פרטי היוצר\ת
Salix alba leaves, No machine-readable author provided. MPF assumed (based on copyright claims). [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
עֲרָבָה לְבָנָה - עלים מוארכים, שעירים ובהירים בצידם התחתון (או בשני הצדדים בצעירותם)
הצמח במקרא
עַרְבֵי הנָחַל (או הָעֲרָבִים) נזכרים במקרא תמיד בהקשר של מקום מַיִם (נָחַל, יִבְלֵי מָיִם, או נַהֲרוֹת בָּבֶל): כך, הגולים בבָּבֶל מקוננים שהם יושבים על גדות הנהרות של בָּבֶל (הפְּרָת, החִדֶּקֶל, או התעלות המסועפות הקשורות בהם) ומבכים את חורבן צִיּוֹן, ואז תולים את הַכִּנּוֹרוֹת שלהם על ה"עֲרָבִים" הצומחים בנהרב
בהקשר של מצוות חַג הַסֻּכּוֹת בספר וַיִּקְרָא, מצויין שיש לחגוג בשמחה את האָסִיף (של פרי הארץ) עם ארבעת המינים: עם "פְּרִי עֵץ הָדָר" (המזוהה עם האֶתְרוֹג), עם "כַּפֹּת תְּמָרִים" (המזוהים עם הלוּלָב), עם "עֲנַף עֵץ עָבֹת" (המזוהה כהֲדַס), ועם "עַרְבֵי נָחַל" (המזוהים כאחד ממיני העֲרָבָה)
[^]תְּהִלִּים פרק קל"ז פסוק ב: ב
עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.
. הנביא יְשַׁעְיָהוּ מזכיר את "נַחַל הָעֲרָבִים", הנקרא כך אולי על שם עַרְבֵי הנָחַל הצומחים בגדותיו[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ט"ו פסוק ז: ז
עַל כֵּן יִתְרָה עָשָׂה וּפְקֻדָּתָם עַל נַחַל הָעֲרָבִים יִשָּׂאוּם.
, ובמקום אחר הוא מעודד את עם ישראל שהם ישגשגו שוב כמו "עֲרָבִים" על המים[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ד פסוק ד: ד
וְצָמְחוּ בְּבֵין חָצִיר כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם.
. בספר אִיּוֹב מצויין שחיית ה"בְהֵמוֹת" האגדית רובצת בבִּצָּה ושם היא מוקפת בעַרְבֵי הנָחַל[^]אִיּוֹב פרק מ פסוק כ"ב: כב
יְסֻכֻּהוּ צֶאֱלִים צִלֲלוֹ יְסֻבּוּהוּ עַרְבֵי נָחַל.
.
בהקשר של מצוות חַג הַסֻּכּוֹת בספר וַיִּקְרָא, מצויין שיש לחגוג בשמחה את האָסִיף (של פרי הארץ) עם ארבעת המינים: עם "פְּרִי עֵץ הָדָר" (המזוהה עם האֶתְרוֹג), עם "כַּפֹּת תְּמָרִים" (המזוהים עם הלוּלָב), עם "עֲנַף עֵץ עָבֹת" (המזוהה כהֲדַס), ועם "עַרְבֵי נָחַל" (המזוהים כאחד ממיני העֲרָבָה)
[^]וַיִּקְרָא פרק כ"ג פסוק מ: מ
וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים.
.
פרקים המזכירים את עַרְבֵי הנָחַל
ציטוטים נבחרים
זיהוי הצמח
המקורות הקדומים זיהו בד"כ את עַרְבֵי הנָחַל עם צמחים מסוג עֲרָבָה. מסורת זאת התקבעה גם במשך הדורות בזכות קיום מדוקדק של מצוות ארבעת המינים. היו שכללו בזיהוי זה גם את "צַפְצָפַת הַפְּרָת" הצומחת על נהרות בָּבֶל כפי ששמה מרמז. צַפְצָפה זאת היא גם כן ממשפחת הערבתיים, ויש דמיון בינה לבין העֲרָבָה גם במראה וגם באיזורי הצמיחה. אך לפחות חז"ל פסלו זיהוי זה כבר בשלב מוקדם, והכשירו רק את מיני העֲרָבָה למצוות ארבעת המינים
בארץ צומחות בעיקר העֲרָבָה המְחֻדֶּדֶת, העֲרָבָה הלְבָנָה (באזור הצפון), וגם בני כלאיים רבים בין שני מינים אלה, ועוד כמה מינים נדירים. העֲרָבוֹת המְחֻדֶּדֶת והלְבָנָה דומות מאוד זו לזו, מלבד הבדלים קלים בצורת העלה ובשְׂעִירוּת שלו (המופיעה רק אצל העֲרָבָה הלְבָנָה). בארץ צומחת גם העֲרָבָה הבוכייה, הנקראת גם ערבת בָּבֶל, בשל הענפים שלה המשתפכים כמו בקִינָה, ובעקבות הפסוק בתְּהִלִּים קל"ז שהובא מעלה. אבל, העֲרָבָה הבוכייה הגיעה לאזורנו מסין, כנראה לאחר תקופת המקרא.
[1]צמחי המקרא, זהר עמר, הוצאת ראובן מס ירושלים 2012, עמ 103-104.
.
בארץ צומחות בעיקר העֲרָבָה המְחֻדֶּדֶת, העֲרָבָה הלְבָנָה (באזור הצפון), וגם בני כלאיים רבים בין שני מינים אלה, ועוד כמה מינים נדירים. העֲרָבוֹת המְחֻדֶּדֶת והלְבָנָה דומות מאוד זו לזו, מלבד הבדלים קלים בצורת העלה ובשְׂעִירוּת שלו (המופיעה רק אצל העֲרָבָה הלְבָנָה). בארץ צומחת גם העֲרָבָה הבוכייה, הנקראת גם ערבת בָּבֶל, בשל הענפים שלה המשתפכים כמו בקִינָה, ובעקבות הפסוק בתְּהִלִּים קל"ז שהובא מעלה. אבל, העֲרָבָה הבוכייה הגיעה לאזורנו מסין, כנראה לאחר תקופת המקרא.
עֲרָבָה לְבָנָה
| שם מדעי: | Salix acmophylla |
| משפחה: | ערבתיים |
| סוג: | עֲרָבָה |
| בערבית: | צפצאף |
העֲרָבָה הלְבָנָה היא עץ הצומח על גדות נחלים או באיזורי מים אחרים בעיקר בצפון הארץ (והיא דומה מאוד כאמור לעֲרָבָה המְחֻדֶּדֶת הצומחת באזורי מים דרומיים יותר). היא יכולה להגיע לגובה של כ-10 מטר, ולפתח גזע עבה בעל קליפה סדוקה. השורשים נראים לפעמים בתוך המים, והענפים החיצוניים משתלשלים מטה לאדמה או למים
כל עץ כולל פרחים זכריים או נקביים, אך לא את שניהם
[2]מדריך העצים והשיחים בישראל, אבי שמידע, הוצאת כתר, 1992, עמוד 300-303
. העלים מוארכים וצרים, מחודדים, ומעט משוננים מסביב - והם באורך של מעל 10 ס"מ, ורוחב של כ-2.5 ס"מ (עלי העֲרָבָה המְחֻדֶּדֶת צרים מעט יותר ואינם משוננים כמעט, העלים תחילה שְׂעִירִים משני צדדיהם, ואח"כ רק בצידם התחתון). השיערות נותנות גוון ירוק-לבנבן לעלה, וזה מקור שמה - "לְבָנָה", וכך גם נותנות סימן מבחין בינה לבין העֲרָבָה המְחֻדֶּדֶת שהעלים שלה חלקים. העץ מלבלב באביב, ומַשִּׁיר את עליו במהלך החורף.
כל עץ כולל פרחים זכריים או נקביים, אך לא את שניהם
[*]כלומר מדובר בעץ "דו-ביתי"
. הפריחה מופיעה באביב (מרס-יוני) מיד לאחר הלבלוב. הפרחים מופיעים על מעין שיבולת של פרחים זעירים וצפופים (באורך של כ-2-3 ס"מ) אשר נושרת לאחר הפריחה. הפרחים הזכריים הם בעלי זוג אבקנים, וההאבקה מתבצעת בעיקר ע"י הרוח וע"י דבורים (המייצרים מהצוף דבש אופייני). הפרחים הנקביים מבשילים ביוני, אז הם נפתחים ומפיצים ברוח את הזרעים, שהם בעלי ציצית לבנה אשר מסייעת להפצתם. 
פרטי היוצר\ת
Willow / CC-BY-SA-3.0. Original image size reduced by Allon Adir.
עץ עֲרָבָה לְבָנָה על גדות הנחל (העץ הבהיר שבמרכז התמונה)
פרטי היוצר\ת
Salix alba bark. By S Sepp (see page for author info) [CC-BY-SA-3.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
גזע של עֲרָבָה לְבָנָה
פרטי היוצר\ת
Willow / CC-BY-SA-2.5. Original image size reduced by Allon Adir.
פריחה
פרטי היוצר\ת
Hadassim (myrtle) for the Jewish holiday of Succot. By DRosenbach at English Wikipedia (see page for author info) [CC-BY-SA-3.0]
מארבעת המינים, מהקרוב לרחוק - הדס, לולב, וערבה