נהר\נחל
נחל זָרֶד
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Wadi Zered, by Kerem bm, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
מפל של אבן גיר בוואדי חסה המזוהה לרוב עם נחל זָרֶד
רמת זיהוי : 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים : ואדי אל חסי
נחל זָרֶד במקרא
נחל זָרֶד זורם בַּמִּדְבָּר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן המזרחי. בימי הנדודים של בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לקראת בואם לארץ, הם נאלצו לעקוף את אֱדוֹם
[*]מדרום וממזרח
כיוון שמלך אֱדוֹם סירב לתת להם לעבור בארצו
[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ פסוקים י"ז-כ: יז נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ. יח וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ. יט וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי וְנָתַתִּי מִכְרָם רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה. כ וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה.
, וכיוון שאסור היה לעַם להלחם בו
[^]דְּבָרִים פרק ב פסוקים ד-ה: ד וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִירְאוּ מִכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד. ה אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר.
. היה אסור לעַם גם להלחם בבני מוֹאָב
[^]דְּבָרִים פרק ב פסוק ט: ט וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה.
, ולכן העַם נאלץ לעקוף גם את ממלכת מוֹאָב (הצפונית לאֱדוֹם) בַּמִּדְבָּר שממזרח לה.

בשלב זה העַם חצה את נַחַל זָרֶד וחנה שם. ארוע חציית נַחַל זָרֶד התרחש בשנה ה-38 לעזיבת החניה בקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ, כשכל הדור שיצא לדרך (מלבד כָּלֵב ויהוֹשֻׁעַ) כבר מת בַּמִּדְבָּר
[^]דְּבָרִים פרק ב פסוקים י"ג-י"ד: יג עַתָּה קֻמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת נַחַל זָרֶד וַנַּעֲבֹר אֶת נַחַל זָרֶד. יד וְהַיָּמִים אֲשֶׁר הָלַכְנוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ עַד אֲשֶׁר עָבַרְנוּ אֶת נַחַל זֶרֶד שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לָהֶם.
כעונש בעקבות פרשת המרגלים שהשמיצו את הארץ כשחזרו לקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ד פסוקים כ"ט-ל: כט בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם עָלָי. ל אִם אַתֶּם תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְשַׁכֵּן אֶתְכֶם בָּהּ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן.
. אחרי חצית נחל זָרֶד העַם המשיך צפונה וחצה את נחל אַרְנוֹן שבגבול הצפוני של ממלכת מוֹאָב, בינה ובין ממלכת הָאֱמֹרִי שמצפון למוֹאָב
[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוקים י"א-י"ג: יא וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מוֹאָב מִמִּזְרַח הַשָּׁמֶשׁ. יב מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ בְּנַחַל זָרֶד. יג מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ מֵעֵבֶר אַרְנוֹן אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר הַיֹּצֵא מִגְּבוּל הָאֱמֹרִי כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמֹרִי.
(אותה העַם כבש וירש).
זיהוי המקום
על פי התיאור המקראי שהובא למעלה נחל זָרֶד זורם בַּמִּדְבָּר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן המזרחי לכוון ים-המלח. הוא זורם מצפון לאֱדוֹם (כיוון שבני יִשְׂרָאֵל עקפו את אֱדוֹם ממזרח לפני שהגיעו אליו) ומדרום לנחל אַרְנוֹן (שם הם חנו אחרי שעזבו את נחל זָרֶד). על פי
בַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוק י"אבַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוק י"א: יא וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מוֹאָב מִמִּזְרַח הַשָּׁמֶשׁ.
משתמע שבני יִשְׂרָאֵל חנו בַּמִּדְבָּר שממזרח למוֹאָב לפני שחצו את הנחל. לכן יש שזיהו את נחל זָרֶד באחד מהיובלים המזרחיים של נחל אַרְנוֹן היוצאים מהאזור המדברי שממזרח למוֹאָב, כמו ואדי א-סֻלְטָאנִי, או ואדי א-סעידה, או היובל הדרומי המגיע מאזור אל-לג'ון. כנגד הצעות אלה יש המציינים שערוצי היובלים הללו אינם עמוקים מספיק כדי לשמש גבול מדיני מקובל בין אֱדוֹם למוֹאָב.

הזיהוי המקובל יותר לנחל זָרֶד הוא עם ואדי חסה - נחל איתן הנשפך לקצה הדרומי של ים המלח באזור העיר צֹעַר המקראית באזור ע'ור א-צאפי של היום
[*]א-צאפיה משמעו "הַצְּלוּלָה" בערבית, אולי לכבוד מי הזָרֶד הצלולים.
. מקורותיו של ואדי חסה הם באזור הכפר אלחסא, כ-60 ק"מ מזרחית לשפך הנחל (ראו במפה). קושי מסוים בזיהוי זה הוא שנאמר כאמור שהעַם חנה ממזרח למוֹאָב לפני שחצה את נחל זָרֶד, בעוד שואדי חסה זורם מדרום למוֹאָב, בגבול שבינה לבין אֱדוֹם. למרות זאת הזיהוי של נחל זָרֶד עם ואדי חסה הוא כאמור מקובל בד"כ, תחת ההנחה שהחניה מדרום לנחל באזור "דרום-מזרח מוֹאָב" יכולה גם כן להחשב כחנייה ב"מזרח מוֹאָב"
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 812
.

הנחל מתחיל את דרכו מאזור הכפר אלחסא בנוף שטוח יחסית והוא מוקף באדמות מרעה וחקלאות
[*]כיום עם בעיקר גידולי ירקות כולל עגבניות ומלונים, זיתים ושדות תִּלְתָּן
[^] הערך על נחל ואדי חסה בויקיפדיה האנגלית
.
. בערך במקום מחצית אורכו של הנחל נמצא אגם מלאכותי, אגם אל-תנור, שנוצר מסכר שהוקם במקום ב-1999. משם והלאה הנחל הולך ומתחתר ויוצר קניון עמוק ועשיר בצמחיה, במיוחד לקראת יציאת הנחל לים המלח
[*]בדומה לשפך האַרְנוֹן הצפוני יותר.
. הנחל ניזון כל השנה ממספר יובלים ומעיינות (בעיקר באזור העיר טָפִילָה בדרום), חלקם מעיינות של מים חמים.

בסקירות ארכיאולוגיות שנערכו לאורך הנחל התגלו בשתי גדותיו שרידי יישובים ומערכות ביצורים מתקופת הברזל, כיאה לגבול מדיני בין אֱדוֹם למוֹאָב. שרידי ההתיישבות הם מתקופות האדם הקדמון, וגם מתקופות הברונזה והברזל ומתקופות מאוחרות יותר, והם מרוכזים במיוחד באזור בו דרך המלך ממצרים צפונה חוצה את ערוץ הנחל
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 812
.
פרקים המזכירים את נחל זָרֶד
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על נחל זָרֶד באתר של ויקיפדיה.