מטע דקלים בעין חַגְ'לֶה השייך למנזר דיר חַגְ'לֶה הסמוך
פרטי היוצר\ת
St. Gerasimos Monastery, Deir Hajla. By deror_avi, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
מנזר דיר חַגְ'לֶה
|
רמת זיהוי
: 3 - זיהוי משוער
כנויים נוספים
: עין חָגְלָה
בֵּית חָגְלָה במקרא
על פי תיאור גבולות נחלות השבטים בספר יְהוֹשֻׁעַ, הגבול הצפוני של נחלת יְהוּדָה (מול נחלת בִנְיָמִן שמצפון לגבול) עלה משפך נהר היַרְדֵּן לים המלח לכוון בֵּית חָגְלָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים ה-ו: ה
וּגְבוּל קֵדְמָה יָם הַמֶּלַח עַד קְצֵה הַיַּרְדֵּן וּגְבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה מִלְּשׁוֹן הַיָּם מִקְצֵה הַיַּרְדֵּן.
ו
וְעָלָה הַגְּבוּל בֵּית חָגְלָה וְעָבַר מִצְּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה וְעָלָה הַגְּבוּל אֶבֶן בֹּהַן בֶּן רְאוּבֵן.
. תיאור זה חוזר בתיאור המקביל של הגבול הדרומי של נחלת בִנְיָמִן (מול נחלת יְהוּדָה שמדרום לגבול), ושם נאמר גם שהגבול עלה צָפוֹנָה משפך הירדן לים המלח לכוון בֵּית חָגְלָה, ושבֵּית חָגְלָה עצמה נכללה בתחום נחלת בִנְיָמִן (כלומר מצפון לגבול)[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ח פסוקים י"ט-כ"א: יט
וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל כֶּתֶף בֵּית חָגְלָה צָפוֹנָה והיה תצאותיו [וְהָיוּ תֹּצְאוֹת] הַגְּבוּל אֶל לְשׁוֹן יָם הַמֶּלַח צָפוֹנָה אֶל קְצֵה הַיַּרְדֵּן נֶגְבָּה זֶה גְּבוּל נֶגֶב.
כ
וְהַיַּרְדֵּן יִגְבֹּל אֹתוֹ לִפְאַת קֵדְמָה זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי בִנְיָמִן לִגְבוּלֹתֶיהָ סָבִיב לְמִשְׁפְּחֹתָם.
כא
וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם יְרִיחוֹ וּבֵית חָגְלָה וְעֵמֶק קְצִיץ.
.
זיהוי המקום
בֵּית חָגְלָה שכנה כאמור לא הרחק מצפון לשפך הירדן לים המלח בתחום נחלת בִנְיָמִן, כלומר ממערב לירדן. האוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה)
מזהה את בֵּית חָגְלָה עם גֹּרֶן הָאָטָד, וממקם אותם במרחק 3 מילין מיְרִיחוֹ ו-2 מילין מהיַרְדֵּן. האתר המדוייק של בֵּית חָגְלָה לא נתברר, אך באזור שציין אוסביוס נובע עין חַגְ'לֶה (ראו צילום) המשמר את שמה של העיר המקראית אשר שכנה כמשוער לא הרחק מהמעיין
[3]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 204
. המעיין ומטעי התמרים סביבו שייכום למנזר דיר-חַגְ'לֶה (נוסד במאה החמישית לספירה), הנמצא כ-1.3 ק"מ מדרום מערב למעיין. גם מַעֲבָר הירדן הסמוך נקרא בעבר בשם חַגְ'לֶה[5]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 72
. בין המנזר למעיין נמצאים תאי נזירים נוספים מהתקופה הביזנטית, ובאזור נמצאו ממצאים נוספים מהתקופה הביזנטית ומתקופות מאוחרות יותר, אך בינתיים לא מתקופת המקרא או מתקופות הקודמות לתקופה הביזנטית.
פרקים המזכירים את בֵּית חָגְלָה
ציטוטים נבחרים