מֵפָעַת – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tall Jawa. By Bashar Tabbah, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons

ח'רבת גַ'אוַה, המזוהה בד"כ עם מֵפָעַת המקראית

רמת זיהוי : 3 - זיהוי משוער

כנויים נוספים : ח'רבת גַ'אוַה

מֵפָעַת במקרא

סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כבש מידי מֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן את כל הערים המואביות שמצפון לנחל אַרְנוֹן כולל מן הסתם את מֵפָעַת, ומאז היה האַרְנוֹן לגבול בינו לבין ממלכת מוֹאָב שבדרום. "מֵיפָעַת" נזכרת כאחת הערים שב"אֶרֶץ הַמִּישֹׁר" בקינה על מוֹאָב של הנביא יִרְמְיָהוּ, שבה יש הדים למלחמות הכיבוש הללו של סִיחֹן, למרות שהקינה נמסרה זמן רב אח"כ כאשר מֵפָעַת וערים מואביות אחרות חזרו לידי מוֹאָב.

כשבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הגיעו לגבול ממלכת סִיחֹן בדרכם לארץ המובטחת הם שלחו שליחים לבקש מסִיחֹן לעבור דרך ארצו. סִיחֹן סירב ויצא ליָהְצָה להלחם בעַם, ויִשְׂרָאֵל ניצח במלחמה וכבש את ארצו של סִיחֹן כולל את כל הארץ שמצפון לאַרְנוֹן. בני השבטים רְאוּבֵן וגָד ביקשו להתנחל באזורים שנכבשו מהָאֱמֹרִים ממזרח ליַרְדֵּן. אחרי שהבטיחו לצאת חלוצים לפני כל העַם כדי לעזור בכיבוש הארץ שממערב ליַרְדֵּן, מֹשֶׁה קבע את האזור שמצפון לאַרְנוֹן לנחלת שבט רְאוּבֵן, כולל את העיר מֵפָעַת. אח"כ נזכרת "מֵיפַעַת" בין 4 הערים של שבט רְאוּבֵן שהיו לערי לְוִיִּם ונמסרו לְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי מְרָרִי הַלְוִיִּם.

זיהוי המקום

האתר של מֵפָעַת אינו מזוהה בוודאות אך אחת ההשערות המקובלות מזהה אותה עם ח'רבת גַ'אוַה מעט מדרום לח'רבת ניפעה המשמרת אולי את שמה של העיר המקראית . בח'רבת ניפעה עצמה התקיים יישוב רק מהתקופה הרומית\ביזנטית, והיא כנראה העיר מֵפָעַת המואבית הנזכרת באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה).

בח'רבת גַ'אוַה הסמוכה כאמור לח'רבת ניפעה נמצאו ממצאים המעידים על יישוב מתקופת המקרא. אלה כוללים שרידי יישוב מתקופת הברזל (הישראלית) המוקדמת (900-1100 לפנה"ס), ואחריו יישוב מוקף חומה מתקופת הברזל התיכונה (600-900 לפנה"ס). מהיישוב של תקופה זו נמצאו רוב החרסים באתר (כולל חרסים המיוחסים לנוכחות אַשּׁוּרית במקום), וגם ממצאים קטנים נוספים כולל תכשיטים, מטבעות וחותמות. בחורבה נמצאו גם ממצאים מתקופות מאוחרות יותר כולל חרסים מהתקופה הביזנטית, ומבנה דו-קומתי מהתקופה האיסלאמית המוקדמת.

הצעת זיהוי נוספת למֵפָעַת המקראית היא עם קסטרון-מפעא שבחורבות אום א-רסאס בדרום מואב. גם אתר זה משמר כביכול את שמה של מֵפָעַת, ואולי אף זוהה כך בתקופה הביזנטית שבה הוקמה במקום כנסייה עם פסיפס המזכיר את מֵפָעַת. אבל קסטרון-מפעא היה למעשה מחנה רומאי, ולא נמצאו במקום בינתיים ממצאים המוקדמים למאה ה-3 לספירה, ולכן כיום לא מקובל הזיהוי של אתר זה עם מֵפָעַת.

פרקים המזכירים את מֵפָעַת

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
יְהוֹשֻׁעַ-י"ג	ט"ו-י"ח	וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה בְנֵי רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם ... וְיַהְצָה וּקְדֵמֹת וּמֵפָעַת.
יִרְמְיָהוּ-מ"ח	כ"א	וּמִשְׁפָּט בָּא אֶל אֶרֶץ הַמִּישֹׁר אֶל חֹלוֹן וְאֶל יַהְצָה וְעַל מֵיפָעַת.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א-ו	ס"ב-ס"ד	לִבְנֵי מְרָרִי הַנּוֹתָרִים מִמַּטֵּה זְבוּלֻן אֶת רִמּוֹנוֹ וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ אֶת תָּבוֹר וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ. וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ לְמִזְרַח הַיַּרְדֵּן מִמַּטֵּה רְאוּבֵן אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת יַהְצָה וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ. וְאֶת קְדֵמוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת מֵיפַעַת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ.

ניתן לקרוא עוד על מֵפָעַת באתר של ויקיפדיה.

ספר	פרק
יְהוֹשֻׁעַ	י”ג	יְהוֹשֻׁעַ כבר זקן וה' מציין בפניו שעדיין יש ארץ רבה שיש לרשת ושלא נכבשה, ושבינתיים יש לחלק את מה שיש בין השבטים. מפורטים גבולות השבטים רְאוּבֵן, גָּד, וחצי המְנַשֶּׁה ממזרח ליַרְדֵּן. שבט לֵּוִי לא מקבל נחלה כי ה' הוא נחלתו.
יִרְמְיָהוּ	מ”ח	קינה על חורבן מוֹאָב, עם רשימה ארוכה של ערים, מחוזות (העמק והמישור), דרכים ונחלים במוֹאָב שהוכו בידי האויב. מוֹאָב תיפול ביחד עם כְּמוֹשׁ, האל הראשי שלה, וכוהניו. הפליטים ינהגו מנהגי אבלות ויבכו בגגות וברחובות. מוֹאָב היתה שאננה כי מעולם לא חוותה גלות. אבל באחרית הימים בני מוֹאָב ישובו אליה.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	ו	המשך רשימות בני לֵוִי מהפרק הקודם, כולל משפחת שְׁמוּאֵל שלפי פרק זה באה משבט לֵוִי. הרשימות כוללות את שושלות המשוררים שדָוִד מינה על הנגינה והשירה במִשְׁכַּן, כולל את שושלות המשוררים הֵימָן, אָסָף, ואֵיתָן. הפרק כולל גם את רשימת ערי הלְוִיִּם אשר עלו להם בגורל מתוך נחלות שאר השבטים.