עַלַמַּפָּה

אָחָז היה בן 20 כשעלה על כס המלוכה ביְהוּדָה אחרי מות יוֹתָם אביו, והוא מָלַךְ 16 שנה, בהם הוא חטא לה' כשהלך אחרי פולחן הגויים - כולל העברת בנו באש. הוא סגר את דלתות המקדש והקים במקומו מִזְבְּחוֹת ברחבי העיר, וגם הקים במות ואתרי פולחן מאולתרים לאלוהים זרים ברחבי יהוּדָה.

הפְלִשְׁתִּים לכדו בימי אָחָז ערים בשְּׁפֵלָה וְבנֶּגֶב, ומלך אֱדוֹם הצליח להשיב את אֵילַת לאֲדוֹמִים ולנַשֵּׁל אֶת הַיְהוּדִים שגרו שם מאדמתם, ואֲדוֹמִים באו לשבת באֵילַת במקומם ושם הם יושבים עד ימינו.

פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל ורְצִין מֶלֶךְ אֲרָם שמו מצור על אָחָז ביְרוּשָׁלַיִם אך לא הצליחו להכניעו. אָחָז והעם נבהלו מפלישת רְצִין וְפֶּקַח, והנביא יְשַׁעְיָהוּ יצא עם בנו לקראת אָחָז ב"בְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה". יְשַׁעְיָהוּ עודד את אָחָז בטענה שהמלכים הפולשים חלשים מהנדמה לו ("שְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים הָאֵלֶּה"). ה' לא יאפשר להם להצליח והם וממלכתם יִפְּלוּ בקרוב.

בינתיים אבל הרג פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל 120,000 איש מיְהוּדָה, ומפקדו זִכְרִי הרג 3 פקידים בכירים, כולל את מַעֲשֵׂיָהוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ, את נְגִיד הַבָּיִת, ואת מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ. חיל יִשְׂרָאֵל שבה 200,000 אזרחים, ולקח אותם ביחד עם שלל גדול לשֹׁמְרוֹן. עֹדֵד, נביא ה', יצא לקראת צבא יִשְׂרָאֵל שהתקרב לשֹׁמְרוֹן עם השבויים ונאם להם: ה' נתן להם אמנם לנצח את בני יהוּדָה בגלל חטאיהם, אבל שֵׁמַע ההרג הרב שהם עשו בהם הגיע לַשָּׁמַיִם, ולכן עליהם כעת לשחרר את השבויים ולמנוע את כעסו של ה'. 3 ממנהיגי יִשְׂרָאֵל קראו לקבל את דברי עֹדֵד, והחיילים שהחזיקו בשבויים שחררו אותם ואת הבִּיזָּה, ואפילו הלבישו את השבויים ונתנו להם צֵידָה וחמורים לדרך.

אָחָז קרא לעזרת לתִּגְלַת פְּלֶסֶר מֶּלֶךְ אַשּׁוּר כנגד יִשְׂרָאֵל ואֲרָם ושלח לו שוחד מאוצרות המקדש, ומלך אַשּׁוּר נענה לבקשתו ותקף את אֲרָם. בנו של יְשַׁעְיָהוּ "מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז" עוד לא הספיק לגדול מספיק כדי לקרוא 'אָבִי וְאִמִּי', כאשר כבר עזבו צבאות אֲרָם ויִשְׂרָאֵל את הארץ בשל פלישת אַשּׁוּר. אבל יְשַׁעְיָהוּ הזהיר שהשמחה על גורל רְצִין וּבֶן רְמַלְיָהוּ אינה במקום כיוון שבקרוב כוחות אַשּׁוּר גם ישטפו באופן דומה את יְהוּדָה, כפי שאמנם קרה עם פלישת סַנְחֵרִיב ליְהוּדָה שנים לא רבות אח"כ. יְשַׁעְיָהוּ ניבא גם שה' יחזק את אויבי רְצִין ושיִשְׂרָאֵל תותקף מכל הָעֲבָרִים.

בכל אופן, תִּגְלַת פְּלֶסֶר כבש את דַּמֶּשֶׂק, הגלה את תושביה והרג את רְצִין. אָחָז הלך לפגוש את תִּגְלַת פְּלֶסֶר בדַּמֶּשֶׂק, וראה שם מִּזְבֵּחַ ושלח את תוכניתו לאוּרִיָּה הַכֹּהֵן כדי שיכין מִּזְבֵּחַ דומה בחצר המקדש שביְרוּשָׁלַיִם. כשאָחָז חזר ליְרוּשָׁלַיִם המִּזְבֵּחַ כבר היה מוכן, והוא זבח עליו, והזיז את מִּזְבֵּחַ הַנְּחֹשֶׁת הישן אל מצָפוֹן למִּזְבֵּחַ הגדול החדש. אָחָז ציווה גם על אוּרִיָּה להקריב על המִּזְבֵּחַ החדש את קורבנות המלך והעם, בעוד שאָחָז עצמו ימשיך מדי פעם להשתמש במִּזְבֵּחַ הישן. אָחָז פירק חלק מכלי המקדש כדי לְמַמֵּן את השוחד ששילם למֶלֶךְ אַשּׁוּר, והסֵב את הכניסה החיצונית לארמון כך שתפנה לכוון המקדש.

לפי גרסת ספר מְלָכִים, אָחָז מת ונקבר עִם אֲבֹתָיו בעיר דָוִד, אבל לפי גרסת דִּבְרֵי-הַיָּמִים הוא אמנם נקבר בִּיְרוּשָׁלַיִם, אבל לא בקברי המלכים. בכל מקרה, אחרי מותו עלה בנו חִזְקִיָּהוּ למלוכה ביְהוּדָה.