הצמח במקרא
עצי שִׁקְמִים רבים צומחים בעיקר בַּשְּׁפֵלָה
[^]מְלָכִים-א פרק י פסוק כ"ז: כז
וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב.
. נהוג "לִבְלֹוס" את פרי השִׁקְמִים[^]עָמוֹס פרק ז פסוק י"ד: יד
וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל אֲמַצְיָה לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים.
- הבְּלִיסָה משוערת כפציעה של הפרי למען האצת תהליך ההבשלה, או אולי כשם לפעולת האיסוף של הפרי[1]צמחי המקרא, זהר עמר, הוצאת ראובן מס ירושלים 2012, עמ 120-121.
. השִׁקְמִים נזכרים יחד עם האֶרֶז כעצים המשמשים לבנייה, אך נחשבים איכותיים פחות ממנו[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ט פסוק ט: ט
לְבֵנִים נָפָלוּ וְגָזִית נִבְנֶה שִׁקְמִים גֻּדָּעוּ וַאֲרָזִים נַחֲלִיף.
. דָוִד מינה את בַּעַל חָנָן הַגְּדֵרִי לפקח על תעשיית השִׁקְמִים הענפה בממלכתו[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"ז פסוק כ"ח: כח
וְעַל הַזֵּיתִים וְהַשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה בַּעַל חָנָן הַגְּדֵרִי וְעַל אֹצְרוֹת הַשֶּׁמֶן יוֹעָשׁ.
.
פרקים המזכירים את השִׁקְמִים
ציטוטים נבחרים
זיהוי הצמח
קיימת מסורת זיהוי מוסכמת ורצופה של הַשִּׁקְמָה המקראית עם הַשִּׁקְמָה של ימינו, מזמנם של המקורות הקדומים, דרך כתבי חז"ל, בימי הביניים, ועד ימינו. קיימים גם ממצאים ארכיאולוגים של הַשִּׁקְמָה המבוייתת במצרים הקדומה, ובאתרים שונים בארץ מתקופות הברונזה והברזל
[2]צמחי המקרא, זהר עמר, הוצאת ראובן מס ירושלים 2012, עמ 120-121.
.
פִיקוּס הַשִּׁקְמָה
| שם מדעי: | Ficus sycomorus |
| משפחה: | תותיים |
| סוג: | פִיקוּס |
| בערבית: | ג'וּמֵייז |
השִׁקְמָה היא עץ גדול ומרשים (בגובה כ-12 מטר ויותר) בעל צמרת כיפתית רחבה. הגזע בהיר ועבה, אך הוא אינו מייצר טבעות שנתיות המאפשרות לחשב את גילו. למרות זאת צומחים בארץ מספר עצי שִׁקְמָה הידועים מעדויות היסטוריות כבני מאות שנים. מוצא השִׁקְמָה באזורים טרופיים באפריקה. בארץ חסרה הצִרְעָה המאביקה הדרושה לשִׁקְמָה לצורך יצור הזרעים (ראו להלן), ולכן כל השִׁקְמִים הצומחים בארץ כיום, בעיקר באזור דרום מישור החוף והשְּׁפֵלָה, נִטְּעוּ בעבר בידי אדם (אך ייתכן שבעבר הרחוק התנאים בארץ אִפְשְׁרוּ לשִׁקְמָה להתרבות באופן טבעי). עץ השִׁקְמָה שימש עוד מימי קדם לנגרות ולבנייה, בשל היותו עב גזע ועמיד לריקבון
לעֲלֵי השִׁקְמָה גוון ירוק כהה ועורקים צהבהבים בולטים (ראו צילום). העלים באורך של עד כ-10 ס"מ, והם עבים ומחודדים בקצותיהם, ומסודרים בספירלה סביב הענף. תהליך הפריחה והבשלת הפרי של השִׁקְמָה דומה לזה של התְּאֵנָה, השייכת גם היא למשפחת הפיקוסים, ודומה לשִׁקְמָה גם בתכונות נוספות. ה"פְּרִי" הנאכל של השִׁקְמָה הוא בעצם "פַּגָּה" כדורית שהבשילה, ואשר מכילה בתוכה פרחים מוּפְרִים רבים. לפַּגָּה יש צורה של כדור מוארך בגודל של כ-3-2 ס"מ, וצבעה ירוק אבל אח"כ הוא מִשְׁתַּנֶּה לגוונים של צהוב ואדום. הפירות יוצאים במִקְבָּצִים על ענפים קצרים בסמוך לגזע. תהליך הפריית הפַּגּוֹת הוא מורכב ותלוי במין מיוחד של צִרְעָה המיוחדת לשִׁקְמָה, ב"סימביוזה" בה השִׁקְמָה והצִרְעָה תלויות לחלוטין זו בזו לצורך התרבותן הטבעית.
העץ הוא "חד-ביתי"
הפְּרִי עצמו טוב למאכל, אך הוא נחשב פָּחוּת לתְּאֵנָה מבחינה זו. הוא גם נרקב במהירה ולכן כמעט ואינו מְשֻׁוָּק.
[3]מדריך העצים והשיחים בישראל, אבי שמידע, הוצאת כתר, 1992, עמוד 266-267
.
