מִיכָה – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

הנביא מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי, By James Tissot (1836-1902), French painter (http://www.gci.org/files/images/jt/TissMica.jpg) [Public domain], via Wikimedia Commons

הנביא מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי

סיכום

מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי מנבא על ממלכות יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה בימי מלכי יְהוּדָה - יוֹתָם, אָחָז, וחִזְקִיָּהוּ. הספר כולל בעיקר מקבצים של נבואות קצרות (כל אחת של מספר פסוקים) הכוללים נבואות חורבן, מחאה חברתית, ונבואות נחמה.

הספר פותח בנבואות פורענות ליִשְׂרָאֵל וליְהוּדָה בגלל החטאים החברתיים בהם (מלבד נבואת נחמה בסוף פרק ב). אח"כ הספר מוסר כמה נבואות נחמה, כולל חזון אחרית הימים, בו כל הגויים ינהרו לציון לעבוד את ה' וישרור שלום כללי ונצחי (נבואה החוזרת כמעט במדויק על הנבואה שביְשַׁעְיָהוּ ב פסוקים ב-ד). ה' יאסוף את הגולים מהעם, יציל אותם מאויביהם, וימלוך עליהם מלך צדיק מבית דוד. הספר חוזר למסור נבואות חורבן על חטאים חברתיים. ה' רק דורש עשיית צדק, חֶסֶד, וצניעות. הספר מסיים בנבואת נחמה ובה פסוקים המשמשים כחלק מתפילת התַשְׁלִיךְ: אין דומה לה' בסלחנותו על חטאי עמו, אותם הוא משליך למצולות.

מקומות

מבנה הספר

פרקים
א	ג	פתיחת הספר, הצגת מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי המנבא על ממלכות יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה (שֹׁמְרוֹן וִירוּשָׁלָ‍ִם) בימי מלכי יהודה - יוֹתָם, אָחָז, וחִזְקִיָּהוּ. שלושת הפרקים הראשונים כוללים בעיקר נבואות פורענות ליִשְׂרָאֵל וליְהוּדָה בגלל החטאים החברתיים בהם (מלבד נבואת נחמה בסוף פרק ב).
ד	ה	בעיקר נבואות נחמה (מלבד בסיום הפרקים). כולל חזון אחרית הימים, בו כל הגויים ינהרו לציון לעבוד את ה' וישרור שלום כללי ונצחי (נבואה החוזרת כמעט במדויק על הנבואה שביְשַׁעְיָהוּ ב פסוקים ב-ד). ה' יאסוף את הגולים מהעם, יציל אותם מאויביהם, וימלוך עליהם מלך צדיק מבית דוד.
ו	ז	עוד נבואות חורבן על חטאים חברתיים. ה' רק דורש עשיית צדק, חֶסֶד, וצניעות. נבואת נחמה בסוף הספר, ובה פסוקים המשמשים כחלק מתפילת התַשְׁלִיךְ: אין דומה לה' בסלחנותו על חטאי עמו, אותם הוא משליך למצולות.

סיכום פרקים (לחיצה על שם הפרק מובילה לפרוט נוסף ולמפת המקומות המוזכרים בו)

