מקום
חַתִּים
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Lion Gate, Hattusa, Turkey, by Bernard Gagnon, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
שער האריות בחַתּוּשַש, בירת האימפריה החתית
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Relief of Suppiluliuma II, king of the Hittites. in Hattusa, Turkey. By China Crisis, [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
תבליט של שוּפִּילוּלְיוּמַש השני, מלכה האחרון של האימפריה החתית
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
חַתִּים במקרא
בְּרֵאשִׁית פרק י פסוק ט"ובְּרֵאשִׁית פרק י פסוק ט"ו: טו וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת.
מפרט את מוצא העמים, ומזכיר את חֵת כבנו של כְּנָעַן בן חָם (בן נֹחַ). הַחִתִּים (או העם "הַחִתִּי" או "בְּנֵי חֵת") חיו תחת מספר "מַלְכֵי הַחִתִּים"
[^]מְלָכִים-ב פרק ז פסוק ו: ו וַאדֹנָי הִשְׁמִיעַ אֶת מַחֲנֵה אֲרָם קוֹל רֶכֶב קוֹל סוּס קוֹל חַיִל גָּדוֹל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה שָׂכַר עָלֵינוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת מַלְכֵי הַחִתִּים וְאֶת מַלְכֵי מִצְרַיִם לָבוֹא עָלֵינוּ.
כנראה מלכים של ערי מדינה קטנות. הַחִתִּים היו אחד מהעמים שישבו בארץ בימי הכיבוש של יְהוֹשֻׁעַ, וכך היו ארצותיהם לחלק מהארץ המובטחת
[^]שְׁמוֹת פרק ג פסוק י"ז: יז וָאֹמַר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק א פסוק ד: ד מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם.
).

הַחִתִּים ישבו בעיקר באזור הרי יהודה
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ג פסוק כ"ט: כט עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן.
ולכן אַבְרָהָם קנה את מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה שבחֶבְרוֹן מידי בְּנֵי חֵת שהיו שם
[^]בְּרֵאשִׁית פרק כ"ג פסוק כ: כ וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר מֵאֵת בְּנֵי חֵת.
. בעל המערה - עֶפְרוֹן הַחִתִּי היה אחד מבְּנֵי חֵת המוזכרים במקרא בשמם, כמו גם אוּרִיָּה הַחִתִּי
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק י"א פסוק ג: ג וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר הֲלוֹא זֹאת בַּת שֶׁבַע בַּת אֱלִיעָם אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי.
ואֲחִימֶלֶךְ הַחִתִּי
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ו פסוק ו: ו וַיַּעַן דָּוִד וַיֹּאמֶר אֶל אֲחִימֶלֶךְ הַחִתִּי וְאֶל אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה אֲחִי יוֹאָב לֵאמֹר מִי יֵרֵד אִתִּי אֶל שָׁאוּל אֶל הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי אֲנִי אֵרֵד עִמָּךְ.
אשר שירתו בצבא דָוִד (שנים רבות אחרי ירושת ארצות הַחִתִּים בימי יְהוֹשֻׁעַ).

צבא הַחִתִּים נודע במרכבותיו הרבות, והמלך שְׁלֹמֹה סחר עם הַחִתִּים במרכבות. בימי יוֹרָם מלך יִשְׂרָאֵל, צבא אֲרָם נוטש את המצור על שֹׁמְרוֹן כשהם שומעים "קוֹל רֶכֶב קוֹל סוּס קוֹל חַיִל גָּדוֹל" (שהשמיע ה') וחושבים שמדובר בצבא חִתִּי.
זיהוי המקום
הַחִתִּים ישבו באזור טורקיה של היום, והאימפריה שהקימו הגיעה בשיאה עד צפון סוריה. בני אַשּׁוּר קיימו איתם מסחר, ואף הקימו בארצם מושבות סוחרים. במאות הראשונות לקיום הממלכה היא הרחיבה לאט את גבולותיה, ונקבעה עיר הבירה שלה בחַתּוּשַש (ראו צילומים).

אחרי תקופה מסויימת של חוסר יציבות ומלחמות עם החורים (עם קדום מצפון מסופוטמיה) שבהם הצטמצמו גבולות הממלכה, חזרה שוב הממלכה הַחִתִּית לחוסנה ואף התרחבה והתחזקה תחת שושלת המלכים שיסד תוּדְחַלִיאַש הראשון (1430-1400 לפנה"ס). המלך שוּפִּילוּלְיוּמַש הראשון המשיך להרחיב את האימפריה שהגיעה בימיו עד לסוריה. בשנת 1274 לפנה"ס נערך "קרב קָּדֵשׁ" הנודע בין האימפריה הַחִתִּית לבין מִצְרַיִם, במסגרת המאבק על השליטה בצפון סוריה. הקרב נערך באזור העיר קָּדֵשׁ שבסוריה, ונראה שהסתיים ביתרון לחַתִּים. החַתִּים היו ידועים בחיל המרכבות שלהם, שכנראה תרם ליתרון שלהם בקרב קָּדֵשׁ. הם נחשבים גם בין העמים הראשונים שהחלו להשתמש בברזל, בין השאר ליצור כלי מלחמה.

אחרי תקופה קצרה של שלום ושגשוג האימפריה קרסה בימי המלך שוּפִּילוּלְיוּמַש השני, כנראה תחת התקפות של "גויי הים" (סביב 1178 לפנה"ס). אחרי נפילת הממלכה, חִתִּים רבים היגרו והתיישבו בארצות השכנות (כולל בארץ ישראל), והקימו גם מספר "ממלכות חִתִּיות חדשות" בעיקר בכמה ערי מדינה בצפון סוריה. לבסוף גם ממלכות אלה נפלו תחת שליטה ארמית ואשורית.
פרקים המזכירים את חַתִּים
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על חַתִּים באתר של ויקיפדיה.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Hittite Chariot. from Paul Volz: Die biblischen Altertümer (1914). Uploaded to Wikimedia by Silje. See page for author / [Public domain]
מרכבה חַתִּית מתוך תבליט קיר מצרי