+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
+נביאים
יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹפְטִים שְׁמוּאֵל-א שְׁמוּאֵל-ב מְלָכִים-א מְלָכִים-ב יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ יְחֶזְקֵאל הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
תְּהִלִּים
תְּהִלִּים
מִשְׁלֵי
מִשְׁלֵי
אִיּוֹב
אִיּוֹב
+מגילות
שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר
דָּנִיֵּאל
דָּנִיֵּאל
עֶזְרָא
עֶזְרָא
נְחֶמְיָה
נְחֶמְיָה
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז
כח
כח
כט
כט
ל
ל
לא
לא
לב
לב
לג
לג
לד
לד
לה
לה
לו
לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

The Visit of the Queen of Sheba to King Solomon. By Edward Poynter (1836-1919). Art Gallery of New South Wales. Purchased 1892. [Public domain], via Wikimedia Commons
וּמַלְכַּת שְׁבָא שָׁמְעָה אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה וַתָּבוֹא לְנַסּוֹת אֶת שְׁלֹמֹה בְחִידוֹת בִּירוּשָׁלַ‍ִם (א)
סיכום
מַלְכַּת שְׁבָא מבקרת אצל שְׁלֹמֹה. שְׁלֹמֹה מקבל זהב ועושר רב ממיסים ומסחר ומכין כלי זהב רבים בהם כסאו ומגינים מצופים זהב, ואוסף גם סוסים רבים. שְׁלֹמֹה מת ורְחַבְעָם מולך אחריו
[*]הפרק מקביל למסופר במְלָכִים-א פרק י
.
תקציר
מַלְכַּת שְׁבָא מבקרת את שְׁלֹמֹה: מַלְכַּת שְׁבָא שומעת על הכבוד שהביא שְׁלֹמֹה לְשֵׁם ה' בחכמתו שקיבל ממנו והיא באה לנסות את חכמתו בְּחִידוֹת. היא באה ליְרוּשָׁלַיִם עם משלחת-ורכוש\חַיִל רבים מאוד, עם גְּמַלִּים הנושאים בְּשָׂמִים
[*]ואולי הכוונה לבֹּשֶׂם הָאֲפַרְסְמוֹן הידוע?
וְזָהָב רב, ואבנים יקרות, והיא באה לשְׁלֹמֹה ומדברת איתו על כל החידות שהיה בּלַּבָּה לשאול אותו. שְׁלֹמֹה עונה לה על כל שאלותיה ולא היתה תשובה שנסתרה\נעלמה ממנו ולא יכל לענות לה.
א וּמַלְכַּת שְׁבָא שָׁמְעָה אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה וַתָּבוֹא לְנַסּוֹת אֶת שְׁלֹמֹה בְחִידוֹת בִּירוּשָׁלַ‍ִם בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד וּגְמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב לָרֹב וְאֶבֶן יְקָרָה וַתָּבוֹא אֶל שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר עִמּוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ. ב וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ וְלֹא נֶעְלַם דָּבָר מִשְּׁלֹמֹה אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ.
מַלְכַּת שְׁבָא ראתה את חָכְמַת שְׁלֹמֹה ואת הדר המקדש שבנה, ואת המאכלים המשובחים שאכלו על שולחנו, ואיך היו עֲבָדָיו\מְשָׁרְתָיו ומגישי המשקאות שלו נוהגים\יושבים-ועומדים ומתלבשים
[*]בגרסת מְלָכִים נראה שהפסוק עוסק במשקאות עצמם
[^] מְלָכִים-א פרק י פסוק ה: ה וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד משרתו [מְשָׁרְתָיו] וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ.
, ואילו כאן נראה שהפסוק עוסק במלבושי המשרתים ומגישי המשקאות
, ואת הטקס המפואר שבו היה עולה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ למקדש
[*]בגרסת מְלָכִים נראה שהפסוק עוסק בקורבן העולה שהקריב שְׁלֹמֹה במקדש
[^] מְלָכִים-א פרק י פסוק ה: ה וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד משרתו [מְשָׁרְתָיו] וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ.
, וראו גם מְלָכִים-א פרק ט פסוק כ"ה
[^] מְלָכִים-א פרק ט פסוק כ"ה: כה וְהֶעֱלָה שְׁלֹמֹה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה עֹלוֹת וּשְׁלָמִים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה לַיהוָה וְהַקְטֵיר אִתּוֹ אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה וְשִׁלַּם אֶת הַבָּיִת.
. אך כאן נראה שהפסוק עוסק בטקס העלייה המפואר שבו היה עולה שְׁלֹמֹה למקדש.
, והיא כמעט התעלפה מרוב התפעלות.
ג וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה. ד וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָיו וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וַעֲלִיָּתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה וְלֹא הָיָה עוֹד בָּהּ רוּחַ.
היא אמרה אז לשְׁלֹמֹה שכל השמועות ששמעה בְּאַרְצָהּ על אודותיו ועל חכמתו היו אֱמֶת. היא לא האמינה לשמועות עד שבאה ונוכחה במו עיניה שהשמועות לא הגיעו אפילו לחצי מהאמת המלאה, כי שְׁלֹמֹה הוסיף עוד חָכְמָה וָטוֹב מעבר למה שנאמר בשמועה שהיא שמעה.
ה וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חָכְמָתֶךָ. ו וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לְדִבְרֵיהֶם עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי חֲצִי מַרְבִּית חָכְמָתֶךָ יָסַפְתָּ עַל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי.
היא מברכת את אנשי שְׁלֹמֹה ואת עבדיו אשר תמיד ניצבים בסביבתו וכך יכולים תמיד לשמוע את דברי חכמתו. היא מברכת גם את ה' שרצה\חָפֵץ לשים את שְׁלֹמֹה על כס המלכות שלו ולמלוך בשמו על יִשְׂרָאֵל, מתוך שה' תמיד אהב את עם יִשְׂרָאֵל ולכן הוא שם את שְׁלֹמֹה שישפוט את העם בצדק.
ז אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ וְאַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד וְשֹׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ. ח יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסְאוֹ לְמֶלֶךְ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּאַהֲבַת אֱלֹהֶיךָ אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַעֲמִידוֹ לְעוֹלָם וַיִּתֶּנְךָ עֲלֵיהֶם לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה.
מַלְכַּת שְׁבָא נותנת לשְׁלֹמֹה זָהָב במשקל 120 כִּכַּר
[*]מהכתוב בשְׁמוֹת פרק ל"ח פסוקים כ"ה-כ"ו
[^] שְׁמוֹת פרק ל"ח פסוקים כ"ה-כ"ו: כה וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. כו בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְכֹל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.
יוצא שמשקל כִּכָּר אחת הוא משקל 3000 שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. שֶּׁקֶל, ובמקרה זה שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, הוא מידת משקל ומשוער כ-13-11 גרם
[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, שמות, עמוד 113
, או כ-19 גרם לפי חז"ל. אם נניח שמשקלו של שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ היה של כ-11 גרם, הרי שמשקל הכִיכָּר היה כ-33 ק"ג, ושמשקל סך כל הזָהָב שהביאה מַלְכַּת שְׁבָא לשְׁלֹמֹה שקל כמעט 4 טוֹן.
וּבְשָׂמִים רבים ואבנים יקרות, ומעולם לא הובא בֹּשֶׂם בכמות כה גדולה כפי שהביאה מַלְכַּת שְׁבָא לשְׁלֹמֹה.
ט וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים לָרֹב מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה וְלֹא הָיָה כַּבֹּשֶׂם הַהוּא אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
נזכרים גם מסעות הסחר המשותפים של סַפָּנֵי שְׁלֹמֹה וחִירָם מֶּלֶךְ צֹר שהביאו מֵאוֹפִיר זָהָב רב
[*]ראו דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ח פסוקים י"ז-י"ח
[^] דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ח פסוקים י"ז-י"ח: יז אָז הָלַךְ שְׁלֹמֹה לְעֶצְיוֹן גֶּבֶר וְאֶל אֵילוֹת עַל שְׂפַת הַיָּם בְּאֶרֶץ אֱדוֹם. יח וַיִּשְׁלַח לוֹ חוּרָם בְּיַד עֲבָדָיו אוניות [אֳנִיּוֹת] וַעֲבָדִים יוֹדְעֵי יָם וַיָּבֹאוּ עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים כִּכַּר זָהָב וַיָּבִיאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
ו-מְלָכִים-א פרק ט פסוקים כ"ז-כ"ח
[^] מְלָכִים-א פרק ט פסוקים כ"ז-כ"ח: כז וַיִּשְׁלַח חִירָם בָּאֳנִי אֶת עֲבָדָיו אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת יֹדְעֵי הַיָּם עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה. כח וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
, עֲצֵי אַלְמֻגִּים ואבנים יקרות. מהאַלְמֻגִּים עשה שְׁלֹמֹה מְסִלּוֹת למקדש ולארמון
[*]ה"מְסִלּוֹת" מפורשות כדרכים למקדש ולארמון, או כריצוף של אותן הדרכים. בגרסת מְלָכִים נאמר "מִסְעָד" במקום "מְסִלּוֹת"
[^] מְלָכִים-א פרק י פסוק י"ב: יב וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים מִסְעָד לְבֵית יְהוָה וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים לֹא בָא כֵן עֲצֵי אַלְמֻגִּים וְלֹא נִרְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
, וקיימות כמה השערות למשמעותו של אותו מִסְעָד, כמו שמדובר במעקה הסועד את הצועדים למקדש או לארמון, או בתמיכה כלשהי לדרך או למבנה עצמו.
, וגם כִנֹּרוֹת וּנְבָלִים שליוו את הזמרים\שָּׁרִים, ומאז ועד היום לא נראתה כזאת כמות של עֲצֵי אַלְמֻגִּים.
י וְגַם עַבְדֵי חירם [חוּרָם] וְעַבְדֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיאוּ עֲצֵי אַלְגּוּמִּים וְאֶבֶן יְקָרָה. יא וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת עֲצֵי הָאַלְגּוּמִּים מְסִלּוֹת לְבֵית יְהוָה וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים וְלֹא נִרְאוּ כָהֵם לְפָנִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה.
שְׁלֹמֹה נתן לְמַלְכַּת שְׁבָא את כל מה שרצתה\חֶפְצָהּ וביקשה\שָׁאָלָה, ומִלְּבַד זאת גם נתן לה עוד הרבה מנדיבות לִבּוֹ מֵעֵבֶר למנחות שהיא הביאה בעצמה לשְׁלֹמֹה. לבסוף היא פנתה לדרכה והלכה בחזרה לְאַרְצָהּ יחד עם עֲבָדֶיהָ.
יב וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת שְׁבָא אֶת כָּל חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה מִלְּבַד אֲשֶׁר הֵבִיאָה אֶל הַמֶּלֶךְ וַתַּהֲפֹךְ וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ.
הרכוש המפואר של שְׁלֹמֹה: כל שנה שְׁלֹמֹה מקבל 666 כִּיכַּר זָהָב
[*]כל כִּכַּר שוקלת כ-33 ק"ג - ראו בהסבר לפסוק ט' למעלה
, וזאת רק הכמות שהוא מקבל מהמיסים המוטלים על הסוחרים\תָּרִים
[*]הכוונה אולי לסוחרים ניידים
ועל השליטים הנתינים - על מַלְכֵי עֲרַב
[*]בגרסת ספר מְלָכִים כתוב "מַלְכֵי הָעֶרֶב"
[^] מְלָכִים-א פרק י פסוק ט"ו: טו לְבַד מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים וּמִסְחַר הָרֹכְלִים וְכָל מַלְכֵי הָעֶרֶב וּפַחוֹת הָאָרֶץ.
ויש המפרשים שמדובר בעֶרֶב רב של מלכים מארצות שונות
ועל המושלים\פַחוֹת של הארצות השכנות, אשר הביאו לו כולם זָהָב וָכֶסֶף.
יג וַיְהִי מִשְׁקַל הַזָּהָב אֲשֶׁר בָּא לִשְׁלֹמֹה בְּשָׁנָה אֶחָת שֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ כִּכְּרֵי זָהָב. יד לְבַד מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים וְהַסֹּחֲרִים מְבִיאִים וְכָל מַלְכֵי עֲרַב וּפַחוֹת הָאָרֶץ מְבִיאִים זָהָב וָכֶסֶף לִשְׁלֹמֹה.
שְׁלֹמֹה מכין 200 צִינּוֹת\מגנים-גדולים עשויים או מְצוּפִּים זָהָב שָׁחוּט
[*]סוג כלשהו של זָהָב, ויש המפרשים שמדובר בזָהָב שטוח\מְרוּקָּע או זָהָב מעובד לחוטים
במשקל 600 (שְׁקָלִים) על כל צִּינָּה. עוד הוא עושה 300 מָגִינִּים רגילים גם כן עשויים או מְצוּפִּים זָהָב שָׁחוּט, והוא שם את הצִינּוֹת והמָגִנִּים בבֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן
[*]ראו על מבנה בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן במְלָכִים-א פרק ז פסוקים ב-ג
[^] מְלָכִים-א פרק ז פסוקים ב-ג: ב וַיִּבֶן אֶת בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ עַל אַרְבָּעָה טוּרֵי עַמּוּדֵי אֲרָזִים וּכְרֻתוֹת אֲרָזִים עַל הָעַמּוּדִים. ג וְסָפֻן בָּאֶרֶז מִמַּעַל עַל הַצְּלָעֹת אֲשֶׁר עַל הָעַמּוּדִים אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה עָשָׂר הַטּוּר.
.
טו וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה זָהָב שָׁחוּט שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב שָׁחוּט יַעֲלֶה עַל הַצִּנָּה הָאֶחָת. טז וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מָגִנִּים זָהָב שָׁחוּט שְׁלֹשׁ מֵאוֹת זָהָב יַעֲלֶה עַל הַמָּגֵן הָאֶחָת וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ בְּבֵית יַעַר הַלְּבָנוֹן.
שְׁלֹמֹה מכין את כִּסֵּא המלכות הגדול מקושט בשֶׁנְהָב
[*]שֶׁן הפִּיל
ומצופה בזָהָב טָהוֹר. לכִּסֵּא היו 6 מדרגות\מַעֲלוֹת ואל הכסא הוביל כֶבֶשׁ מוזהב
[*]מפורש כמשטח משופע שהוביל לכסא
שנגע\אחז במדרגות. לכסא היו גם שתי משענות לידיים בשני הצדדים של היושב, וזוג אֲרָיוֹת ניצבו לצד משענות הידיים. עוד 12 אריות ניצבו משני הצדדים של 6 המדרגות, ולא היה עוד כסא מלכות שכזה באף אחת מהמַמְלָכוֹת.
יז וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר. יח וְשֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא וְכֶבֶשׁ בַּזָּהָב לַכִּסֵּא מָאֳחָזִים וְיָדוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה עַל מְקוֹם הַשָּׁבֶת וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת. יט וּשְׁנֵים עָשָׂר אֲרָיוֹת עֹמְדִים שָׁם עַל שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה לֹא נַעֲשָׂה כֵן לְכָל מַמְלָכָה.
גם כל כְּלֵי המַשְׁקֵה של שְׁלֹמֹה היו מזָהָב, וגם כל הכלים שאוחסנו בבֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן היו עשויים זָהָב סָגוּר
[*]גם כן סוג כלשהו של זָהָב, ויש המפרשים שמדובר בזָהָב מלא ומזוקק ללא תערובות חומרים נוספות
. כך הכל אצל שְׁלֹמֹה היה עשוי זָהָב כי הכֶּסֶף לא נחשב לכלום בְּיָמָיו.
כ וְכֹל כְּלֵי מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה זָהָב וְכֹל כְּלֵי בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן זָהָב סָגוּר אֵין כֶּסֶף נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה.
הסחר הבינלאומי של שְׁלֹמֹה: לשְׁלֹמֹה היה צי של אוניות שיצאו לתַרְשִׁישׁ
[*]יש המשערים שהאוניות יצאו למסעות סחר בתַרְשִׁישׁ. אך ברור שתַרְשִׁישׁ שכנה בים התיכון, כיוון שיוֹנָה הנביא ברח אליה באוניה שהפליגה מנמל יָפוֹ
[^] יוֹנָה פרק א פסוק ג: ג וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהוָה וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אָנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהוָה.
, ואילו קודם לכן נאמר גם ששְׁלֹמֹה וחִירָם היו משיטים את אוניות הסחר שלהם בים האדום
[^] מְלָכִים-א פרק ט פסוקים כ"ו-כ"ח: כו וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם. כז וַיִּשְׁלַח חִירָם בָּאֳנִי אֶת עֲבָדָיו אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת יֹדְעֵי הַיָּם עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה. כח וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
, ומכאן יש המשערים שהאוניות לא סחרו עם תַרְשִׁישׁ אלא היו מסוג של אוניות סחר שנקרא אוניות תַרְשִׁישׁ, כפי שמשתמע אולי מנוסח הדברים בגרסת ספר מְלָכִים
[^] מְלָכִים-א פרק י פסוק כ"ב: כב כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים.
