עיר
זִיף
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

שם-היוצר:צילמתי, רשיון השימוש:[Attribution], הועלה לויקיפדיה על ידי משתמש ויקיפדיה בית השלום, via Wikipedia
תל זִיף
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
זִיף במקרא
זִיף נזכרת ברשימת ערי הָר יְהוּדָה שמדרום לירושלים, יחד עם מָעוֹן, כַּרְמֶל, יוּטָּה, יָקְדְעָם וערים נוספות
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים נ"ה-נ"ו: נה מָעוֹן כַּרְמֶל וָזִיף וְיוּטָּה. נו וְיִזְרְעֶאל וְיָקְדְעָם וְזָנוֹחַ.
. דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ב מפרט את בני כָּלֵב מנשותיו ופלגשיו ורבים מהשמות הם גם שמות ערים באזור חֶבְרוֹן, כמו מָעוֹן, זִיף ויָרְקֳעָם
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ב פסוקים מ"ב-מ"ה: מב וּבְנֵי כָלֵב אֲחִי יְרַחְמְאֵל מֵישָׁע בְּכֹרוֹ הוּא אֲבִי זִיף וּבְנֵי מָרֵשָׁה אֲבִי חֶבְרוֹן. מג וּבְנֵי חֶבְרוֹן קֹרַח וְתַפֻּחַ וְרֶקֶם וָשָׁמַע. מד וְשֶׁמַע הוֹלִיד אֶת רַחַם אֲבִי יָרְקֳעָם וְרֶקֶם הוֹלִיד אֶת שַׁמָּי. מה וּבֶן שַׁמַּי מָעוֹן וּמָעוֹן אֲבִי בֵית צוּר.
.

בימים בהם דָוִד ברח מפני שָׁאוּל הוא הסתתר באתרים שונים בהָר יְהוּדָה. אחרי שעזב את קְעִילָה כשהבין שאנשי המקום עומדים להסגירו לשָׁאוּל (למרות שעזר להם להתגונן מפני הפְלִשְׁתִּים) הוא עבר למְּצָדוֹת שבְּמִדְבַּר זִיף וישב שם "בַּחֹרְשָׁה" (לא ברור אם מדובר בהר מיוער כלשהו שהיה באזור או אולי בשם יישוב
[1]עולם התנ"ך, ספר שְׁמוּאֵל-א עמ' 188.
). יְהוֹנָתָן בן שָׁאוּל ידידו בא לפגוש ולעודד אותו שם. אנשי זִיף גילו אח"כ לשָׁאוּל על נוכחות דָוִד במקום והציעו לעזור לשָׁאוּל ללכוד אותו
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ג פסוקים י"ט-כ: יט וַיַּעֲלוּ זִפִים אֶל שָׁאוּל הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר הֲלוֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ בַמְּצָדוֹת בַּחֹרְשָׁה בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה אֲשֶׁר מִימִין הַיְשִׁימוֹן. כ וְעַתָּה לְכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ הַמֶּלֶךְ לָרֶדֶת רֵד וְלָנוּ הַסְגִּירוֹ בְּיַד הַמֶּלֶךְ.
, אך דָוִד שמע על כך וירד למִדְבַּר מָעוֹן כששָׁאוּל בעקבותיו ("מִדְבַּר" זִיף ומָעוֹן הם כמשוער שטחי המרעה שסביב היישובים).

אחרי המשך הנדודים של דָוִד באזור, במצדות עֵין גֶּדִי ובסביבות כַּרְמֶל שם הוא נישא לאֲבִיגַיִל אלמנת נָבָל הכרמלי, דָוִד חוזר ומסתתר בגִבְעַת הַחֲכִילָה שבאזור זִיף והַזִּפִים שוב מדווחים זאת לשָׁאוּל
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ו פסוקים א-ב: א וַיָּבֹאוּ הַזִּפִים אֶל שָׁאוּל הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר הֲלוֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן. ב וַיָּקָם שָׁאוּל וַיֵּרֶד אֶל מִדְבַּר זִיף וְאִתּוֹ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ בְּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד בְּמִדְבַּר זִיף.
אשר מגיע למקום עם צבא גדול, אך דָוִד משכנע אותו זמנית להניח לו. אחרי גילויי העוינות החוזרים של שָׁאוּל ושל תושבי זִיף כלפיו, דָוִד שר את מזמור תְּהִלִּים פרק נ"ד שבו הוא קרא לה' להושיע אותו מאויביו הקמים עליו לבקש את נפשו
[^]תְּהִלִּים פרק נ"ד פסוקים א-ב: א לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִד. ב בְּבוֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ.
.

רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה ביצר ערים שונות ביְהוּדָה ואגר בהן מזון לקראת מצור (אולי לקראת או בעקבות מסע המלחמה של פרעה שִׁישַׁק
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"ב פסוקים ב-ד: ב וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם כִּי מָעֲלוּ בַּיהוָה. ג בְּאֶלֶף וּמָאתַיִם רֶכֶב וּבְשִׁשִּׁים אֶלֶף פָּרָשִׁים וְאֵין מִסְפָּר לָעָם אֲשֶׁר בָּאוּ עִמּוֹ מִמִּצְרַיִם לוּבִים סֻכִּיִּים וְכוּשִׁים. ד וַיִּלְכֹּד אֶת עָרֵי הַמְּצֻרוֹת אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיָּבֹא עַד יְרוּשָׁלָ‍ִם.
), ובין הערים שבוצרו נזכרת זִיף יחד עם בֵּית-צוּר, מָרֵאשָׁה, אֲדוֹרַים, לָכִישׁ וערים נוספות
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"א פסוקים ה, ח-ט: ה וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם בִּירוּשָׁלָ‍ִם וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר בִּיהוּדָה. ... ח וְאֶת גַּת וְאֶת מָרֵשָׁה וְאֶת זִיף. ט וְאֶת אֲדוֹרַיִם וְאֶת לָכִישׁ וְאֶת עֲזֵקָה.
.
זיהוי המקום
על פי הערים הנזכרות יחד עם זִיף במקומות השונים במקרא, מסתבר שזִיף שכנה באזור הָר יְהוּדָה שמדרום לחֶבְרוֹן. זִיף היתה כאמור עיר חשובה במערכת הביצורים של רְחַבְעָם, והיתה כמשוער גם בירה מחוזית בימי חִזְקִיָּהוּ מלך יְהוּדָה
[2]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 275
. השערה זו מבוססת בעיקר על סמך כ-2000 חותמות "למלך" שנמצאו ברחבי יְהוּדָה המתוארכות לימי חִזְקִיָּהוּ ואשר מזכירות 4 ערי מסכנות או מנהל של התקופה - זִיף, שׂוֹכֹה, חֶבְרוֹן ו"ממשת" (שלא זוהתה). נראה שתחת השלטון הפרסי בימי שיבת ציון זִיף כבר לא נכללה במחוז יהודה כיוון שהיא אינה נזכרת בין היישובים של בוני חומות ירושלים תחת נְחֶמְיָה, ובמקומה נזכרת בֵּית-צוּר, שגם כן בוצרה בימי רְחַבְעָם, ואשר שוכנת מצפון לחברון
[^]נְחֶמְיָה פרק ג פסוק ט"ז: טז אַחֲרָיו הֶחֱזִיק נְחֶמְיָה בֶן עַזְבּוּק שַׂר חֲצִי פֶּלֶךְ בֵּית צוּר עַד נֶגֶד קִבְרֵי דָוִיד וְעַד הַבְּרֵכָה הָעֲשׂוּיָה וְעַד בֵּית הַגִּבֹּרִים.
.

האתר של זִיף מזוהה בד"כ עם תל זִיף הסמוך לכפר הערבי זִיף אשר משמר כמשוער את שמה של העיר המקראית, והנמצא באזור שמדרום לחֶבְרוֹן יחד עם מָעוֹן, כַּרְמֶל, ויוּטָּה, שאתרם זוהה בסבירות גבוהה. התל שוכן כ-7 ק"מ מצפון ל"מִדְבַּר מָעוֹן" שבאזור ח'רבת מַעִין, לשם נדד דָוִד ממִדְבַּר זִיף. החֹרְשָׁה בְּמִדְבַּר זִיף שם ביקר יְהוֹנָתָן את דָוִד מזוהה עם ח'רבת חֻ'רֵיְסֶה כ-3 ק"מ מדרום לתל זִיף (ראו במפה). על פי החרסים שנמצאו בתל זִיף מסתבר שהיישוב נוסד כנראה בתקופת הברזל הקדומה בימי ההתנחלות בארץ
[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ח, עמוד 912
.
פרקים המזכירים את זִיף
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על זִיף באתרים של ויקיפדיה ועמוד ענן.