרטי היוצר\ת
Villardondiego flock of doves. By B25es [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
יונים עפות
|
|
סיכום
ה' אוהב את יִשְׂרָאֵל עוד ממִצְרַיִם, שם קרא לו "בני". הוא דואג לו כמו אב לתינוקו: הוא מתרגל אותו ללכת, לוקח אותו בזרועותיו, תומך בו בחבלי אהבה, מרים אותם מעלה, ומאכילו לאט. בגלל אהבתו ורחמיו, ה' לא יכול להשמיד את העַם, למרות חטאיו. ה' ישאג כאריה והעַם יֵצֵא במהירות לקראתו, והם ישובו לבתיהם בארץ כמו ציפורים או יונים ממִּצְרַיִם ומאַשּׁוּר.
תקציר
| ה' אוהב את יִשְׂרָאֵל כמו נַעַר מאז שקרא לו "בני" במִצְרַיִם, ולמרות זאת הם הלכו לעבודה זרה. אבל ה' עוד אוהב אותם כמו אב את תינוקו: הוא מתרגל אותו ללכת, לוקח אותו בזרועותיו, תומך בו בחבלי אהבה, מרים אותם מעלה, ומאכילו לאט. |
| א כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי. ב קָרְאוּ לָהֶם כֵּן הָלְכוּ מִפְּנֵיהֶם לַבְּעָלִים יְזַבֵּחוּ וְלַפְּסִלִים יְקַטֵּרוּן. ג וְאָנֹכִי תִרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל זְרוֹעֹתָיו וְלֹא יָדְעוּ כִּי רְפָאתִים. ד בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה וָאֶהְיֶה לָהֶם כִּמְרִימֵי עֹל עַל לְחֵיהֶם וְאַט אֵלָיו אוֹכִיל. |
| יִשְׂרָאֵל לא ישוב למִצְרַיִם, כי הם סירבו לחזור לה' ולכן עכשיו אַשּׁוּר מושל בהם. חרב הכתה ערים, וקירות בתים, והעַם תלוי בהחלטתו של ה' על גורלו, וקוראים אליו ביחד למרום. ה' אומר שלא יוכל הֲרֵי (בגלל רחמיו וחרטתו) לתת את העַם בידי אויביו, ולהפוך את אדמתו כפי שהפך את אַדְמָה וצְבֹאיִם (עם סדום ועמורה - ראו בְּרֵאשִׁית פרק י"ד פסוקים ב-חבְּרֵאשִׁית פרק י"ד פסוקים ב-ח: ב
עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צביים [צְבוֹיִים] וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר.
ג
כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח.
ד
שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָרָדוּ.
ה
וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם.
ו
וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר.
ז
וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר.
ח
וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם וּמֶלֶךְ עֲמֹרָה וּמֶלֶךְ אַדְמָה וּמֶלֶךְ צביים [צְבוֹיִם] וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִוא צֹעַר וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים.
). ה' לא ישמיד את אֶפְרָיִם מתוך כעסו, כי הוא אל ולא אדם (ולכן לא שב מדעתו לשמור על עמו). |
| ה לֹא יָשׁוּב אֶל אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאַשּׁוּר הוּא מַלְכּוֹ כִּי מֵאֲנוּ לָשׁוּב. ו וְחָלָה חֶרֶב בְּעָרָיו וְכִלְּתָה בַדָּיו וְאָכָלָה מִמֹּעֲצוֹתֵיהֶם. ז וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי וְאֶל עַל יִקְרָאֻהוּ יַחַד לֹא יְרוֹמֵם. ח אֵיךְ אֶתֶּנְךָ אֶפְרַיִם אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל אֵיךְ אֶתֶּנְךָ כְאַדְמָה אֲשִׂימְךָ כִּצְבֹאיִם נֶהְפַּךְ עָלַי לִבִּי יַחַד נִכְמְרוּ נִחוּמָי. ט לֹא אֶעֱשֶׂה חֲרוֹן אַפִּי לֹא אָשׁוּב לְשַׁחֵת אֶפְרָיִם כִּי אֵל אָנֹכִי וְלֹא אִישׁ בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר. |
| ה' ישאג כאריה והעַם יֵצֵא במהירות לקראתו (יֶחֶרְדוּ), והם ישובו לבתיהם בארץ כמו ציפורים או יונים ממִּצְרַיִם ומאַשּׁוּר. |
| י אַחֲרֵי יְהוָה יֵלְכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג כִּי הוּא יִשְׁאַג וְיֶחֶרְדוּ בָנִים מִיָּם. יא יֶחֶרְדוּ כְצִפּוֹר מִמִּצְרַיִם וּכְיוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהוֹשַׁבְתִּים עַל בָּתֵּיהֶם נְאֻם יְהוָה. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים