פרטי היוצר\ת
Solomon's Pools near Al-Khader, West Bank. By Bukvoed, [CC-BY-4.0], via Wikimedia Commons
הגבעה של ח'רבת אֶל-ח'וֹח', ממזרח לעין עָיטָן ולבריכות שְׁלֹמֹה
בריכות שְׁלֹמֹה - צילום מסוף המאה ה-19
|
רמת זיהוי
: 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים
: ח'רבת אֶל-ח'וֹח'
עֵיטָם במקרא
עֵיטָם מבְּנֵי חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה אֲבִי בֵּית לָחֶם נזכר ברשימות היחס של שבט יְהוּדָה
יש להבחין בין עֵיטָם זו שבאזור בֵּית לָחֶם בנחלת יְהוּדָה לבין עֵיטָם שבנחלת שִׁמְעוֹן
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ד פסוקים א-ד: א
בְּנֵי יְהוּדָה פֶּרֶץ חֶצְרוֹן וְכַרְמִי וְחוּר וְשׁוֹבָל.
ב
וּרְאָיָה בֶן שׁוֹבָל הוֹלִיד אֶת יַחַת וְיַחַת הֹלִיד אֶת אֲחוּמַי וְאֶת לָהַד אֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת הַצָּרְעָתִי.
ג
וְאֵלֶּה אֲבִי עֵיטָם יִזְרְעֶאל וְיִשְׁמָא וְיִדְבָּשׁ וְשֵׁם אֲחוֹתָם הַצְלֶלְפּוֹנִי.
ד
וּפְנוּאֵל אֲבִי גְדֹר וְעֵזֶר אֲבִי חוּשָׁה אֵלֶּה בְנֵי חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה אֲבִי בֵּית לָחֶם.
. רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה ביצר ערים שונות ביְהוּדָה ואגר בהן מזון לקראת מצור (אולי לקראת או בעקבות מסע המלחמה של פרעה שִׁישַׁק[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"ב פסוקים ב-ד: ב
וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלִָם כִּי מָעֲלוּ בַּיהוָה.
ג
בְּאֶלֶף וּמָאתַיִם רֶכֶב וּבְשִׁשִּׁים אֶלֶף פָּרָשִׁים וְאֵין מִסְפָּר לָעָם אֲשֶׁר בָּאוּ עִמּוֹ מִמִּצְרַיִם לוּבִים סֻכִּיִּים וְכוּשִׁים.
ד
וַיִּלְכֹּד אֶת עָרֵי הַמְּצֻרוֹת אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיָּבֹא עַד יְרוּשָׁלִָם.
), ובין הערים שבוצרו נזכרת עֵיטָם על קו הביצורים בין בֵּית לֶחֶם לתְּקוֹעַ[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"א פסוקים ה-ו, י-י"ב: ה
וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם בִּירוּשָׁלִָם וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר בִּיהוּדָה.
ו
וַיִּבֶן אֶת בֵּית לֶחֶם וְאֶת עֵיטָם וְאֶת תְּקוֹעַ.
... י
וְאֶת צָרְעָה וְאֶת אַיָּלוֹן וְאֶת חֶבְרוֹן אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִן עָרֵי מְצֻרוֹת.
יא
וַיְחַזֵּק אֶת הַמְּצֻרוֹת וַיִּתֵּן בָּהֶם נְגִידִים וְאֹצְרוֹת מַאֲכָל וְשֶׁמֶן וָיָיִן.
יב
וּבְכָל עִיר וָעִיר צִנּוֹת וּרְמָחִים וַיְחַזְּקֵם לְהַרְבֵּה מְאֹד וַיְהִי לוֹ יְהוּדָה וּבִנְיָמִן.
.
יש להבחין בין עֵיטָם זו שבאזור בֵּית לָחֶם בנחלת יְהוּדָה לבין עֵיטָם שבנחלת שִׁמְעוֹן
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ד פסוקים כ"ד, ל"ב: כד
בְּנֵי שִׁמְעוֹן נְמוּאֵל וְיָמִין יָרִיב זֶרַח שָׁאוּל.
... לב
וְחַצְרֵיהֶם עֵיטָם וָעַיִן רִמּוֹן וְתֹכֶן וְעָשָׁן עָרִים חָמֵשׁ.
הנמצאת דרומית בהרבה משם סביב אזור בְּאֵר שָׁבַע[*]גם הזיהוי של עֵיטָם שבנחלת שִׁמְעוֹן עם תל עֵיטון המשמר כביכול את שמה של העיר נחשב צפוני מדי בשביל להכלל בנחלת שִׁמְעוֹן, אלא אם מדובר במובלעת צפונית של הנחלה
, וגם להבדיל בינה ובין "סְעִיף סֶלַע עֵיטָם" שם ישב שִׁמְשׁוֹן אשר פעל באזור הַשְּׁפֵלָה[*]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 209
.[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 187
.
זיהוי המקום
על פי רשימת הערים שעל קו הביצורים של רְחַבְעָם נמצאת עֵיטָם כאמור בין המבצרים של בֵּית לֶחֶם ושל תְּקוֹעַ אשר שמרו מן הסתם על הדרכים שהובילו לארץ מכוון מדבר יְהוּדָה. גם בתוספת של תרגום השבעים לתיאור נחלת יְהוּדָה שביְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו נזכרת עֵיטָם אחרי תְּקוֹעַ ואֶפְרָתָה הִיא בֵּית לָחֶם (ופְעוֹר)
בח'רבת אֶל-ח'וֹח' נתגלו חרסים וקברים מתקופת הברזל ב' (הישראלית) ומהתקופה הרומית, ושרידים נוספים מהתקופות הפרסית, ההלניסטית והרומית-ביזנטית. במערב התל נחצבה מערכת מים קדומה לזמן מצור שכללה זוג מנהרות, אשר הובילו לאחר איחודן אל עבר עין עָיטָן, הנובע בחדר תת-קרקעי שנחצב בוואדי שממערב לעיר
עין עָיטָן ובריכות שְׁלֹמֹה הסמוכות היו חלק ממערכת המים של יְרוּשָׁלַיִם, שיסודותיה הוקמו תחת החשמונאים (הרבה אחרי ימי שְׁלֹמֹה) ואשר נזכרת במספר מקורות מסוף תקופת בית שני. בתחילה הובילו מלכי החשמונאים את מי עין עָיטָן אל אזור בריכת שְׁלֹמֹה התחתונה ומשם הובלו המים באמה התחתונה שהתפתלה לאורך צלעות ההרים עד לאזור שער ציון של היום ביְרוּשָׁלַיִם. בתקופה הרומית, אולי תחת הורדוס, הוקמה אמת הבִּיאַר שהובילה את מי עין בִּיאַר שמדרום לבריכות אל בריכת שְׁלֹמֹה העליונה ומשם הוזרמו המים באמה הגבוהה שעברה גם במנהרות ארוכות אל עבר אזור שער יפו ביְרוּשָׁלַיִם. אמת העָרוּב הארוכה, שכנראה נבנתה בימי הנציב הרומי פונטיוס פילאטוס אשר תחתיו נצלב ישו, הובילה מים נוספים לבריכת שְׁלֹמֹה התיכונה מעין עָרוּב, כ-10 ק"מ מדרום לבריכות
[2]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמודים 276,254
. באזור זה נובע עין עָיטָן המשמר את שם העיר המקראית, אשר שכנה כמשוער בח'רבת אֶל-ח'וֹח' שעל התל הסמוך (ראו במפה).
בח'רבת אֶל-ח'וֹח' נתגלו חרסים וקברים מתקופת הברזל ב' (הישראלית) ומהתקופה הרומית, ושרידים נוספים מהתקופות הפרסית, ההלניסטית והרומית-ביזנטית. במערב התל נחצבה מערכת מים קדומה לזמן מצור שכללה זוג מנהרות, אשר הובילו לאחר איחודן אל עבר עין עָיטָן, הנובע בחדר תת-קרקעי שנחצב בוואדי שממערב לעיר
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 186
. יוסף בן-מתתיהו מזכיר ששְׁלֹמֹה נהג לצאת אל אזור עָיטָן שהיה שופע מים ובו גנים נאים.
עין עָיטָן ובריכות שְׁלֹמֹה הסמוכות היו חלק ממערכת המים של יְרוּשָׁלַיִם, שיסודותיה הוקמו תחת החשמונאים (הרבה אחרי ימי שְׁלֹמֹה) ואשר נזכרת במספר מקורות מסוף תקופת בית שני. בתחילה הובילו מלכי החשמונאים את מי עין עָיטָן אל אזור בריכת שְׁלֹמֹה התחתונה ומשם הובלו המים באמה התחתונה שהתפתלה לאורך צלעות ההרים עד לאזור שער ציון של היום ביְרוּשָׁלַיִם. בתקופה הרומית, אולי תחת הורדוס, הוקמה אמת הבִּיאַר שהובילה את מי עין בִּיאַר שמדרום לבריכות אל בריכת שְׁלֹמֹה העליונה ומשם הוזרמו המים באמה הגבוהה שעברה גם במנהרות ארוכות אל עבר אזור שער יפו ביְרוּשָׁלַיִם. אמת העָרוּב הארוכה, שכנראה נבנתה בימי הנציב הרומי פונטיוס פילאטוס אשר תחתיו נצלב ישו, הובילה מים נוספים לבריכת שְׁלֹמֹה התיכונה מעין עָרוּב, כ-10 ק"מ מדרום לבריכות
[7]ההר המרכזי - יהודה, שומרון, השפלה, בקעת הירדן, משרד החינוך, ויד יצחק בן-צבי, 2002. הפרק על אמות המים לירושלים, עמוד 69-66
.
פרקים המזכירים את עֵיטָם
ציטוטים נבחרים