פרטי היוצר\ת
Matzot, René Neymann Wasselonne avril 2014, photo by Claude Truong-Ngoc / Wikimedia Commons [CC-BY-SA-3.0]
וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ (ו)
.jpg){kind=link}
ארבעת המינים - פסוק מ': "פְּרִי עֵץ הָדָר" - האֶתְרוֹג - למטה, "כַּפֹּת תְּמָרִים" - הלוּלָב באמצע, "עֲנַף עֵץ עָבֹת" - ההֲדָס מימין, "עַרְבֵי נָחַל" - העֲרָבָה משמאל
|
|
סיכום
ה' אומר למֹשֶׁה למסור לעַם את הלכות החגים והמועדים. כל המועדים (מלבד הֲנָפַת הָעֹמֶר) הם גם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ שאסורה בהם כל מלאכה, ובכולם (מלבד בשַׁבַּת) מוקרב אִשֶּׁה (קורבן הנשרף באֵשׁ על המזבח). בראש הרשימה באה השַׁבַּת, ואחריה מפורטים החגים לפי הסדר בשנה: פֶּסַח, הֲנָפַת הָעֹמֶר, שָׁבֻעֹות, זִכְרוֹן תְּרוּעָה (רֹאשׁ הַשָּׁנָה של ימינו), יוֹם הַכִּפֻּרִים, חַג הַסֻּכּוֹת, ויום העֲצֶרֶת שאחריו.
תקציר
| ה' אומר למֹשֶׁה למסור לעַם את הלכות החגים והמועדים, אשר בהם העַם נקרא לחגוג במִקְרָאֵי קֹדֶשׁ [*]מִקְרָא קֹדֶשׁ מפורש כיום בו העַם נִקְרָא להאסף (במקדש?) לשם ציון היום הקדוש. ויש המפרשים מִקְרָא קֹדֶשׁ הוא יום הנִקְרָא קדוש , ובראשם השַׁבַּת: אחרי 6 ימות העבודה של השבוע יש לִשְׁבּוֹת מכָּל מְלָאכָה ביום השַׁבַּת, בכל מקום שבו יושב בן העַם.[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, ויקרא, עמוד 75 . |
| א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יְהוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי. ג שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיהוָה בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. |
| פֶּסַח: בי"ד בנִיסָן בשעות בֵּין הָעַרְבָּיִם [*]שעות הדִּמְדּוּמִים יש לחגוג את קורבן הפֶּסַח. מלְמָחֳרָת ובמשך 7 ימים יש לחגוג את חַג הַמַּצּוֹת, לאכול מַצּוֹת (ולא חָמֵץ) ולהקריב אִשֶּׁה (קורבן הנשרף באֵשׁ על המזבח). יום החג הראשון (ט"ו בנִיסָן) והאחרון (כ"א בנִיסָן) הם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ ויש לשבות בהם. |
| ד אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם. ה בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיהוָה. ו וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ. ז בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. ח וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. |
| הֲנָפַת הָעֹמֶר: כשהעַם יסיים את נדודיו ויִחְיֶה בארץ ותגיע עונת הקָצִיר (כאן מדובר בראשית עונת קְצִיר השְּׂעֹרִים שבסביבות פֶּסַח) אז יש להביא עֹמֶר (אלומה) מהיבול הראשון לכֹּהֵן שיניף אותו, יום לאחר הַשַּׁבָּת [*]לא ברור באיזו שַּׁבָּת מדובר כאן - הַשַּׁבָּת הראשונה אחרי הקָצִיר הראשון של מביא הקורבן, או יום השַׁבָּתוֹן הראשון או האחרון של הפֶּסַח, או יום הַשַּׁבָּת הנכלל בין 7 ימי חג הפֶּסַח? . |
| ט וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. י דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. יא וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי יְהוָה לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן. יב וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת הָעֹמֶר כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה לַיהוָה. יג וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן אִשֶּׁה לַיהוָה רֵיחַ נִיחֹחַ וְנִסְכֹּה יַיִן רְבִיעִת הַהִין. יד וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. |
| ביום ההֲנָפַה יש גם להקריב (1) כֶּבֶשׂ בן שנה חסר-מוּם\תָּמִים לְעֹלָה [*]זבח קורבן המיועד להשרף במלואו - ראו דף וַיִּקְרָא פרק א. , (2) מִנְחָה[*]קורבן מן הצומח - ראו וַיִּקְרָא פרק ב. של שני עֶשְׂרֹנִים[*]עִשָּׂרוֹן הוא מידת נפח השווה לנפח של עשירית האֵיפָה. כל עִשָּׂרוֹן משוער בכ-2 עד 4 ליטר. ראו רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה בויקיפדיה. סֹלֶת מעורבת עם שֶּׁמֶן שהוקרבה באֵשׁ, ו(3) נֶסֶךְ יַיִן במידה של רבע הִין[*]הַהִין היא מידת נפח נוזלים, המשוערת כבין 3 ל-7 ליטר. ראו רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה בויקיפדיה. . על סוגי הקורבנות כאן ראו גם בדף ספר וַיִּקְרָא. עד יום הֲנָפַת הָעֹמֶר הראשון אסור לאכול מהשְׁעוֹרִים (לֶחֶם, קָלִי[*]גרגירי דגן קלויים. , וכַרְמֶל[*]בוַיִּקְרָא פרק ב פסוק י"ד ).
