כֹּפֶר – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Flower MARUTHAANI blooming, by Sengai Podhuvan [CC-BY-SA-3.0]. Original image size reduced by Allon Adir.

אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר

הצמח במקרא

צמח הַכֹּפֶר נזכר פעמיים במגילת שִׁיר-הַשִּׁירִים. פעם אחת (שִׁיר-הַשִּׁירִים פרק א פסוק י"ד) הנערה אומרת שריחות הבשמים שלה (נֵרְדּ, מוֹר וכֹּפֶר) לא פגים כל עוד אהובה מסב איתה, ונח בין שדיה בכרמי עֵין גֶּדִי, שם גידלו את צמחי הבשמים. פעם שנייה (שִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ד פסוק י"ג) המאהב מדמה את ידי אהובתו לתעלות מים בפרדס רימונים עם פירות מתוקים ועם טובי הבשמים (כֹּפֶר, נֵרְדְּ, כַרְכֹּם, קָנֶה, קִנָּמוֹן, לְבוֹנָה, מוֹר, ואֲהָלוֹת).

פרקים המזכירים את הכֹּפֶר

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
שִׁיר-הַשִּׁירִים-א	י"ד	אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי.
שִׁיר-הַשִּׁירִים-ד	י"ג-י"ד	שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם נְרָדִים. נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם כָּל עֲצֵי לְבוֹנָה, מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים.

זיהוי הצמח

התרגומים הקדומים, ורוב הפרשנים וגם החוקרים של ימינו מזהים את הכֹּפֶר המקראי עם צמח הכּוֹפֵר הלָבָן, ממנו מכינים את החִינָה. קיימות עדויות הסטוריות וארכיאולוגיות להיותה של עֵין גֶּדִי מרכז ייצור בשמים בימי קדם ועד התקופה הביזנטית. הכּוֹפֵר אוהב אזורים חמים ולחים ומתאים לגידול בעֵין גֶּדִי (שם הכּוֹפֵר מטופח גם היום בגן הבוטאני של הקיבוץ). הכּוֹפֵר גָּדַל בארץ בתקופות מאוחרות יותר. נמצאו שרידי כּוֹפֵר במצרים הקדומה, ונמצאו גם עדויות ארכיאולוגיות לשימוש באבקת החִינָה באזורנו בימי קדם (אך עדיין לא בארץ).

כּוֹפֵר לָבָן

שם מדעי:	Lawsonia inermis
משפחה:	כופריים
סוג:	כופר
בערבית:	חנא

שיח או עץ רב שנתי, היכול להגיע לגובה של עד כ-6 מטר. הצמח זקוק לחום, ומתאים לגדול באזורים חמים ולחים בעלי שמש מלאה, כולל אזורים צחיחים למחצה באפריקה ובאסיה. לכּוֹפֵר ענפים רבים מסועפים וצפופים (שלפעמים מסתיימים בקוץ). העלים מאורכים ומחודדים ויוצאים מהענפים בזוגות, זה כנגד זה. בקיץ ובסתיו הכּוֹפֵר פורח בפריחה שופעת באשכולות של פרחים לבנים או צהובים קטנים וריחניים (כיאה לצמח בושם). הפירות כדוריים קטנים,מרובי זרעים, בצבע אדום ההופך אח"כ לחום.

כיום מגדלים את הכּוֹפֵר גם לנוי, אך בעיקר למען צבען החִינָה המופק מהעלים של הכּוֹפֵר. את העלים מייבשים (בַּצֵּל), טוחנים, ומסננים לאבקה דקה, אותה אח"כ מערבבים עם נוזלים שונים וכך מכינים מעין בוץ צבעוני הנמרח על עור הגוף, הציפורניים, או השיער. נוזל הבסיס יכול גם לשמש להדגשת צבע מסוים. הצבען נקשר לעור\ציפורניים\שיער, ונשאר עד שאֵלֶּה יגדלו ויתחלפו. מריחת החִינָה נעשית כחלק מטקס החִינָה הנערך לפני החתונה, אך גם למטרות רפואיות כנגד פגעי עור או הגנה מהשמש, ולעיטור הגוף למטרות קישוטיות, או כנגד עין הרע.

ניתן לקרוא עוד על כּוֹפֵר לָבָן באתר של ויקיפדיה.

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons

שיח כּוֹפֵר לָבָן בפריחה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

A closeup of Lawsonia inermis, by Thamizhpparithi Maari [CC-BY-SA-3.0]. Original image size reduced by Allon Adir.

עֲלֵי הַכֹּפֶר - מהם מכינים את החִינָה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Mehndi or Henna Lawsonia inermis in Hyderabad , India. By J.M.Garg [CC-BY-SA-4.0]. Original image size reduced by Allon Adir.

פריחת הַכֹּפֶר

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Henna for hair, Henna powder, by Andrey A.I. Sitnik [Public Domain], from Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.

אבקת החִינָה - את העלים מייבשים, טוחנים, ומסננים לאבקה דקה, אותה אח"כ מערבבים עם נוזלים שונים להכנת מעין בוץ צבעוני הנמרח על הגוף

עַלַמַּפָּה

טבלת הצמחים
כֹּפֶר

ספר	פרק
שִׁיר-הַשִּׁירִים	א	פתיחה - ייחוס שיר השירים למלך שְׁלֹמֹה. שיר: יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. שיר: שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה. שיר: לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה. שיר: הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה, עֵינַיִךְ יוֹנִים.
שִׁיר-הַשִּׁירִים	ד	שיר: הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי. שיר: כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ. שיר: גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה.