עיר
חַדְרָךְ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Zakkur stele . Marks the taking of the throne of Hamath by king Zakkur. Louvre Museum. By Unknown artist, photo by Rama, [CC-BY-SA-2.0-FR], via Wikimedia Commons
אסטלת זַכּוּר - הכתובת מוצגת בתחתית האסטלה, ובחלק העליון נראים שרידי דמות שעמדה מעל לכתובת.
רמת זיהוי : 2 - זיהוי מקובל
חַדְרָךְ במקרא
הנביא זְכַרְיָה ניבא בשם ה' גם בארצות הגויים, כיוון שעיני כל בני האדם נשואות אליו, כמו בני ישראל. בין הארצות שאליהם ניבא נזכרות ערים בסוריה ובלבנון של היום, כולל חַדְרָךְ, דַמֶּשֶׂק, חֲמָת, צֹר, צִידֹן, ואח"כ נזכרות גם ערי הפְּלִשְׁתִּים בדרום, ולפחות לצֹר ולערי הפְּלִשְׁתִּים ניבא זְכַרְיָה חורבן
[^]זְכַרְיָה פרק ט פסוקים א-ו: א מַשָּׂא דְבַר יְהוָה בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ כִּי לַיהוָה עֵין אָדָם וְכֹל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. ב וְגַם חֲמָת תִּגְבָּל בָּהּ צֹר וְצִידוֹן כִּי חָכְמָה מְאֹד. ג וַתִּבֶן צֹר מָצוֹר לָהּ וַתִּצְבָּר כֶּסֶף כֶּעָפָר וְחָרוּץ כְּטִיט חוּצוֹת. ד הִנֵּה אֲדֹנָי יוֹרִשֶׁנָּה וְהִכָּה בַיָּם חֵילָהּ וְהִיא בָּאֵשׁ תֵּאָכֵל. ה תֵּרֶא אַשְׁקְלוֹן וְתִירָא וְעַזָּה וְתָחִיל מְאֹד וְעֶקְרוֹן כִּי הֹבִישׁ מֶבָּטָהּ וְאָבַד מֶלֶךְ מֵעַזָּה וְאַשְׁקְלוֹן לֹא תֵשֵׁב. ו וְיָשַׁב מַמְזֵר בְּאַשְׁדּוֹד וְהִכְרַתִּי גְּאוֹן פְּלִשְׁתִּים.
.
זיהוי המקום
חַדְרָךְ, או חַזְרָךְ בכתיב הארמי ו"חתריקה" בכתיב האשורי, היתה בירתה של לֻעַש (לֻחֻ'טִי באשורית) שבצפון סוריה, ומזוהה כיום בד"כ עם תל אָפיס, כ-45 ק"מ מדרום-מערב לחַלַבּ שבצפון-מערב סוריה של ימינו. ההתיישבות במקום החלה כבר בתקופה הניאוליתית, ובמהלך האלף ה-4 לפנה"ס (התקופה הכלכוליתית) כבר היה במקום ישוב מוקף חומה מסיבית, שקטעים ממנה שרדו לגובה 4 מטר. העיר המשיכה לגדול במהלך האלף ה-3 וה-2 (תקופת הברונזה), עם מצודה מוקפת בחומה ובסוֹלְלָה, ועיר תחתונה מוקפת גם כן בחומת לבנים עבה. לאחר דעיכה זמנית, האתר תוכנן מחדש לקראת סוף האלף ה-2, ובאחד המבנים התגלה מצבור של טקסטים חַתִּים וחורים (מאה 13 לפנה"ס) וממצאים נוספים המעידים על הסחר הבינלאומי בתקופה החַתִּית של האזור, שקישר בין אזור הפְּרָת לארצות הים התיכון. בראשית האלף ה-1 לפנה"ס (תקופת הברזל) גדל מספר התושבים בעיר התחתונה, ובעיר העליונה הוקמו בתי מגורים ומבני ציבור, כולל 3 מבנים מאוחרים יותר שזוהו כמקדשים. זוהי גם התקופה של חדירת השבטים האֲרַמִּים לאזור והשתלטותם בסופו של דבר על ערי סוריה.

חַדְרָךְ היתה כאמור לבירה של לֻעַש, מדינה ארמית קטנה מצפון לחֲמָת, שנזכרת בתעודות אשוריות קדומות. לפי כתובות של אשורנצירפל ה-2 מלך אַשּׁוּר, מסתבר שאשורנצירפל הכה את הצבא של לֻעַש והחריב את תחומה (870 לפנה"ס). לֻעַש נכללה מאוחר יותר כמחוז צפוני של ממלכת חֲמָת. כשאדד-נִרַרִ ה-3 מלך אַשּׁוּר עלה על אַרְפָּד ועל בֶּן הֲדַד ה-3 בֶּן חֲזָאֵל מלך אֲרַם דַמָּשֶׂק (805 לפנה"ס)
[3]עולם התנ"ך, ספר יִרְמְיָהוּ עמ' 223.
, שמר זַכּוּר מלך חֲמָת על הברית עם אַשּׁוּר ולא נפגע. אך עם נסיגת האשורים, עלה בֶּן הֲדַד למצור על חַדְרָךְ שבממלכת חֲמָת יחד עם 17 מבעלי בריתו, כולל מלך אַרְפָּד. המצור נכשל כפי שמתואר בכתובת זַכּוּר (המתוארכת לסביבות 775-805 לפנה"ס - ראו תמונה). זַכּוּר מודה בכתובת לאל בעל-שמים (בעל שמין) ולאל המקומי אִלֻוֶר.

כנראה שחֲמָת נסוגה אח"כ מהברית עם אַשּׁוּר, ובכל אופן תעודות אשוריות מעידות שמלכי אַשּׁוּר שלמנאסר ה-4 ואשור-דן ה-3 עלו שלוש פעמים על חַדְרָךְ (בשנים 772, 765, ו-755 לפנה"ס). חַדְרָךְ הצטרפה מאוחר יותר לברית כנגד אַשּׁוּר, עד שעלה עליה תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר ה-3 מלך אַשּׁוּר ועשה את חַדְרָךְ לפחווה אַשּׁוּרית נפרדת מחֲמָת (738 לפנה"ס). לפי כתובת נוספת, נציב אשורי עוד ישב בחַדְרָךְ בשנת 689 לפנה"ס
[6]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ג, עמוד 35-33
.
פרקים המזכירים את חַדְרָךְ
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על חַדְרָךְ באתר של ויקיפדיה.