עגל הזהב
פרטי היוצר\ת
פֶּרֶא, By MathKnight and Zachi Evenor [CC-BY-4.0], from Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
פֶּרֶא
|
|
סיכום
קריאה לתקוע בשֹׁפָר תקיעת אזהרה מאויב שבא בגלל חטאי העַם. קריאה לעַם לזנוח את פסיל העֵגֶל בשֹׁמְרוֹן, כי הרי הוא נעשה ע"י חָרָשׁים בני אדם. העַם זורע רוח ולכן הוא קוצר סופה, ויבוליו נכשלים. העַם ניסה לעשות ברית עם אַשּׁוּר. אבל גם אם העַם יתן מתנות לגויים, עדיין ה' יקבץ את הגויים נגדם. הם זבחו אבל אכלו את בשר הזבח בעצמם, ולכן ה' לא רצה בקורבן, זכר את כל חטאיהם, וישיב אותם למִצְרַיִם.
תקציר
| קריאה לתקוע בשֹׁפָר תקיעת אזהרה שתעוף כנשר על הארץ - בית ה') מאויב שבא בגלל חטאי העַם. יִשְׂרָאֵל זועקים לה' שהם מכירים בו, אבל הם זנחו את הטוב, ולכן הם נרדפים ע"י האויב. הם המליכו מלכים ו"הֵשִׂירוּ" שרים שלא כדעת ה'. מכספם וזהבם הם עשו פסילי אלילים. קריאה לעַם לזנוח את פסיל העֵגֶל בשֹׁמְרוֹן, כי ה' כועס על כך. הרי הוא נעשה ע"י חָרָשׁים מיִּשְׂרָאֵל, והוא רק אוסף של שְׁבָבִים\רסיסים, ולא אלוהים. |
| א אֶל חִכְּךָ שֹׁפָר כַּנֶּשֶׁר עַל בֵּית יְהוָה יַעַן עָבְרוּ בְרִיתִי וְעַל תּוֹרָתִי פָּשָׁעוּ. ב לִי יִזְעָקוּ אֱלֹהַי יְדַעֲנוּךָ יִשְׂרָאֵל. ג זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ. ד הֵם הִמְלִיכוּ וְלֹא מִמֶּנִּי הֵשִׂירוּ וְלֹא יָדָעְתִּי כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים לְמַעַן יִכָּרֵת. ה זָנַח עֶגְלֵךְ שֹׁמְרוֹן חָרָה אַפִּי בָּם עַד מָתַי לֹא יוּכְלוּ נִקָּיֹן. ו כִּי מִיִּשְׂרָאֵל וְהוּא חָרָשׁ עָשָׂהוּ וְלֹא אֱלֹהִים הוּא כִּי שְׁבָבִים יִהְיֶה עֵגֶל שֹׁמְרוֹן. |
| בחטאיו, העַם זורע רוח ולכן הוא קוצר סופה. כך לא גדלה לו קָמָה (תבואה בשלה), אין דגנים לקֶּמַח, ואם יש, אז זרים בולעים אותו, יחד עם כל יִשְׂרָאֵל שנבלע בין הגויים (בגלות?) כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ. העַם (הנמשל לפֶּרֶא הבלתי ניתן לבִּיּוּת) ניסה לעשות ברית הגנה (הִתְנוּ אֲהָבִים) עם אַשּׁוּר. אבל גם אם העַם יתן מתנות לגויים, עדיין ה' יקבץ את הגויים נגדם, עד שהעַם יחלש מעול המלכים הזרים. |
| ז כִּי רוּחַ יִזְרָעוּ וְסוּפָתָה יִקְצֹרוּ קָמָה אֵין לוֹ צֶמַח בְּלִי יַעֲשֶׂה קֶּמַח אוּלַי יַעֲשֶׂה זָרִים יִבְלָעֻהוּ. ח נִבְלַע יִשְׂרָאֵל עַתָּה הָיוּ בַגּוֹיִם כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ. ט כִּי הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ אֶפְרַיִם הִתְנוּ אֲהָבִים. י גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם וַיָּחֵלּוּ מְּעָט מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים. |
| כל זאת בא על אֶפְרַיִם בגלל כל המִזְבְּחֹת בהם חטא לה'. ה' כתב לו את דברי תורתו הרבים, אך אלה היו זרים לעַם. הם זבחו אבל אכלו את בשר הזבח בעצמם, ולכן ה' לא רצה בקורבן, זכר את כל חטאיהם, וישיב אותם למִצְרַיִם (משם באו לפני הברית איתו). העַם (יִשְׂרָאֵל ויהוּדָה) שכח את בוראו, ובנה ארמונות וערים בצורות (במקום לסמוך על הגנת ה'), ולכן ה' ישרוף את הארמונות והערים. |
| יא כִּי הִרְבָּה אֶפְרַיִם מִזְבְּחֹת לַחֲטֹא הָיוּ לוֹ מִזְבְּחוֹת לַחֲטֹא. יב אכתוב [אֶכְתָּב] לוֹ רבו [רֻבֵּי] תּוֹרָתִי כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ. יג זִבְחֵי הַבְהָבַי יִזְבְּחוּ בָשָׂר וַיֹּאכֵלוּ יְהוָה לֹא רָצָם עַתָּה יִזְכֹּר עֲוֹנָם וְיִפְקֹד חַטֹּאותָם הֵמָּה מִצְרַיִם יָשׁוּבוּ. יד וַיִּשְׁכַּח יִשְׂרָאֵל אֶת עֹשֵׂהוּ וַיִּבֶן הֵיכָלוֹת וִיהוּדָה הִרְבָּה עָרִים בְּצֻרוֹת וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּעָרָיו וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶיהָ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ו | חָרָשׁ עָשָׂהוּ וְלֹא אֱלֹהִים הוּא כִּי שְׁבָבִים יִהְיֶה עֵגֶל שֹׁמְרוֹן. |
| ז | כִּי רוּחַ יִזְרָעוּ וְסוּפָתָה יִקְצֹרוּ.. |
| ח | עַתָּה הָיוּ בַגּוֹיִם כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ. |