מקום
הַשָּׁרוֹן
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Hof HaSharon National Park. By Ori~, [Attribution], via Wikimedia Commons
רכס הכורכר בחוף הַשָּׁרוֹן
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
בריכת יער. צילום של רועי אזולאי, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
בריכת יער בפארק השרון - שריד לביצות הנרחבות והמיוערות של אזור הַשָּׁרוֹן
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
הַשָּׁרוֹן במקרא
ברשימת מלכי הארץ שהכה יְהוֹשֻׁעַ ממערב לירדן, נזכרים "מֶלֶךְ אֲפֵק אֶחָד מֶלֶךְ לַשָּׁרוֹן אֶחָד"
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ב פסוק י"ח: יח מֶלֶךְ אֲפֵק אֶחָד מֶלֶךְ לַשָּׁרוֹן אֶחָד.
. בנוסח של תרגום ה-70 נכתב במקום זאת "מֶלֶךְ אֲפֵק לַשָּׁרוֹן אֶחָד" - כלומר אֲפֵק שבאזור הַשָּׁרוֹן. כיוון שהיו בארץ כמה ערים בשם אֲפֵק (כמו אֲפֵק באָשֵׁר או אֲפֵק בַּגולן), באה התוספת "לַשָּׁרוֹן" כדי להבהיר שמדובר באֲפֵק הפלשתית שמצפון לאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים.

ברשימת השָׂרִים של דָוִד המופקדים על רכוש המלך נזכר שִׁרְטַי הַשָּׁרוֹנִי המופקד "עַל הַבָּקָר הָרֹעִים בַּשָּׁרוֹן". יְשַׁעְיָהוּ קונן על החורבן שמביא האויב (אַשּׁוּר?) על הארץ ומנה את חבלי הארץ הידועים ביערותיהם שהיו לשוממים - כולל - הַלְּבָנוֹן, השָּׁרוֹן, הַבָּשָׁן, והַכַּרְמֶל
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ג פסוק ט: ט אָבַל אֻמְלְלָה אָרֶץ הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל הָיָה הַשָּׁרוֹן כָּעֲרָבָה וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל.
. אבל בנבואת הנחמה שלו חוזה יְשַׁעְיָהוּ שעוד תפרח החֲבַצֶּלֶת (חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן?), והלְּבָנוֹן, הכַּרְמֶל והשָּׁרוֹן ישמחו לקראת בוא ה'
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ה פסוקים א-ב: א יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת. ב פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד יְהוָה הֲדַר אֱלֹהֵינוּ.
. במקום אחר הוא חוזה שהשָּׁרוֹן עוד יהיה ראוי למרעה של בני העם הנאמנים לה' (כבימי לדָוִד), וכך גם עמק עָכוֹר המקולל (ראו סוף יְהוֹשֻׁעַ פרק ז)
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ס"ה פסוק י: י וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה צֹאן וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר לְעַמִּי אֲשֶׁר דְּרָשׁוּנִי.
.

האהובה בשִׁיר-הַשִּׁירִים מדמה את עצמה לפִּרְחֵי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן או שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים (העדינים והמוכנים לקטיף), ומאהבה מסכים שבהשוואה לשאר הבנות היא כפרח השׁוֹשַׁנָּה הפורח בין קוצים (חוֹחִים)
[^]שִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ב פסוקים א-ב: א אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים. ב כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת.
.
זיהוי המקום
הַשָּׁרוֹן המקראי היה כאמור אזור מיוער על חוף הים התיכון שכלל את אֲפֵק הפלשתית שבמקורות היַּרְקוֹן. תחום מדויק יותר לאזור הַשָּׁרוֹן ניתן להסיק מכתובת מהמאה ה-5 לפנה"ס של אֶשמֻנעַזָר מלך צִידונים המודה לאדון המלכים (מלך פָּרַס) שמסר לו את דֹּאר ואת יָפוֹ "ארצות דגן האדירות אשר בשדה שרון"
[1]הערך על הסרקופג של אשמונעזר השני בויקיפדיה
. באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה)
[2]הערך על האוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס בויקיפדיה
נמסר שהַשָּׁרוֹן השתרע בין קיסריה לבין יָפוֹ
[3]הערך על הַשָּׁרוֹן\Sarōn באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס בתרגום לאנגלית, עמ 85
. בכל מקרה יש להבחין בין שָּׁרוֹן זה שעל חוף הים לבין "מִגְרְשֵׁי שָׁרוֹן" שם ישבו בְנֵי גָד בנחלתם שממזרח לירדן
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ה פסוקים י"א, ט"ז: יא וּבְנֵי גָד לְנֶגְדָּם יָשְׁבוּ בְּאֶרֶץ הַבָּשָׁן עַד סַלְכָה. ... טז וַיֵּשְׁבוּ בַּגִּלְעָד בַּבָּשָׁן וּבִבְנֹתֶיהָ וּבְכָל מִגְרְשֵׁי שָׁרוֹן עַל תּוֹצְאוֹתָם.
. האתר של שָׁרוֹן מזרחית זו לא נודע אך מדובר כמשוער ב"סרן" הנזכרת כאחת מערי הַבָּשָׁן ברשימות של פרעה תחותימס ה-3 ושל פרעה אמנחתפ ה-3
[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ח, עמוד 265-264
.

אזור הַשָּׁרוֹן נודע בעבר כאיזור ביצות שנוצר בעקבות רכס הכורכר שלאורף החוף אשר עיקב את ניקוז הנחלים. לכך נוסף החול האדום הנפוץ בשָּׁרוֹן עד לכ-11 ק"מ מהחוף, ואשר בימי קדם עוד לא ידעו כיצד להשתמש בו לחקלאות. לפיכך אזור הַשָּׁרוֹן נשאר מיוער עוד מימי קדם, בעיקר ביערות נרחבים של אַלּוֹן מָצוּי ואח"כ של אַלּוֹן הַתָּבוֹר, שנגדעו כמעט לגמרי בימי מלחמת העולם ה-1 לצורך הבערת מנועי הקיטור של הרכבות הטורקיות. היישוב בשָּׁרוֹן בעת העתיקה התרכז בשל כך באזור המזרחי לרגלי ההר (כמו באֲפֵק או בשֹׂכֹה), לאורך הנחלים (כמו ביַּרְקוֹן, בנחל אלכסנדר וצפונה בנחלי חדרה ותנינים) ובערי הנמל (יָפוֹ, קיסריה ודּוֹר)
[5]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ח, עמוד 264
. הביצות הנרחבות, החולות והיערות הקשו גם על התחבורה באזור ולכן דרך הים (דרך מסחר קדומה שהובילה ממצרים צפונה לאזור סוריה) נאלצה לסטות מזרחה מאזור החוף ולעקוף את הַשָּׁרוֹן ואת הַיַּרְקוֹן ממזרח. מצפון לשָּׁרוֹן התפצלה דרך הים לסעיף מערבי שחזר לקו החוף לעבר ערי פניקיה שבלבנון וסעיף מזרחי שהמשיך לכוון עמק יזרעאל ולסוריה
[6]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 35
.
פרקים המזכירים את הַשָּׁרוֹן
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים

ניתן לקרוא עוד על הַשָּׁרוֹן באתר של ויקיפדיה.
טיולים באזור: בריכת יער ופארק השרון - המלצה למסלול טיול בשמורת הטבע בריכת יער וגן לאומי פארק השרון. באתר רשות הטבע והגנים.
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Sea daffodil, Pancratium maritimum - Sea daffodils, by Zeynel Cebeci [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
חֲבַצֶּלֶת החוף - אחד הזיהויים המקובלים לחֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן