פרטי היוצר\ת
_campign_to_Canaan._Karnak_(926-5_BCE)._Niv_Lugassi.png){kind=link}
Description of Israelites and Judean war prisoners from Shoshenq I's (Biblical Shishak) campign to Canaan. Karnak (926-5 BCE). Niv Lugassi. By Wolfman12405, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
העתק של איור קיר במקדש בכַּרְנָכּ המציג שבויי מלחמה מיהודה בעקבות מלחמת הכיבוש של פרעה שישק בכנען. מתחת שבוי מס 14 כתובה שם עירו - תענך.
תשמיש פולחן מטֶרָה-קוֹטָה שנמצא בתל תַּעְנַךְ
|
|
רמת זיהוי
: 1 - זיהוי ודאי
תַּעְנַךְ במקרא
מֶלֶךְ תַּעְנַךְ נזכר לפני מֶלֶךְ מְגִדּוֹ ברשימת 31 מלכי כנען שממערב לירדן שאותם הכה יְהוֹשֻׁעַ
בשירת דְבוֹרָה מסופר שהקרב עם מַלְכֵי כְנַעַן שעליו היא שרה התרחש "בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ"
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ב פסוקים ז, כ"א: ז
וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה מִבַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן וְעַד הָהָר הֶחָלָק הָעֹלֶה שֵׂעִירָה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יְרֻשָּׁה כְּמַחְלְקֹתָם.
... כא
מֶלֶךְ תַּעְנַךְ אֶחָד מֶלֶךְ מְגִדּוֹ אֶחָד.
. תַּעְנַךְ ומְגִדּוֹ וערים נוספות נכללו בנחלת שבט מְנַשֶּׁה למרות ששכנו באזור של ערי יִשָּׂשכָר. בְּנֵי מְנַשֶּׁה לא הצליחו לכבוש ערים אלה ותושביהם הכנענים המשיכו לשבת בהן ולהעלות מס לבני מְנַשֶּׁה כשאלה התחזקו מספיק[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ז פסוקים י"א-י"ג: יא
וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר בֵּית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת הַנָּפֶת.
יב
וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת.
יג
וַיְהִי כִּי חָזְקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי לָמַס וְהוֹרֵשׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ.
[^]שׁוֹפְטִים פרק א פסוקים כ"ז-כ"ח: כז
וְלֹא הוֹרִישׁ מְנַשֶּׁה אֶת בֵּית שְׁאָן וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת תַּעְנַךְ וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וְאֶת ישב [יֹשְׁבֵי] דוֹר וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת יוֹשְׁבֵי יִבְלְעָם וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וְאֶת יוֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת.
כח
וַיְהִי כִּי חָזַק יִשְׂרָאֵל וַיָּשֶׂם אֶת הַכְּנַעֲנִי לָמַס וְהוֹרֵישׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ.
. אח"כ נזכרות תַּעְנַךְ וגַת רִמּוֹן כערי לווים בנחלת מְנַשֶּׁה שנמסרו ללויים בני קְהָת[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ"א פסוקים כ, כ"ה: כ
וּלְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת הַלְוִיִּם הַנּוֹתָרִים מִבְּנֵי קְהָת וַיְהִי עָרֵי גוֹרָלָם מִמַּטֵּה אֶפְרָיִם.
... כה
וּמִמַּחֲצִית מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת תַּעְנַךְ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת גַּת רִמּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים שְׁתָּיִם.
(בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ו פסוק נ"הדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ו פסוק נ"ה: נה
וּמִמַּחֲצִית מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת עָנֵר וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת בִּלְעָם וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ לְמִשְׁפַּחַת לִבְנֵי קְהָת הַנּוֹתָרִים.
נזכרות במקומן "עָנֵר" ו"בִּלְעָם", המשוערות כשיבוש של "תַּעְנַךְ" ושל "יִבְלְעָם" הנזכרת ברשימת ערי מְנַשֶּׁה - ראו מעלה).