פרק
א	פתיחה: מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי מנבא על ממלכות יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה (שֹׁמְרוֹן וִירוּשָׁלָ‍ִם) בימי מלכי יהודה - יוֹתָם, אָחָז, וחִזְקִיָּהוּ. נבואת חורבן ליִשְׂרָאֵל וליְהוּדָה שתבוא מידי ה' שיעלה מהיכלו, ידרוך על הארץ וימיס הרים ועמקים. קריאה לרשימת ערים ביְהוּדָה (ובראשם לָכִישׁ ובנותיה) לנהוג מנהגי אבלות.
ב	נבואת זעם על העשירים הרשעים הגוזלים אדמות, ולכן עכשיו הם יִישָּׁדְדוּ ואדמותיהם יחולקו. מתנגדי הנביא קוראים לו לחדול מלהטיף רעות, כי ה' לא באמת צפוי להעניש אותם. אבל הם מפשיטים עניים מבגדיהם ומעורם, ומקבלים כל נביא המטיף להם הבלים. נבואת נחמה: ה' יאסוף את גולי יִשְׂרָאֵל כמו צאן לדיר. אז הם יפרצו לחופש בהנהגתו.
ג	נבואה למנהיגי העם השופטים ללא צדק. הם מדומים לאנשים ה"אוכלים" את קורבנותיהם כמו שאוכלים בשר מבושל. נבואה לנביאים המנבאים שלום למי שמשלם ומלחמה למי שלא. לעומתם, מִיכָה מלא ברוח נבואה אמיתית, ולכן אומר לעַם את פשעיו. נבואה למנהיגי העם, לכוהנים, ולנביאים, הלוקחים שוחד כדי להטות את מעשיהם. הם בונים את ירושלים אך שופכים לשם כך דם. זאת ללא חשש, כי ה' שוכן בעיר. אך למרות זאת, הוא יחריב אותה.
ד	חזון אחרית הימים: כל הגויים ינהרו לציון לעבוד את ה' וישרור שלום כללי ונצחי. ה' יאסוף את העַם כמו רועה המקבץ גם את הצאן הפגוע, וימלוך עליו לעולם בירושלים (המְדֻומָה למגדל רועים). ה' יפר את תוכניות הכיבוש של האויב וצִיּוֹן תדוש אותם כמו בקר בעל קרני ברזל ופרסות נחושת. קריאה גם לעיר גְּדוּד להתאבל. בפרק כלולה גם נבואת חורבן המופנית למתנגדי הנביא שלא מאמינים לנבואות הזעם שלו.
ה	מבֵּית לֶחֶם יצא מלך על ישראל שירעה את העם בכוח ובשם ה'. נבואת שָׁלוֹם: גם אם אַשּׁוּר פולש לארץ וכובש את ארמונותיה, הוא יוכה ע"י בעלי ברית מהגויים. העם יהיה לגויים לעזרה כמו טל על דשא, ולנזק כמו אריה טורף. ביום הזעם, ה' יכה את צבא העם ויסיר ממנו את פולחן האלילים.
ו	ההרים נקראים להיות נוכחים במשפט בין ה' לבין העם. העם מואשם שחטא למרות כל החסדים שבהם זכה מידי ה'. העם שואל איך יוכל לחזור בתשובה, והנביא עונה שה' רק דורש עשיית צדק, חֶסֶד, וצניעות. הנביא מאשים בעושק עניים וברמאות במסחר. העם הולך בדרכי מלכי ישראל החוטאים, ולכן ארצם תהיה לשממה.
ז	הנביא זועק שאינו מוצא שרידי תאנים או ענבים - משל לחוסר בחסידים בעַם. המנהיגים נוהגים ברשע ואין לבטוח גם בקרובי משפחה. לכן הנביא בוטח בה'. אל לאויב לשמוח, כי כמו ש(העַם) נפל, כך יקום בעזרת ה'. תחינה מה' לרעות את עמו, ולהחזיר את הימים שבהם ישבו ללא מפריע על אדמתם הפוריה. תפילת התַשְׁלִיךְ: אין דומה לה' בסלחנותו על חטאי עמו, אותם הוא משליך למצולות.

ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים

פרק	פסוק
א	א	דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי בִּימֵי יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר חָזָה עַל שֹׁמְרוֹן וִירוּשָׁלָ‍ִם.
ד	ב	כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָ‍ִם.
ד	ג	וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה.
ה	א	וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל..
ה	ד	וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם אַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנֹתֵינוּ וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם.
ו	ח	הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ.
ז	י"ח	מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָו‍ֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא. יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲו‍ֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם. תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם.

נפשות פועלות