טבלת הצמחים
שִׁטָּה

פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Acacia near Sharuhen ruins, by ekeidar [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
שִׁטָּה סְלִילָנִית
הצמח במקרא
השִׁטָּה נזכרת פעמים רבות בהוראות להכנת הַמִּשְׁכָּן, ואח"כ שוב בתיאור בניית הַמִּשְׁכָּן בפועל בידי בְּצַלְאֵל. אֲרוֹן הברית והשֻׁלְחָן היו עשויים עץ שִׁטָּה מוּזְהָב, וכך גם המוטות אשר שימשו לנשיאתם. קירות המשכן היו עשויים מקרשי עץ שִׁטָּה מוּזְהָבִים עומדים, ולכל קיר היו מחוברים 5 מוטות עץ שִׁטָּה מוּזְהָבִים (בְּרִיחִם) אופקיים זה מעל זה, שהיו מחוברים לקירות בטבעות זהב. הפָרֹכֶת (בד שהפריד בין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שבו ניצב הארון לבין שאר חלל המבנה) היתה מוחזקת בווי זהב על 4 עמודי עץ שִׁטָּה מוּזְהָבִים, וכך גם מָּסָךְ הבד שהיה מוחזק בפתח האוהל. המִּזְבֵּחַ המרכזי הגדול היה עשוי עץ שִׁטָּה מצופה נחושת, וכך גם זוג המוטות אשר שימשו לנשיאתו. מִּזְבֵּחַ הקְטֹרֶת היה עשוי עץ שִׁטָּה מצופה זהב, וכך גם זוג המוטות אשר שימשו לנשיאתו.

הנביא יְשַׁעְיָהוּ חזה שכשהעניים (והעולים לציון?) יהיו צמאים למים, ה' יעזור וייצור עֲבוּרָם נהרות, מעיינות, ואגמים, גם בַּמִּדְבָּר, ושם יפריחו עצים טובים את השממה - כולל עץ השִׁטָּה
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"א פסוקים י"ז-כ: יז הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְבַקְשִׁים מַיִם וָאַיִן לְשׁוֹנָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה אֲנִי יְהוָה אֶעֱנֵם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא אֶעֶזְבֵם. יח אֶפְתַּח עַל שְׁפָיִים נְהָרוֹת וּבְתוֹךְ בְּקָעוֹת מַעְיָנוֹת אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמוֹצָאֵי מָיִם. יט אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו. כ לְמַעַן יִרְאוּ וְיֵדְעוּ וְיָשִׂימוּ וְיַשְׂכִּילוּ יַחְדָּו כִּי יַד יְהוָה עָשְׂתָה זֹּאת וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בְּרָאָהּ.
.
פרקים המזכירים את השִׁטָּה
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
זיהוי הצמח
נראה שרוב התרגומים והפרשנים זיהו את עץ השִׁטָּה המקראי עם השִׁטָּה של ימינו, אך לא ברור אם כִּוונוּ למין ספציפי של סוג עץ זה. השִׁטָּה גְּדֵלָה באיזורים מדבריים, והיא למעשה מקור חומר העץ המתאים לבנייה הכמעט בלעדי אשר צומח באזורים אלה. עם זאת, קשה להפיק מהעץ קורות עץ ארוכות, ואם אמנם השִׁטָּה שימשה לבניית קירות המשכן, הרי שכנראה חיברו לשם כך כמה קרשי עץ. קיימים בעולם מאות מינים מסוג השִׁטָּה. מיני השִׁטָּה הצומחים במדבריות הארץ כוללים בין השאר את השִׁטָּה הסְלִילָנִית (הנפוצה ביותר בארץ, ואשר ידוע ששימשה בארץ לבנייה וליצירת כלי עץ שונים בימי קדם
[1]"כי האדם עץ השדה" - עצי ארץ ישראל, הוצאת ספרים אריאל, כתב עת לידיעת ארץ ישראל 124-125, ינואר 1998, נילי ליפשיץ וגדעון ביגר, עמ 129.
), את שִׁטַת הַסּוֹכֵךְ (העמידה יותר לתנאי חום קיצוני), ואת שִׁטַת הַנֶּגֶב. שרידים של שני מיני השִׁטָּה האחרונים נמצאו גם באתרים ארכיאולוגים בארץ ובמצרים
[2]צמחי המקרא, זהר עמר, הוצאת ראובן מס ירושלים 2012, עמ 151-152.
.
שִׁטָּה סְלִילָנִית
שם מדעי: Accacia raddiana
משפחה: קטניות
סוג: שיטה
בערבית: סיאל
עץ השִׁטָּה הסְלִילָנִית הוא הנפוץ שבעצי המדבר בארץ. העץ נמוך יחסית (3-5 מטר) והוא צומח בד"כ בערוצי נחלים, שם הוא שואב ללא מתחרים את מי השטפונות הנאגרים עמוק באדמה (שורשיו יכולים להגיע גם עד 10 מטר). לצמרת העץ יש צורה אופיינית דמוית מטריה. זוגות רבים של קוצים קשים יוצאים מענפי העץ, והם משני סוגים - ארוכִּים כסִיכּוֹת, או קטנים וחרמשיים (ראו צילום). העלים "מנוצים פעמיים" - כלומר זוגות עלים דְּמוּיֵי נוצות יוצאים מגִבְעוֹל ראשי באופן סימטרי זה מול זה, וכל עלה הוא בעצם גִבְעוֹל מִשְׁנִי קטן יותר אשר ממנו יוצאים זוגות עלעלים זה מול זה באופן דומה. על הגִבְעוֹל הראשי ישנן מספר בלוטות צוף (צופנים) הממוקמות בסמוך ליציאת חלק מהעלים\נוצות (ראו צילום). העלעלים עצמם הינם ארוכים וצרים.

הפריחה מופיעה בחודשים יוני עד אוקטובר, כשמקבצי ניצנים כדוריים ירוקים נפתחים ופורחים בתפרחות כדוריות (בקוטר 10-14 מ"מ) ומרובות בפרחים קטנים בצבע צהוב בהיר
[4]מדריך העצים והשיחים בישראל - צמחיית המדבר, אבי שמידע, הוצאת כתר, 2003, עמ' 178
. הפרי דומה לפרי החָרוּב, אבל מסולסל סביב עצמו (ומכאן שם העץ - ראו צילום). הוא ירוק בצעירותו ואח"כ משחים.

שִׁטַּת הַסּוֹכֵךְ צומחת בעיקר באזור ים המלח והערבה עד אילת. בהשוואה לשתי השִׁיטוֹת האחרות הנזכרות כאן, שִׁטַת הַסּוֹכֵךְ היא לרוב בעלת מספר גזעים (3-10) היוצאים מבסיס העץ. הצמרת דמויית המטרייה היא שטוחה. הפרחים אינם פורחים במקביל לפרחי השִׁטָּה סְלִילָנִית. תכונה ייחודית נוספת היא שהגבעולים, העלים הצעירים, הקוצים, והפירות מכוסים כולם בפלומת שיער.

שִׁטַּת הַנֶּגֶב צומחת בעיקר בדרום הַנֶּגֶב, במעלה הערוצים היורדים לערבה
[6]"כי האדם עץ השדה" - עצי ארץ ישראל, הוצאת ספרים אריאל, כתב עת לידיעת ארץ ישראל 124-125, ינואר 1998, נילי ליפשיץ וגדעון ביגר, עמ 130.
. בהשוואה לשתי השִׁיטוֹת האחרות הנזכרות כאן, שִׁטַת הַנֶּגֶב יכולה להנשא גבוה יותר, גם עד 9 מטר. היא עמידה יותר לקור, הפרי שלה אינו מסולסל, הקוץ ארוך יותר (כ-4 ס"מ), ולצמרת שלה אין צורת מטרייה
[7]מדריך העצים והשיחים בישראל - צמחיית המדבר, אבי שמידע, הוצאת כתר, 2003, עמ' 180
. על הגִבְעוֹל הראשי נמצאת רק בלוטת צוף בודדת, מתחת לזוג ה"נוצות" התחתון.

ניתן לקרוא עוד על שִׁטָּה סְלִילָנִית באתרים של ויקיפדיה, צמח השדה, וצמחיית ישראל ברשת.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

איתן פרמן / CC-BY-SA-3.0. Original image size reduced by Allon Adir.
מקבצי ניצנים כדוריים ירוקים (מימין) שאח"כ פורחים בתפרחות כדוריות ומרובות בפרחים קטנים. ניתן לראות גם את שני סוגי הקוצים של השִׁטָּה הסְלִילָנִית - ארוכִּים כסִיכּוֹת, וזוגות קוצים קטנים וחרמשיים.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

IssamBarhoumi / CC-BY-SA-4.0. Original image size reduced by Allon Adir.
פרי "מסולסל" של שִׁטָּה סְלִילָנִית. העלים כאן צעירים עדיין, אך כבר ניתן לראות שהם "מנוצים פעמיים" (ראו באופן ברור יותר בעלים הבוגרים שבתמונה הבאה).
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Acacia torta, by By Dinesh Valke from Thane, India, [CC-BY-SA-2.0] <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.0>, via Wikimedia Commons
עלים בוגרים "מנוצים פעמיים": העלים דְּמוּיֵי הנוצות יוצאים זה מול זה באופן סימטרי מתוך הגִבְעוֹל הראשי, וכל עלה הוא בעצם גִבְעוֹל קטן יותר, אשר ממנו יוצאים עלעלים באופן דומה. על הגִבְעוֹל הראשי ניתן להבחין בבלוטת-צוף\צופן מתחת לזוג העלים\נוצות העליון.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

שיטת הסוכך בעברונה בדרום הערבה כעשרים קילומטר צפונית לאילת. צילם י.ש. at Hebrew Wikipedia. (see page for author info) [CC-BY-SA-3.0 / GFDL], via Wikimedia Commons
שִׁטַּת הַסּוֹכֵךְ - לרוב בעלת מספר גזעים היוצאים מבסיס העץ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Shita (Acacia) in the Negev. Free Israel Photos [CC-BY-3.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
שִׁטַּת הַנֶּגֶב - לרוב ללא צמרת דמויית מטרייה
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

מבט מלמעלה על אוהל מועד - מודל המשכן, אלון אדיר 2018. רשיון שימוש: [CC-BY-SA-4.0] - ניתן לעבד ולהשתמש חופשי גם למטרות עסקיות, ויש רק לציין את שם היוצר (אלון אדיר) ואת המקור (alamapa.com).
מבט מלמעלה על אוהל מועד: 20 קרשים עשויים עץ שִׁטָּה מצפון ומדרום, ו-6 קרשים מאחור, עם קרשים נוספים בפינות. כל זוג קרשים מחובר מלמעלה בטבעת זהב. האֲרוֹן ניצב בקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מאחורי הפָּרֹכֶת. הפָּרֹכֶת בצבעי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, מוחזקת בווי זהב על 4 עמודים מעץ שִׁטָּה מוזהב הניצבים על אדני כסף. מחוץ לפָּרֹכֶת עומדים מזבח הקטורת משִׁטָּה מוזהבת, הַמְּנֹרָה בצד דרום והשֻּׁלְחָן העשוי שִׁטָּה מוזהבת ניצב בצד צפון. בפתח האוהל מָסָךְ, גם כן בצבעי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, מחוזק בווי זהב על 5 עמודים מעץ שִׁטָּה מוזהב הניצבים על אדני נחושת.