עַלַמַּפָּה

אֲרֻבּוֹת נכללה בנציבות השלישית של הממלכה המאוחדת בימי שְׁלֹמֹה תחת הנציב בֶּן חֶסֶד (יחד עם שֹׂכֹה וְכָל "אֶרֶץ חֵפֶר").

האתר של אֲרֻבּוֹת אינו ידוע בוודאות וקיימות הצעות זיהוי רבות במערב או בצפון נחלת מְנַשֶּׁה. זִיהוּיָהּ תלוי בזיהוי של אֶרֶץ חֵפֶר שגם זִיהוּיָהּ שנוי במחלוקת. מקובל גם הזיהוי של אֲרֻבּוֹת עם נרבתא ההלניסטית שגם מקומה לא נודע בוודאות. לפי האיזכורים השונים של חֵפֶר במקרא משתמע שהיא נכללה בנחלת מְנַשֶּׁה, וכיוון שחֵפֶר נזכרת יחד עם אֲפֵק שבשָּׁרוֹן יש המחפשים אותה באתר כלשהו בשָּׁרוֹן כמו תל אֶל-אִיפשָר (ראו בעמוד על חֵפֶר) ואת אֲרֻבּוֹת גם כן באזור דומה, כפי שמשתמע גם מגירסה של תרגום השבעים המְמַקֶּמֶת את אֲרֻבּוֹת בנפת דּוֹר. בין השערות הזיהוי שהוצעו באזור זה ניתן להזכיר את תל אל-אַסַאוִיר בצפון הַשָּׁרוֹן.

בחרסי שומרון נזכרים מחוזות שונים במְנַשֶּׁה הקרויים על שמן של 5 בנות צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר, ומחוזות אלה זוהו בד"כ באזור הצפון מזרחי של נחלת מְנַשֶּׁה (כמו למשל תִּרְצָה, נֹעָה, וחָגְלָה). לפיכך יש המחפשים את חֵפֶר לא בשָּׁרוֹן אלא באזור צפוני\מזרחי יותר של נחלת מְנַשֶּׁה, והזיהוי המקובל של חֵפֶר לפי אסכולה זו הוא תל אל-מוּחַפַר ממערב לגֶ'נִין, ויש לחפש גם את אֲרֻבּוֹת באזור דומה. אזור זה מתאים גם לזיהוי של אֲרֻבּוֹת עם העיר רֻבֻתֻ, אשר שכנה לא הרחק מתַּעְנַךְ ומדרום לה, כפי שמשתמע ממכתבי תַּעְנַךְ ומתיאור נתיב מסע המלחמה של פרעה שִׁישַׁק באזור. יש לפיכך שהציעו לזהות את אֲרֻבּוֹת עם עַרַאבַּה שמדרום-מערב לגֶ'נִין על סמך הדמיון בשם, אך כיום מקובל ביותר הזיהוי של אֲרֻבּוֹת עם התל של ח'ירבת אל-חמאם אשר נישא על הגדה הדרומית של נחל חדרה אחרי יציאתו מעמק דֹתָן (ראו במפה).

היישוב במקום השתרע על שתי כיפות שאוכף מחבר ביניהן, ושטח של כ-25 דונם בכיפה הצפונית הוקף בחומה בעובי של כ-3 מ'. העיר נוסדה בתקופת הממלכה המאוחדת (מאה 10 לפנה"ס), ושינתה את שמה כמשוער במהלך התקופה הפרסית וההלניסטית ל"ארבתא" ואח"כ ל"נרבתא". היישוב שגשג במיוחד תחת החשמונאים ובתקופה ההרודיאנית, אשר לה מתוארכת החומה החדשה של העיר ו-4 בורות מים גדולים בצפון התל.

על העיר הוטל מצור בתחילת המרד הגדול ברומאים (66 לספירה) כפי שמעידים השרידים של מערכת המצור הכוללים דייק, וסוללת מצור ומספר מחנות רומאים שהוקמו סביב היישוב (אחד מהם על הכיפה הדרומית נטולת החומה). יוספוס לא דווח על מצור שהוטל על נרבתא, אך ציין שהנציב הרומי קֶסְטיוּס גַאלוּס שלח את חייליו להרוס אותה בראשית המרד, והיישוב בתל אמנם חדל להתקיים לאחר תקופה זו, וייתכן ששמו אמנם נדד לכפר עַרַאבַּה השוכן כ-6.5 ק"מ ממזרח לתל .