פרטי היוצר\ת
דוב (סורי), By SuperJew [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons
דוב (סורי)
פרטי היוצר\ת
Statuette Karajà. Muséum de Toulouse. author : Karajà (Brésil) – 1980. Photo by Roger Culo (see page for author) [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
חֶבְלֵי לֵידָה (פסלון מדרום אמריקה)
|
|
סיכום
אֶפְרַיִם התנשא פעם מעל העַם, אבל מאז חטא בעבודה זרה. לכן הם יעלמו מהר כמו ענני בוקר או טַּל, או מֹץ ברוח סערה, או עָשָׁן מֵאֲרֻבָּה. ה' יהיה להם כמו אריה, נמר, או דֹב שַׁכּוּל, ויקרע את בשרם עד שיחשוף את הלב (ששכח אותו). איפה מלכי יִשְׂרָאֵל והשופטים שאמורים היו להושיע? ה' נתן לעם את המלכים בכעס, וכך גם ייקח אותם. לאֶפְרָיִם צפויים ייסורים כמו של תינוק שלא מצליח לצאת בזמן חֶבְלֵי הלֵידָה ומת.
תקציר
| אֶפְרַיִם התנשא פעם מעל העַם ודיבורו העביר רטט בשומעיו, אך אז חטא באשמת העבודה לאל הבַּעַל, חטא שעונשו מוות. גם עכשיו יִשְׂרָאֵל משיכים לחטוא בעבודה לפסילים ומסכות, מעשה מחשבתם ויְדֵי חָרָשִׁים. הנביא לועג לאדם הזובח והנושק ל(פסל) העֵגֶל. לכן הם יעלמו מהר כמו ענני בוקר או טַּל, או מֹץ (פסולת התבואה) ברוח סערה, או עָשָׁן מֵאֲרֻבָּה. |
| א כְּדַבֵּר אֶפְרַיִם רְתֵת נָשָׂא הוּא בְּיִשְׂרָאֵל וַיֶּאְשַׁם בַּבַּעַל וַיָּמֹת. ב וְעַתָּה יוֹסִפוּ לַחֲטֹא וַיַּעְשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה מִכַּסְפָּם כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים מַעֲשֵׂה חָרָשִׁים כֻּלֹּה לָהֶם הֵם אֹמְרִים זֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן. ג לָכֵן יִהְיוּ כַּעֲנַן בֹּקֶר וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ כְּמֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן וּכְעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה. |
| ה' הוא אלוהי העַם שהוציאם ממִצְרָיִם, והוֹבִילוֹ בדרך מצמיאה (תַּלְאֻבוֹת), ואין אלוהים אחרים שיכולים להושיע (לכן אין לעבוד אלילים אחרים). |
| ד וְאָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וֵאלֹהִים זוּלָתִי לֹא תֵדָע וּמוֹשִׁיעַ אַיִן בִּלְתִּי. ה אֲנִי יְדַעְתִּיךָ בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ תַּלְאֻבוֹת. |
| כשה' רעה את העַם ודאג שישבעו, אז הם התגאו (כאילו השׂוֹבַע בא מהם) ושכחו את ה'. לכן, ה' יהיה להם (דרך אַשּׁוּר) כמו אריה, נמר, או דֹב שַׁכּוּל (הנחשב מסוכן במיוחד, ראו שְׁמוּאֵל-ב פרק י"ז פסוק חשְׁמוּאֵל-ב פרק י"ז פסוק ח: ח
וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת אָבִיךָ וְאֶת אֲנָשָׁיו כִּי גִבֹּרִים הֵמָּה וּמָרֵי נֶפֶשׁ הֵמָּה כְּדֹב שַׁכּוּל בַּשָּׂדֶה וְאָבִיךָ אִישׁ מִלְחָמָה וְלֹא יָלִין אֶת הָעָם.
). כך הוא יקרע את בשרם עד שיחשוף את הלב (ששכח אותו), ויטרוף אותם. |
| ו כְּמַרְעִיתָם וַיִּשְׂבָּעוּ שָׂבְעוּ וַיָּרָם לִבָּם עַל כֵּן שְׁכֵחוּנִי. ז וָאֱהִי לָהֶם כְּמוֹ שָׁחַל כְּנָמֵר עַל דֶּרֶךְ אָשׁוּר. ח אֶפְגְּשֵׁם כְּדֹב שַׁכּוּל וְאֶקְרַע סְגוֹר לִבָּם וְאֹכְלֵם שָׁם כְּלָבִיא חַיַּת הַשָּׂדֶה תְּבַקְּעֵם. |
| יִשְׂרָאֵל הושחתו בחטאים (כשפנו לאלילים אחרים), כי רק ה' יכול לעזור. איפה מלכי יִשְׂרָאֵל והשופטים שאמורים היו להושיע ("אֱהִי" כאן ולהלן משמעו אָיֵּה\היכן)? העם ביקש מלך ושרים וה' נתן אותם לעם תוך כעס (ראו שְׁמוּאֵל-א פרק י"ב פסוקים י"ב-י"זשְׁמוּאֵל-א פרק י"ב פסוקים י"ב-י"ז: יב
וַתִּרְאוּ כִּי נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן בָּא עֲלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ לִי לֹא כִּי מֶלֶךְ יִמְלֹךְ עָלֵינוּ וַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם.