בשירת דְבוֹרָה מסופר שהקרב עם מַלְכֵי כְנַעַן שעליו היא שרה התרחש "בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ"
[^]שׁוֹפְטִים פרק ה פסוק י"ט: יט
בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ.
. העיר הכנענית עברה בסופו של דבר לשליטת בני יִשְׂרָאֵל, והיא נכללה בנציבות החמישית של הממלכה המאוחדת בימי שְׁלֹמֹה תחת הנציב בַּעֲנָא בֶּן אֲחִילוּד, יחד עם מְגִדּוֹ וערים נוספות בנחלת מְנַשֶּׁה[^]מְלָכִים-א פרק ד פסוקים ז, י"ב: ז
וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל אחד [הָאֶחָד] לְכַלְכֵּל.
... יב
בַּעֲנָא בֶּן אֲחִילוּד תַּעְנַךְ וּמְגִדּוֹ וְכָל בֵּית שְׁאָן אֲשֶׁר אֵצֶל צָרְתַנָה מִתַּחַת לְיִזְרְעֶאל מִבֵּית שְׁאָן עַד אָבֵל מְחוֹלָה עַד מֵעֵבֶר לְיָקְמֳעָם.
.
זיהוי המקום
תַּעְנַךְ מזוהה עם תל תִיעִנִכּ הצמוד ליישוב בעל אותו שם, כ-8 ק"מ מדרום מזרח למְגִדּוֹ. מלבד שימור שם העיר והמיקום המתאים לרשימת ערי מְנַשֶּׁה, נמצאו בתל ממצאים ארכיאולוגים המתאימים לתיאור המקראי - כלומר עיר שהתקיימה בתקופה הכנענית (ברונזה) ושנשארה כנענית גם לפחות בראשית התקופה הישראלית (ברזל).
תלי תַּעְנַךְ, מְגִדּוֹ, ויָקְנְעָם שלטו על המוצאים של 3 סעיפים שונים של "דרך הים" הקדומה
תַּעְנַךְ התאוששה כנראה במהירה אחרי הכיבוש המצרי ובתעודה מצרית נזכר שליח מתַּעְנַךְ שהתארח במצרים באותה תקופה. אחד הממצאים המרשימים ביותר שנחשפו בתל תענך הוא אוסף של 13 מכתבים כתובים בכתב היתדות הכנעני על גבי לוחות חימר. המכתבים מתוארכים לתקופת הברונזה המאוחרת ומצביעים על השלטון המצרי בעיר באותם ימים. 8 מהמכתבים נשלחו למושל תענך, וביניהם מכתבים בהם דורש בתקיפות השולח ("אמנחתפ" - מצרי רם מעלה, שיש המזהים אותו עם יורש העצר, לעתיד פרעה אמנחותפ ה-2) שמושל תענך ישלח את המיסים ואת אנשיו למגידו ולעזה. 5 המכתבים הנותרים כוללים רשימת שמות המעידים על הרכב האוכלוסיה בתענך של אותם ימים (בעיקר כנענים וחורים). תַּעְנַךְ גם נזכרת כמשוער במכתבי אל עמארנה
בראשית תקופת הברזל נבנתה שוב בעיר מערכת ביצורים, אך גם עיר זו חרבה כנראה בשנת 1125 לערך (אולי בימי כניסת בני ישראל לאזור). הממצאים שנחשפו מהיישוב שחזר להתקיים על התל זמן לא רב אח"כ מעידים על התרבות הכנענית של בני המקום גם בתקופת הממלכה המאוחדת (כולל עצמות חזיר, מצבות, צלמית של אלילה וחפצי פולחן נוספים שהתגלו באזור המקדש המקומי). המקדש חרב בימי מסע הכיבוש של פרעה שישק בארץ בימי רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה (925~ לפנה"ס), ושם העיר נזכר יחד עם ערים נוספות שכבש שישק במסע זה ברשימה המופיעה בתבליט על קיר מקדש אמון בכַּרְנָכּ (ראו איור)
תלי תַּעְנַךְ, מְגִדּוֹ, ויָקְנְעָם שלטו על המוצאים של 3 סעיפים שונים של "דרך הים" הקדומה
[*]דרך מסחר קדומה שהובילה ממצרים צפונה לאזור סוריה