[^]
וַיִּקְרָא פרק ב פסוק י"ד: יד
וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לַיהוָה אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ.
נקרא מאכל זה בשם "גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל", המפורש כגרגירי דגן רכים גרוסים[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, ויקרא, עמוד 11 . |
| יב וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת הָעֹמֶר כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה לַיהוָה. יג וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן אִשֶּׁה לַיהוָה רֵיחַ נִיחֹחַ וְנִסְכֹּה יַיִן רְבִיעִת הַהִין. יד וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. |
| שָׁבֻעֹות: אחרי השַׁבַּת שאחריה הונף הָעֹמֶר יש לספור עוד 7 שַׁבָּתוֹת, וביום ראשון שאחרי השַׁבַּת השביעית (שהוא היום ה-50 בספירה שמתחילה עם יום הֲנָפַת הָעֹמֶר) יש להקריב מִנְחָה "חֲדָשָׁה" (מראשית קְצִיר החִטָּה אשר נקצרת בעונה זאת) כפי שמפורט להלן. |
| טו וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. טז עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָה. |
| יש להביא (1) שני לְחָמִים של בִּכּוּרִים, שנאפו לחָמֵץ מסֹלֶת במידה של שני עֶשְׂרֹנִים [*]ראו על העֶשְׂרֹן בפסקה הקודמת (2) 7 כְּבָשִׂים חסרי-מוּם\תְּמִימִם בני שנה, פַּר, ו-2 אֵילִים[*]האַיִל הוא זכר הכֶּבֶשׂ שיוקרבו עֹלָה[*]כאמור - קורבן הנשרף כולו , עם המִנְחָה (לחם הבִּכּוּרִים ונֶסֶךְ יַיִן), (3) שְׂעִיר עִזִּים לקורבן חַטָּאת ו(4) שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה לקורבן שְׁלָמִים אשר יִמָּסְרוּ למאכל הכוהנים[*] על סוגי הקורבנות כאן ראו שוב בדף ספר וַיִּקְרָא . |
| יז מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַיהוָה. יח וְהִקְרַבְתֶּם עַל הַלֶּחֶם שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִם בְּנֵי שָׁנָה וּפַר בֶּן בָּקָר אֶחָד וְאֵילִם שְׁנָיִם יִהְיוּ עֹלָה לַיהוָה וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. יט וַעֲשִׂיתֶם שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת וּשְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה לְזֶבַח שְׁלָמִים. |
| הכֹּהֵן יניף את הזבחים עִם\עַל הלֶחֶם. החג הוא מִקְרָא קֹדֶשׁ ויום שַׁבָּתוֹן ממְלָאכָה. |
| כ וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכּוּרִים תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה עַל שְׁנֵי כְּבָשִׂים קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַיהוָה לַכֹּהֵן. כא וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם. |
| בעל שדה חייב להשאיר אחרי הקציר פְּאַה [*]קצה השדה או פינתו. ולֶקֶט[*]חיטים שנפלו תוך כדי הקציר בשדה. , אשר שמורים לעניים ולגֵּרים[*]כמו רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה שליקטה שִּׁבֳּלִים שנותרו "בַּשָּׂדֶה אַחֲרֵי הַקֹּצְרִים" . ראו גם
[^]
רוּת פרק ב פסוק ג: ג
וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה אַחֲרֵי הַקֹּצְרִים וַיִּקֶר מִקְרֶהָ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז אֲשֶׁר מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ.
.פרק י"ט פסוקים ט-יוַיִּקְרָא פרק י"ט פסוקים ט-י: ט
וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט.
י
וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
. |
| כב וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. |
| זִכְרוֹן תְּרוּעָה (רֹאשׁ הַשָּׁנָה של ימינו): בא' בתִּשְׁרֵי יהיה מִקְרָא קֹדֶשׁ ויום שַׁבָּתוֹן ממְלָאכָה, ויוקרב בו אִשֶּׁה לה'. |
| כג וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כד דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. כה כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה. |
| יוֹם הַכִּפֻּרִים: בי' בתִּשְׁרֵי יצויין יוֹם הַכִּפֻּרִים שנועד לכפר על נפשות האנשים. יוֹם הַכִּפֻּרִים הוא מִקְרָא קֹדֶשׁ ויום שַׁבָּתוֹן ממְלָאכָה, ויוקרב בו אִשֶּׁה לה'. חובה לְעַנּוֹת את הַנֶּפֶשׁ (לָצוּם?) ולשבות מהערב של כניסת יוֹם הַכִּפֻּרִים ועד הערב של יציאתו. מי שלא ישבות או שלא יענה את נפשו יענש בכָּרֵת [*]עונש קשה המוטל על החוטא במספר חטאים חֲמוּרִים הנזכרים במקרא. מהות העונש לא מפורשת, אך יש המשערים שמדובר בחרם או בגירוש, או בעונש שלא בידי אדם אלא מה' שבו יכרתו חייו של החוטא, או שתכרת מורשתו כך שלא יבואו ממנו עוד צאצאים. . |
| כו וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כז אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה. כח וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. כט כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ. ל וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ. לא כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. לב שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם. |
| חַג הַסֻּכּוֹת: מט"ו בתִּשְׁרֵי ובמשך 7 ימים יֵחָגֵג חַג הַסֻּכּוֹת, שבו יש להקריב אִשֶּׁה לה'. היום הראשון (ט"ו בתִּשְׁרֵי), והיום ה-8 שאחרי החג (כ"ב בתִּשְׁרֵי - יום עֲצֶרֶת) הם מִקְרָאי קֹדֶשׁ וימי שַׁבָּתוֹן ממְלָאכָה. |
| לג וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. לד דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיהֹוָה. לה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. לו שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. |
| אלה היו ימי המועדים שהם מִקְרָאי קֹדֶשׁ וימי שַׁבָּתוֹן ממְלָאכָה ושבהם יש להקריב קורבנות אִשֶּׁה לה' [*]האִשֶּׁה הוא כאמור קורבן הנשרף באֵשׁ על המזבח - הכוללים קורבנות עֹלָה, מִנְחָה, ונֶסֶךְ יַיִן. ובנוסף להם מצוינות גם השַׁבַּתות, ושאר הקורבנות המזדמנים של העַם (מְנָחוֹת, נְדָרִים ונְדָבוֹת[*]על כל הקורבנות שהוזכרו כאן ראו בדף ספר וַיִּקְרָא ). |
| לז אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַיהוָה עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. לח מִלְּבַד שַׁבְּתֹת יְּהוָה וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְרֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַיהוָה. |
| בחַג הַסֻּכּוֹת חוגגים בשמחה את האָסִיף (של פרי הארץ) עם ארבעת המינים: "פְּרִי עֵץ הָדָר" הוא האֶתְרוֹג, "כַּפֹּת תְּמָרִים" הם הלוּלָב, "עֲנַף עֵץ עָבֹת" מזוהה כהֲדַס, ו"עַרְבֵי נָחַל" - מזוהים כאחד ממיני העֲרָבָה - ראו תמונות. יש לשמוח ולשבת בַּסֻּכֹּת כל 7 ימי החג, לְזֵכֶר הסֻּכֹּת שה' הושיב בהם את העַם בימי יציאת מִצְרָיִם. |
| לט אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. מ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. מא וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. מב בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. מג לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. מד וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ג | וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ.. |
| ה | בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיהוָה. |
| ט"ו | וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. |
| כ"ד | בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן.. |
| כ"ז | בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא.. |
| מ | וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל.. |
פרטי היוצר\ת
Chinesische Zedrat-Zitrone. Foto: Johann Werfring [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
פְּרִי עֵץ הָדָר: אֶתְרוֹג
פרטי היוצר\ת
Lulavim, by דני (Daniel Ventura) [CC-BY-SA-2.5], via Wikimedia Commons
כַּפֹּת תְּמָרִים: לוּלָב (עלה צעיר של תָּמָר)
פרטי היוצר\ת
_-_WMI-mAppiaM_2016_-_gIMG_2129.jpg){kind=link}
Myrtus sp, By Gianfranco [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
עֲנַף עֵץ עָבֹת: הֲדַס
פרטי היוצר\ת
Salix alba leaves, No machine-readable author provided. MPF assumed (based on copyright claims). [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
עַרְבֵי נָחַל: עֲרָבָה