.
שיצאו למסעות סחר בַּיָּם ביחד עם סַפָּנֵי חִירָם מֶּלֶךְ צֹר ושבו לארץ כל 3 שנים עמוסות בזָהָב, כֶסֶף, שֶׁנְהַב, קֹפִים וְתֻכִּיִּים
[*]יש המזהים את התֻכִּיִּים עם הטווסים, או עם עוף אֶקְזוֹטִי אחר
.
כא כִּי אֳנִיּוֹת לַמֶּלֶךְ הֹלְכוֹת תַּרְשִׁישׁ עִם עַבְדֵי חוּרָם אַחַת לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹאנָה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ נֹשְׂאוֹת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקוֹפִים וְתוּכִּיִּים.
שְׁלֹמֹה היה גדול מכל שאר מלכי העולם בעושרו ובחכמתו
[*]כפי שהבטיח לו ה' בחלום בגִּבְעוֹן
[^] מְלָכִים-א פרק ג פסוקים י"ב-י"ג: יב הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ. יג וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל יָמֶיךָ.
, וכל מלכי העולם ביקשו לִשְׁמֹעַ את דברי החכמה שלו, שאותה שם ה' בְּלִבּוֹ. כל אחד מאותם מבקרים זרים היה מביא מנחה של כְּלֵי כֶסֶף וזָהָב, בגדים\שְׂלָמוֹת, כלי נֵשֶׁק, בְשָׂמִים וסוּסִים וּפְרָדִים כל שָׁנָה.
כב וַיִּגְדַּל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִכֹּל מַלְכֵי הָאָרֶץ לְעֹשֶׁר וְחָכְמָה. כג וְכֹל מַלְכֵי הָאָרֶץ מְבַקְשִׁים אֶת פְּנֵי שְׁלֹמֹה לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמָתוֹ אֲשֶׁר נָתַן הָאֱלֹהִים בְּלִבּוֹ. כד וְהֵם מְבִיאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂלָמוֹת נֵשֶׁק וּבְשָׂמִים סוּסִים וּפְרָדִים דְּבַר שָׁנָה בְּשָׁנָה.
שְׁלֹמֹה אסף סוסים, מרכבות וּפָרָשִׁים עד שהיה לו צבא של סוסים ששכנו ב-4000 אורוות ולהם היו מרכבות ו-12000 פָּרָשִׁים, אותם הוא השכין בְּעָרֵי רֶכֶב מיוחדות
[*]בגרסת ספר מְלָכִים נמסר שהיו לשְׁלֹמֹה 1400 מרכבות ולא צויין מספר האורוות
[^] מְלָכִים-א פרק י פסוק כ"ו: כו וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַיְהִי לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת רֶכֶב וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים וַיַּנְחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם.
. וראו גם במְלָכִים-א פרק ה פסוקים ו-ח
[^] מְלָכִים-א פרק ה פסוקים ו-ח: ו וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְו‍ֹת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים. ז וְכִלְכְּלוּ הַנִּצָּבִים הָאֵלֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְאֵת כָּל הַקָּרֵב אֶל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אִישׁ חָדְשׁוֹ לֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר. ח וְהַשְּׂעֹרִים וְהַתֶּבֶן לַסּוּסִים וְלָרָכֶשׁ יָבִאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם אִישׁ כְּמִשְׁפָּטוֹ.
או עִם הַמֶּלֶךְ עצמו ביְרוּשָׁלַיִם. כך משל שְׁלֹמֹה במלכי הממלכות שבין נהר הפְּרָת\הַנָּהָר (בצפון מזרח) לבין אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים ועד גבול מִצְרָיִם
[*]הכוונה לנַחַל מִצְרַיִם שציין את הגבול הדרומי של ארץ ישראל, בעוד נהר הפְּרָת ציין את גבולה הצפוני של הארץ - ראו למשל בבְּרֵאשִׁית פרק ט"ו פסוק י"ח
[^] בְּרֵאשִׁית פרק ט"ו פסוק י"ח: יח בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת.
ובמקומות אחרים
(בדרום).
