עיר
חֵפֶר
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Tel Ifshar, identified by some with the biblical royal city of Hefer. By Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons
תל חֵפֶר\תל אֶל-אִיפשָר
רמת זיהוי : 4 - אין זיהוי מבוסס
כנויים נוספים : תל אֶל-אִיפשָר
חֵפֶר במקרא
מֶלֶךְ חֵפֶר נזכר ברשימת מלכי הארץ שהכה יְהוֹשֻׁעַ ממערב ליַּרְדֵּן, אחרי מֶלֶךְ תַּפּוּחַ ולפני "מֶלֶךְ אֲפֵק אֶחָד מֶלֶךְ לַשָּׁרוֹן אֶחָד"
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ב פסוקים י"ז-י"ח: יז מֶלֶךְ תַּפּוּחַ אֶחָד מֶלֶךְ חֵפֶר אֶחָד. יח מֶלֶךְ אֲפֵק אֶחָד מֶלֶךְ לַשָּׁרוֹן אֶחָד.
, המפורש בד"כ כמֶלֶךְ אֲפֵק שבשָּׁרוֹן (כדי להבדילה מערים אחרות בשם אֲפֵק - ראו בעמוד על אֲפֵק). חֵפֶר היה שמה של משפחה חשובה בשבט מְנַשֶּׁה, ממנה בא צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר, ש-5 בנותיו קיבלו נחלה בין בני מְנַשֶּׁה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ז פסוקים ב-ג: ב וַיְהִי לִבְנֵי מְנַשֶּׁה הַנּוֹתָרִים לְמִשְׁפְּחֹתָם לִבְנֵי אֲבִיעֶזֶר וְלִבְנֵי חֵלֶק וְלִבְנֵי אַשְׂרִיאֵל וְלִבְנֵי שֶׁכֶם וְלִבְנֵי חֵפֶר וְלִבְנֵי שְׁמִידָע אֵלֶּה בְּנֵי מְנַשֶּׁה בֶּן יוֹסֵף הַזְּכָרִים לְמִשְׁפְּחֹתָם. ג וְלִצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה.
. חֵפֶר נכללה בנציבות השלישית של הממלכה המאוחדת בימי שְׁלֹמֹה תחת הנציב בֶּן חֶסֶד (יחד עם אֲרֻבּוֹת, שֹׂכֹה וְכָל "אֶרֶץ חֵפֶר")
[^]מְלָכִים-א פרק ד פסוקים ז, י: ז וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל אחד [הָאֶחָד] לְכַלְכֵּל. ... י בֶּן חֶסֶד בָּאֲרֻבּוֹת לוֹ שֹׂכֹה וְכָל אֶרֶץ חֵפֶר.
.
זיהוי המקום
חֵפֶר היה כאמור שמה של עיר מלוכה כנענית ושל מחוז "אֶרֶץ חֵפֶר". על סמך האיזכור של משפחת חֵפֶר במְנַשֶּׁה, מסתבר כנראה שהעיר נכללה בנחלת מְנַשֶּׁה. חֵפֶר נזכרת יחד עם אֲפֵק שבשָּׁרוֹן, ואֶרֶץ חֵפֶר נכללת במחוז הכולל גם את אֲרֻבּוֹת ושֹׂכֹה, ולכן יש המחפשים את חֵפֶר בתל מקראי כלשהו באזור השָּׁרוֹן, והזיהוי במקובל הוא עם תל אֶל-אִיפשָר מצפון לנחל אלכסנדר (וואדי חַוַארִית') ואת ארץ חֵפֶר מזהים בהתאמה עם האזור הרחב שבו עובר הנחל
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ג, עמוד 253
.

בתל אֶל-אִיפשָר נמצאו עדויות ליישוב מתקופת הברונזה (הכנענית) כולל ארמון וכלים מימי השלטון המצרי. בתקופת הברזל (הישראלית) היישוב נבנה מחדש, וחרב שוב בימי מסעו של תגלת פלאסר מלך אַשּׁוּר (732 לפנה"ס). במאות השנים הבאות התקיימה בתל התיישבות דלה, אך בתקופה הרומית\ביזנטית חזר להתקיים במקום יישוב גדול, ונמצאו בו גם מטבעות של בן-כוזיבא\בר-כוכבא
[2]תֵּל אל אפשר באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל, של רשות העתיקות
[3]הערך על תל חפר בויקיפדיה
.

בחרסי שומרון
[*]אוסף חרסים כתובים שנמצאו בארמון מלכי יִשְׂרָאֵל בבירה שׁומְרוֹן, והמתוארכים לימי אַחְאָב או יָרָבְעָם ה-2
[^] הערך על חרסי שומרון בויקיפדיה
.
נזכרים מחוזות שונים במְנַשֶּׁה הקרויים על שמן של 5 בנות צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר, ומחוזות אלה זוהו בד"כ באזור הצפון מזרחי של נחלת מְנַשֶּׁה (כמו למשל תִּרְצָה, נֹעָה, וחָגְלָה). לפיכך יש המחפשים את חֵפֶר לא בשָּׁרוֹן אלא באזור צפוני\מזרחי יותר של נחלת מְנַשֶּׁה.

התל המקובל לפי אסכולה זו הוא תל אל-מוּחַפַר המשמר כמשוער את שמה של העיר המקראית, ואת "אֶרֶץ חֵפֶר" מזהים בהתאמה עם אזור ההר במזרח נחלת מְנַשֶּׁה יחד עם שאר המחוזות שעל שם בנות צְלָפְחָד. שטח התל כ-120 דונם והוא מוקף באדמות פוריות, ובאר עתיקה חצובה מצפון לו (ביר אל מוּחַפַר). היישוב בתל נוסד בתקופת הברונזה (הכנענית) ופסגתו הוקפה בחומות.העיר המשיכה לשגשג גם בתקופת הברזל (הישראלית) והתקיימה במקום עד לתקופה הרומית
[4]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-א עמ' 50.
.
פרקים המזכירים את חֵפֶר
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על חֵפֶר באתרים של ויקיפדיה, עמוד ענן ורשות העתיקות.