ח'רבת אֶל-בּוּרְג' בלב שכונת רמות פולין שבצפון ירושלים
שרידים צלבנים בראש ח'רבת אֶל-בּוּרְג'. במרחק מאחורי התל ניתן להבין באתר נבי סמואל.
|
|
רמת זיהוי
: 3 - זיהוי משוער
בְאֵרוֹת במקרא
כששמעו הַחִוִּים שישבו בגִּבְעוֹן ובסביבתה על כיבושי יְהוֹשֻׁעַ הם הצליחו לכרות ברית עם הָעָם בדרכי עורמה כשהתחזו לעם מרוחק. לאחר כריתת הברית הסתבר שהם חיים בקרב הערים שבני ישראל באו להתנחל בהם - בגִּבְעוֹן בכְּפִירָה בבְאֵרוֹת וְבקִרְיַת יְעָרִים, אך הברית בכל אופן קויימה והַחִוִּים שישבו בערים אלה המשיכו לחיות בהן בקרב בני ישראל
בְאֵרוֹת נזכרת ברשימת ערי בִנְיָמִן, אחרי גִּבְעוֹן וְהָרָמָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט פסוקים ט"ז-י"ח: טז
וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּרְתוּ לָהֶם בְּרִית וַיִּשְׁמְעוּ כִּי קְרֹבִים הֵם אֵלָיו וּבְקִרְבּוֹ הֵם יֹשְׁבִים.
יז
וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵיהֶם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים.
יח
וְלֹא הִכּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי נִשְׁבְּעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלֹּנוּ כָל הָעֵדָה עַל הַנְּשִׂיאִים.
.
בְאֵרוֹת נזכרת ברשימת ערי בִנְיָמִן, אחרי גִּבְעוֹן וְהָרָמָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ח פסוקים כ"א, כ"ה: כא
וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם יְרִיחוֹ וּבֵית חָגְלָה וְעֵמֶק קְצִיץ.
... כה
גִּבְעוֹן וְהָרָמָה וּבְאֵרוֹת.
. בַּעֲנָה וְרֵכָב, רוצחי אִישׁ-בֹּשֶׁת בן שָׁאוּל, היו "בְּנֵי רִמּוֹן הַבְּאֶרֹתִי מִבְּנֵי בִנְיָמִן", ונמלטו מבְאֵרוֹת לגִּתָּיִם שבשְּׁפֵלָה - גם היא עיר של בִנְיָמִן[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק ד פסוקים ב-ד: ב
וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים שָׂרֵי גְדוּדִים הָיוּ בֶן שָׁאוּל שֵׁם הָאֶחָד בַּעֲנָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִי רֵכָב בְּנֵי רִמּוֹן הַבְּאֶרֹתִי מִבְּנֵי בִנְיָמִן כִּי גַּם בְּאֵרוֹת תֵּחָשֵׁב עַל בִּנְיָמִן.
ג
וַיִּבְרְחוּ הַבְּאֵרֹתִים גִּתָּיְמָה וַיִּהְיוּ שָׁם גָּרִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
ד וְלִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל בֵּן נְכֵה רַגְלָיִם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים הָיָה בְּבֹא שְׁמֻעַת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן מִיִּזְרְעֶאל וַתִּשָּׂאֵהוּ אֹמַנְתּוֹ וַתָּנֹס וַיְהִי בְּחָפְזָהּ לָנוּס וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ וּשְׁמוֹ מְפִיבֹשֶׁת.
. מבְאֵרוֹת הגיע גם נַחְרַי הַבְּאֵרֹתִי נֹשֵׂא כְּלֵי יוֹאָב בֶּן צְרֻיָה[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק כ"ג פסוק ל"ז: לז
צֶלֶק הָעַמֹּנִי נַחְרַי הַבְּאֵרֹתִי נשאי [נֹשֵׂא] כְּלֵי יוֹאָב בֶּן צְרֻיָה.
. תושבי בְאֵרוֹת הוגלו ע"י הבבלים יחד עם שאר תושבי יְהוּדָה, אך חזרו והתיישבו בה בתקופת שיבת ציון בימי עֶזְרָא ונְחֶמְיָה[^]עֶזְרָא פרק ב פסוקים א, כ"ה: א
וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נבוכדנצור [נְבוּכַדְנֶצַּר] מֶלֶךְ בָּבֶל לְבָבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ.
... כה
בְּנֵי קִרְיַת עָרִים כְּפִירָה וּבְאֵרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה.
[^]נְחֶמְיָה פרק ז פסוקים ו, כ"ט: ו
אֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וְלִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ.
... כט
אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים כְּפִירָה וּבְאֵרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה.
.
זיהוי המקום
בְאֵרוֹת היתה כאמור עיר בנחלת בִנְיָמִן שהיתה במקור אחת מערי הגִּבְעוֹנים. לכן, ועל פי שאר הערים שברשימת ערי בִנְיָמִן מחפשים את בְאֵרוֹת באתר מתאים באזור שמצפון מערב לירושלים. באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה) נמסר שבְאֵרוֹת היתה בימיו כפר על הדרך מירושלים לאמאוס (ניקופוליס), ובתרגום של הירונימוס מתוקן שמדובר בדרך לשכם (ניאפוליס).
היו שזיהו את בְאֵרוֹת עם החורבות בראס א-טאחונה שבצפון אל-בירֶה שבצפון רמאללה, בעיקר בזכות השימור כביכול של שם העיר המקראית וממצאים מתאימים שנמצאו באתר
יש המזהים אז בְאֵרוֹת עם אזור נַבִּי-סַמוּאֵל שעל הרכס המשקיף על העיירה אל-ג'יבּ המזוהה עם גִּבְעוֹן כ-1.6 ק"מ מדרום לה
היו שזיהו את בְאֵרוֹת עם החורבות בראס א-טאחונה שבצפון אל-בירֶה שבצפון רמאללה, בעיקר בזכות השימור כביכול של שם העיר המקראית וממצאים מתאימים שנמצאו באתר
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 9
. אך אל-בירֶה נמצאת כ-15 ק"מ מירושלים (כלומר כ-10 מילים) בניגוד לתיאור של אוסביוס, וגם אינה נמצאת באזור של גִּבְעוֹן.
יש המזהים אז בְאֵרוֹת עם אזור נַבִּי-סַמוּאֵל שעל הרכס המשקיף על העיירה אל-ג'יבּ המזוהה עם גִּבְעוֹן כ-1.6 ק"מ מדרום לה
[4]מאמרים נבחרים בגיאוגרפיה של ארץ-ישראל, אריאל, כתב עת לידיעת ארץ ישראל, חוברת 41-40, תמוז תשמ"ח, יולי 1985, עמוד 69
. כיום אבל מקובל יותר הזיהוי של בְאֵרוֹת עם ח'רבת אֶל-בּוּרְג' שבלב שכונת רמות פולין[5]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 276
[6]עולם התנ"ך, ספר יְהוֹשֻׁעַ עמ' 177.
, כ-2.5 ק"מ מדרום לאל ג'יבּ, ובמרחק דרכים מתאים גם מירושלים. באתר נמצאו חרסים מתקופה הברונזה התיכונה (הכנענית) ושרידי יישוב בשטח של כ-40 דונם מתקופת הברזל (הישראלית) כולל מבנים ובורות מים. כמו כן נמצאו באתר חרסים מהתקופה הפרסית (שיבת ציון), ההלניסטית והרומית, וכיום ניכרים בראש הגבעה חורבות מבנה מבוצר מהתקופה הצלבנית.
פרקים המזכירים את בְאֵרוֹת
ציטוטים נבחרים