יג
וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם וְהִנֵּה נָתַן יְהוָה עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ.
יד
אִם תִּירְאוּ אֶת יְהוָה וַעֲבַדְתֶּם אֹתוֹ וּשְׁמַעְתֶּם בְּקֹלוֹ וְלֹא תַמְרוּ אֶת פִּי יְהוָה וִהְיִתֶם גַּם אַתֶּם וְגַם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מָלַךְ עֲלֵיכֶם אַחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
טו
וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה וּמְרִיתֶם אֶת פִּי יְהוָה וְהָיְתָה יַד יְהוָה בָּכֶם וּבַאֲבֹתֵיכֶם.
טז
גַּם עַתָּה הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר יְהוָה עֹשֶׂה לְעֵינֵיכֶם.
יז
הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם אֶקְרָא אֶל יְהוָה וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר וּדְעוּ וּרְאוּ כִּי רָעַתְכֶם רַבָּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי יְהוָה לִשְׁאוֹל לָכֶם מֶלֶךְ.
) , וכך גם ייקח אותם בחזרה (כשיֵירָצְחוּ בהפיכות חצר או יִילָּקְחוּ בשבי האויב). |
| ט שִׁחֶתְךָ יִשְׂרָאֵל כִּי בִי בְעֶזְרֶךָ. י אֱהִי מַלְכְּךָ אֵפוֹא וְיוֹשִׁיעֲךָ בְּכָל עָרֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ תְּנָה לִּי מֶלֶךְ וְשָׂרִים. יא אֶתֶּן לְךָ מֶלֶךְ בְּאַפִּי וְאֶקַּח בְּעֶבְרָתִי. |
| אֶפְרָיִם מנסה להסתיר את חטאיו. צפויים לו ייסורים כמו של תינוק שלא מצליח לצאת בזמן חֶבְלֵי הלֵידָה ומת. האם ה' יפדה את העַם החוטא ממוות ושְׁאוֹל? קריאה למָוֶת ולשְׁאוֹל ("אֱהִי", משמעו כאמור "אָיֵּה") להישמע ולהמית, כי אין חרטה אצל ה'. בעוד אֶפְרַיִם פורח, בין אחיו, תבוא רוח מזרחית חמה ותייבש את מקור המים שלו, ו(האויב) יבזוז את אוצרותיו. |
| יב צָרוּר עֲוֹן אֶפְרָיִם צְפוּנָה חַטָּאתוֹ. יג חֶבְלֵי יוֹלֵדָה יָבֹאוּ לוֹ הוּא בֵן לֹא חָכָם כִּי עֵת לֹא יַעֲמֹד בְּמִשְׁבַּר בָּנִים. יד מִיַּד שְׁאוֹל אֶפְדֵּם מִמָּוֶת אֶגְאָלֵם אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאוֹל נֹחַם יִסָּתֵר מֵעֵינָי. טו כִּי הוּא בֵּן אַחִים יַפְרִיא יָבוֹא קָדִים רוּחַ יְהוָה מִמִּדְבָּר עֹלֶה וְיֵבוֹשׁ מְקוֹרוֹ וְיֶחֱרַב מַעְיָנוֹ הוּא יִשְׁסֶה אוֹצַר כָּל כְּלִי חֶמְדָּה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ג | לָכֵן יִהְיוּ כַּעֲנַן בֹּקֶר וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ כְּמֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן וּכְעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה. |
| ז | וָאֱהִי לָהֶם כְּמוֹ שָׁחַל כְּנָמֵר עַל דֶּרֶךְ אָשׁוּר. אֶפְגְּשֵׁם כְּדֹב שַׁכּוּל וְאֶקְרַע סְגוֹר לִבָּם.. |
| י"ב | צָרוּר עֲוֹן אֶפְרָיִם צְפוּנָה חַטָּאתוֹ. |
