שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי (ו)
פרטי היוצר\ת
Sea daffodil (Pancratium maritimum), by Zeynel Cebeci [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.. Original image size reduced by Allon Adir.
חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן (א) יש המזהים את החֲבַצֶּלֶת עם חֲבַצֶּלֶת החוף.
פרטי היוצר\ת
שושן צחור, נחל כלח, הכרמל, ישראל, by Zachi Evenor [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons
כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים (ב) יש המזהים את השּׁוֹשַׁנָּה עם השּׁוֹשַׁן הצָחוֹר.
|
סיכום
שיר: אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן. שיר: הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן. שיר: קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא.
תקציר
שיר 5: הנערה מדמה את עצמה לפִּרְחֵי חֲבַצֶּלֶת או שׁוֹשַׁנָּה (עדינים ומוכנים לקטיף), ומאהבה מסכים שבהשוואה לשאר הבנות היא כפרח השׁוֹשַׁנָּה הפורח בין קוצים (חוֹחִים). הנערה עונה שבהשוואה לשאר הבנים הוא כעץ התַפּוּחַ בין שאר עצי היער. היא נהנית מצילו ומפריו המתוק. |
א
אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים.
ב כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת. ג כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי. |
שיר 6: הנערה מספרת לבנות ירושלים שמאהבה לוקח אותה לבית היין לתנות איתה שם אהבים. היא מבקשת לרפד אותה בעוגות צימוקים ובתפוחים (המעוררים אהבה?). היא כבר מדמיינת איך מאהבה יתמוך את ראשה בידו ויחבקה. היא משביעה את חברותיה (בשם נקבות הצבי והאילות - המסמלות אהבה) שלא תפרענה לזוג עד שאהבתם תתמצה. |
ד
הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה.
ה סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי. ו שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. ז הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ. |
שיר 7: הנערה שומעת את מאהבה מתקרב בשובו מהטבע שם קיפץ כמו צבי או עופר על הגבעות. המאהב מציץ בין חרכי חלונה וקורא לה לצאת ולראות את הטבע המתעורר באביב: ניצני הפרחים, הזמיר והתור, התְּאֵנָה המתפתחת והגֶפֶן הפורחת. הוא מדמה את הנערה ליונה ביישנית המסתתרת בין סלעים או מתחת למדרגה וקורא לה לצאת ולהשמיע את קולה הערב ולהראות את יופיה. הנערה עונה ששועלים (נערים אחרים?) מְסַכְּנִים את הטבע המתעורר בחוץ. היא קוראת למאהבה אוהב הטבע לתנות איתה אהבים עד שיעבור היום. היא קוראת לו לבוא אליה, ולחשוב שהוא עוד בטבע מקפץ כמו קודם כצבי או כעופר על הרים משופעים הדומים לגוף הנערה. |
ח
קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת. ט דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים. י עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ. יא כִּי הִנֵּה הסתו [הַסְּתָיו] עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ. יב הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ. יג הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ קוּמִי לכי [לָךְ] רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ. יד יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה. טו אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר. טז דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים. יז עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בָתֶר. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
פרטי היוצר\ת
Gazella gazella (Mountain Gazelle), by Bassem18 at the English language Wikipedia (see page for author info) [CC-BY-SA-3.0 / GFDL], via Wikimedia Commons
דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי (ט)
פרטי היוצר\ת
Ab plant 2062, Русский: Растение, by Andrew Butko (abutko@gmail.com, see more info on the author in the image page) [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.. Original image size reduced by Allon Adir.
הַגְּפָנִים סְמָדַר (י"ג). ה"סְמָדַר" היא הגֶפֶן לקראת פתיחת הפרחים (בצילום), או כשהפרי בתחילת התפתחותו, לאחר נשירת הפרחים.