כה וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אֻרְיוֹת סוּסִים וּמַרְכָּבוֹת וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים וַיַּנִּיחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם. כו וַיְהִי מוֹשֵׁל בְּכָל הַמְּלָכִים מִן הַנָּהָר וְעַד אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם.
הַכֶּסֶף בימי שְׁלֹמֹה היה כל כך נפוץ ביְרוּשָׁלַיִם עד ששְׁלֹמֹה החשיב אותו כמו האבנים הפשוטות, והָאֲרָזִים ששימשו לבנות את מבני הפאר ביְרוּשָׁלַיִם
[^]מְלָכִים-א פרק ה פסוק כ"ד: כד וַיְהִי חִירוֹם נֹתֵן לִשְׁלֹמֹה עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי בְרוֹשִׁים כָּל חֶפְצוֹ.
היו כה רבים עד ששְׁלֹמֹה החשיב אותם כמו עצי השִׁקְמִים אשר צומחים בהמוניהם באזור הַשְּׁפֵלָה. שְׁלֹמֹה היה סוחר בסּוּסִים שהיה מוציא ממִצְרָיִם וסוחר בהם עם כל ממלכות הארץ
[*]תיאור המסחר של שְׁלֹמֹה המובא כאן עם סיום תיאור תקופת מלכותו חוזר על על מה שכבר נאמר בעניין בתחילת תיאור מלכותודִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק א פסוקים י"ד-י"ז
[^] דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק א פסוקים י"ד-י"ז: יד וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַיְהִי לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת רֶכֶב וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים וַיַּנִּיחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם. טו וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב בִּירוּשָׁלַ‍ִם כָּאֲבָנִים וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב. טז וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם וּמִקְוֵא סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ מִקְוֵא יִקְחוּ בִּמְחִיר. יז וַיַּעֲלוּ וַיּוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם מֶרְכָּבָה בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה וְכֵן לְכָל מַלְכֵי הַחִתִּים וּמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם יוֹצִיאוּ.
.
כז וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלַ‍ִם כָּאֲבָנִים וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב. כח וּמוֹצִיאִים סוּסִים מִמִּצְרַיִם לִשְׁלֹמֹה וּמִכָּל הָאֲרָצוֹת.
מות שְׁלֹמֹה: תולדות שְׁלֹמֹה תועדו בכתבי הנביאים נָתָן
[*]שניבא עוד מימי דָוִד
, אֲחִיָּה, ויֶעְדּוֹ שניבא גם ליָרָבְעָם
[*]גם אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי ניבא ליָרָבְעָם - ראו במְלָכִים-א פרק י"א ומְלָכִים-א פרק י"ד. בגרסת ספר מְלָכִים נמסר שתולדות שְׁלֹמֹה מתועדים בסֵפֶר "דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה"
[^] מְלָכִים-א פרק י"א פסוק מ"א: מא וְיֶתֶר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְחָכְמָתוֹ הֲלוֹא הֵם כְּתֻבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה.
.
. שְׁלֹמֹה מלך ביְרוּשָׁלַיִם 40 שנים על כל עם יִשְׂרָאֵל
[*]ובכך היה המלך האחרון שמלך על כל עם יִשְׂרָאֵל, כיוון שאחריו כאמור פוצלה הממלכה
. שְׁלֹמֹה שכב בקברו שבאחוזת הקבר של אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו, ובנו רְחַבְעָם מלך אחריו.
כט וּשְׁאָר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחֲרוֹנִים הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא וְעַל נְבוּאַת אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי וּבַחֲזוֹת יעדי [יֶעְדּוֹ] הַחֹזֶה עַל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט. ל וַיִּמְלֹךְ שְׁלֹמֹה בִירוּשָׁלַ‍ִם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה. לא וַיִּשְׁכַּב שְׁלֹמֹה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד אָבִיו וַיִּמְלֹךְ רְחַבְעָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
פסוקים
א וּמַלְכַּת שְׁבָא שָׁמְעָה אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה וַתָּבוֹא לְנַסּוֹת אֶת שְׁלֹמֹה בְחִידוֹת בִּירוּשָׁלַ‍ִם..
י"ז וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר.
כ"א אַחַת לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹאנָה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ נֹשְׂאוֹת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקוֹפִים וְתוּכִּיִּים.