עיר
אֲדוֹרַים
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

On the right is Deir Sammit. In the middle is Sumaya and on the left maybe al-Muwarraq. Up on the mountain is Dura, Hebron. By יעקב, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
הכפר דוּרָא בפסגת ההר בחלק העליון של התמונה
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
כנויים נוספים : דוּרָא
אֲדוֹרַים במקרא
רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה ביצר ערים שונות ביְהוּדָה ואגר בהן מזון לקראת מצור (אולי לקראת או בעקבות מסע המלחמה של פרעה שִׁישַׁק
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"ב פסוקים ב-ד: ב וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם כִּי מָעֲלוּ בַּיהוָה. ג בְּאֶלֶף וּמָאתַיִם רֶכֶב וּבְשִׁשִּׁים אֶלֶף פָּרָשִׁים וְאֵין מִסְפָּר לָעָם אֲשֶׁר בָּאוּ עִמּוֹ מִמִּצְרַיִם לוּבִים סֻכִּיִּים וְכוּשִׁים. ד וַיִּלְכֹּד אֶת עָרֵי הַמְּצֻרוֹת אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיָּבֹא עַד יְרוּשָׁלָ‍ִם.
), ובין הערים שבוצרו נזכרת אֲדוֹרַים על קו הביצורים בין זִיף ללָכִישׁ
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"א פסוקים ה, ח-ט: ה וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם בִּירוּשָׁלָ‍ִם וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר בִּיהוּדָה. ... ח וְאֶת גַּת וְאֶת מָרֵשָׁה וְאֶת זִיף. ט וְאֶת אֲדוֹרַיִם וְאֶת לָכִישׁ וְאֶת עֲזֵקָה.
.
זיהוי המקום
על פי רשימת הערים שעל קו הביצורים של רְחַבְעָם נמצאת אֲדוֹרַים כאמור בין זִיף לבין לָכִישׁ, ובאזור זה, המגן על אחת הדרכים לשְּׁפֵלָה ולאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים אמנם נמצא הכפר דוּרָא המשמר את שמה של העיר המקראית (ראו במפה)
[1]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 255-254
.

בדוּרָא נמצאו גם ממצאים מתאימים לתקופת המקרא, כולל עדויות ליישוב החל מתקופת הברונזה (הכנענית). אחרי הפסקה מסוימת התחדש היישוב בתקופת הברזל (הישראלית) אז הגיע לשיאו. יישוב זה חרב, יחד עם ערים רבות באזור, במהלך מסע הכיבוש של סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר ביְהוּדָה (701 לפסה"נ)
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ח פסוק י"ג: יג וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם.
. אֲדוֹרַים הוקמה מחדש וחזרה לגודלה תחת השלטון הפַּרְסִי (ימי שיבת ציון), אך היא נכללה אז במחוז אידומיאה שמדרום למחוז הפרסי של יְהוּדָה (יהוּד מְדִינְתָּא), שם החליפו בני אֱדוֹם את תושבי דרום יְהוּדָה אחרי הכיבוש הבָּבֶלי. כך, נזכרת אֲדוֹרַים בכמה מקורות מהתקופה ההלניסטית והרומית כעיר אדומית
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 104-103
. האתר המשיך להיות מיושב כמעט ברציפות מאז ועד ימינו, ונמצאו בו ממצאים גם מהתקופות הרומית-ביזנטית, מימי הביניים ולאורך התקופה העות'מאנית ועד לכפר הגדול של היום.
פרקים המזכירים את אֲדוֹרַים
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על אֲדוֹרַים באתרים של ויקיפדיה ועמוד ענן.