במוצאה לעמק יזרעאל[1]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 40
. היישוב שעל התל נוסד בתקופה הכנענית הקדומה וכלל לאורך השנים סדרה של מערכות ביצורים עם חומות ומגדלים. היישוב התדלדל לתקופה כלשהי אך העיר נבנתה שוב בתקופה הכנענית התיכונה (מאה ה-17 לפנה"ס) וכללה חומה סוגרים היקפית (חומה כפולה הכוללת חדרים בתווך שבין החומות). עיר זו חרבה בתקופה הכנענית המאוחרת, כנראה בימי מסע הכיבוש של פרעה תחותימס השלישי בארץ (1468 לפנה"ס). כתובת מצרית המתארת את מסעותיו של פרעה זה מזכירה קרב שערך עם הצבאות הכנענים המקומיים בין תענך ומגידו, ותענך מופיעה גם ברשימת הערים שנכבשו על ידו[3]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 130
.
תַּעְנַךְ התאוששה כנראה במהירה אחרי הכיבוש המצרי ובתעודה מצרית נזכר שליח מתַּעְנַךְ שהתארח במצרים באותה תקופה. אחד הממצאים המרשימים ביותר שנחשפו בתל תענך הוא אוסף של 13 מכתבים כתובים בכתב היתדות הכנעני על גבי לוחות חימר. המכתבים מתוארכים לתקופת הברונזה המאוחרת ומצביעים על השלטון המצרי בעיר באותם ימים. 8 מהמכתבים נשלחו למושל תענך, וביניהם מכתבים בהם דורש בתקיפות השולח ("אמנחתפ" - מצרי רם מעלה, שיש המזהים אותו עם יורש העצר, לעתיד פרעה אמנחותפ ה-2) שמושל תענך ישלח את המיסים ואת אנשיו למגידו ולעזה. 5 המכתבים הנותרים כוללים רשימת שמות המעידים על הרכב האוכלוסיה בתענך של אותם ימים (בעיקר כנענים וחורים). תַּעְנַךְ גם נזכרת כמשוער במכתבי אל עמארנה
[*]אוסף גדול של "מכתבים" מהמאה ה-14 לפנה"ס שנכתבו למלכי מצרים בעיקר ממנהיגים באזור כנען וסוריה. תענך נזכרת כמשוער בשם "תעהנוקה" שנשתמר באופן חלקי בלוח החומר -
.
[*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ח, עמוד 878-877
בראשית תקופת הברזל נבנתה שוב בעיר מערכת ביצורים, אך גם עיר זו חרבה כנראה בשנת 1125 לערך (אולי בימי כניסת בני ישראל לאזור). הממצאים שנחשפו מהיישוב שחזר להתקיים על התל זמן לא רב אח"כ מעידים על התרבות הכנענית של בני המקום גם בתקופת הממלכה המאוחדת (כולל עצמות חזיר, מצבות, צלמית של אלילה וחפצי פולחן נוספים שהתגלו באזור המקדש המקומי). המקדש חרב בימי מסע הכיבוש של פרעה שישק בארץ בימי רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה (925~ לפנה"ס), ושם העיר נזכר יחד עם ערים נוספות שכבש שישק במסע זה ברשימה המופיעה בתבליט על קיר מקדש אמון בכַּרְנָכּ (ראו איור)
[6]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 249
. מהיישוב שהתקיים בתל אחר כך, נשתמרו רק שרידים מעטים מהמאה ה-9 לפנה"ס ומהתקופה הפרסית, ואח"כ התל ננטש (מלבד ארמון שנבנה בראש התל בימי הביניים)[7]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ח, עמוד 878-872
.
פרקים המזכירים את תַּעְנַךְ
ציטוטים נבחרים