לעֲלֵי השִׁקְמָה גוון ירוק כהה ועורקים צהבהבים בולטים (ראו צילום). העלים באורך של עד כ-10 ס"מ, והם עבים ומחודדים בקצותיהם, ומסודרים בספירלה סביב הענף. תהליך הפריחה והבשלת הפרי של השִׁקְמָה דומה לזה של התְּאֵנָה, השייכת גם היא למשפחת הפיקוסים, ודומה לשִׁקְמָה גם בתכונות נוספות. ה"פְּרִי" הנאכל של השִׁקְמָה הוא בעצם "פַּגָּה" כדורית שהבשילה, ואשר מכילה בתוכה פרחים מוּפְרִים רבים. לפַּגָּה יש צורה של כדור מוארך בגודל של כ-3-2 ס"מ, וצבעה ירוק אבל אח"כ הוא מִשְׁתַּנֶּה לגוונים של צהוב ואדום. הפירות יוצאים במִקְבָּצִים על ענפים קצרים בסמוך לגזע. תהליך הפריית הפַּגּוֹת הוא מורכב ותלוי במין מיוחד של צִרְעָה המיוחדת לשִׁקְמָה, ב"סימביוזה" בה השִׁקְמָה והצִרְעָה תלויות לחלוטין זו בזו לצורך התרבותן הטבעית.
העץ הוא "חד-ביתי"
[*]כלומר פורחים בו פרחים נקביים וזכריים
עם פרחים רבים הפורחים בדופן הפנימי של הפַּגָּה כלפי פנים[5]מדריך העצים והשיחים בישראל, אבי שמידע, הוצאת כתר, 1992, עמוד 266
. הצרעות הקטנות מצליחות לחדור לפַּגָּה דרך נקב המותאם להן כאשר הן מופרות ונושאות איתן אבקנים זכריים מהפַּגָּה שבה נולדו. האבקה מגיעה לעמודי העֱלִי של הפרחים הנקביים המצטופפים בפַּגָּה ומפרה את שחלות הפרחים, אך חלק מעמודי העֱלִי הם מנוונים והצרעה מטילה את ביציה בתוך עמודים חלולים שכאלה. הזחלים בוקעים מאוחר יותר וניזונים מהפרחים שמסביבם. הצְרָעוֹת הצעירות מזדווגות בפַּגָּה, הזכרים מתים שם, והנקבות המופרות יוצאות אל מחוץ לפַּגָּה דרך פתח קטן שבראשה, כאשר בדרך הן אוספת אבקה מהפרחים הזכריים הנמצאים שם, וכך יתחיל מחזור חדש בפַּגָּה אחרת. חלק מהפרחים מופרים לזרעים, ובקיץ חיות הבר אוכלות את הפַּגָּה הבְּשֵׁלָה והמתוקה ישירות מהעץ או מהקרקע, ומפיצות את הזרעים. השִׁקְמִים בארץ כאמור אינן מופרות כיוון שהצרעות המיוחדות אינן נמצאות בארץ, אך העץ בכל זאת מוציא פרי בָּשֵׁל וחסר זרעים הניתן למאכל. ניתן להאיץ את תהליך ההבשלה שלו ע"י פציעה קלה של הפַּגּוֹת (תהליך הבְּלִיסָה).
הפְּרִי עצמו טוב למאכל, אך הוא נחשב פָּחוּת לתְּאֵנָה מבחינה זו. הוא גם נרקב במהירה ולכן כמעט ואינו מְשֻׁוָּק.
פרטי היוצר\ת
Craig Franklin / [CC-BY-SA-3.0-AU]. Original image size reduced by Allon Adir.
עֲלֵי הַשִּׁקְמָה (אורך 5-10 ס"מ) נשירים בחלק מהעצים בארץ
פרטי היוצר\ת
פירות בשלים וטעימים של עץ השקמה העתיקה בנתניה. צילום:ד"ר אבישי טייכר [CC-BY-2.5]. Original image size reduced by Allon Adir.
הפירות יושבים על גבעולים קצרים בסמוך לגזע
פרטי היוצר\ת
Ficus sycomorus - Sycamore Fig, fig-mulberry. By Atamari (see page for author info) [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
פֵּירוֹת הַשִּׁקְמָה
פרטי היוצר\ת
Yair Haklai / CC-BY-SA-4.0. Original image size reduced by Allon Adir.
פרי הַשִּׁקְמָה דומה לתֶּאֱנָה, שגם היא מין של פיקוס
דְּבֵלִים של שִׁקְמָה
פרטי היוצר\ת
Assyria: Siege of Lachish. Photograph by Mike Peel (www.mikepeel.net) see page for author info [CC-BY-SA-4.0]. Original image cropped for alamapa. Original image size reduced by Allon Adir.
כתובת לָכִישׁ (מוצגת כיום במוזיאון הבריטי) מתארת את כיבוש העיר לָכִישׁ שבשְּׁפֵלָה בידי סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר, וכוללת תיאורי צמחים רבים. כאן אולי תיאור של עץ שִׁקְמָה. קטע מצילום של Mike Peel. לחצו על התמונה או על הסימן (i) להגדלה ולרשיון השימוש.