פרטי היוצר\ת
Toreador Fresco (Bull-Leaping Fresco). At the Heraklion Archaeological Museum. Photo by Jebulon, [CC0 1.0 Universal (CC0 1.0)
Public Domain Dedication], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
ציור קיר מהארמון המינואי בקנוסוס שבכְּרֵתִים (1450 לפנה"ס, או לפני כן)
פרטי היוצר\ת
Fournou Koryfi. By Olaf Tausch, [CC-BY-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
תל מינואי (פורנו קוריפי) בחוף הדרומי של כְּרֵתִים
|
רמת זיהוי
: 1 - זיהוי ודאי
כנויים נוספים
: כְּרֵתִים
כַּפְתּוֹר במקרא
בְּרֵאשִׁית פרק י פסוק י"דבְּרֵאשִׁית פרק י פסוק י"ד: יד
וְאֶת פַּתְרֻסִים וְאֶת כַּסְלֻחִים אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים וְאֶת כַּפְתֹּרִים.
מזכיר את הכַּפְתֹּרִים בני מִצְרַיִם, במסגרת הצגת מוצא העמים. ביִרְמְיָהוּ פרק מ"ז פסוק דיִרְמְיָהוּ פרק מ"ז פסוק ד: ד
עַל הַיּוֹם הַבָּא לִשְׁדוֹד אֶת כָּל פְּלִשְׁתִּים לְהַכְרִית לְצֹר וּלְצִידוֹן כֹּל שָׂרִיד עֹזֵר כִּי שֹׁדֵד יְהוָה אֶת פְּלִשְׁתִּים שְׁאֵרִית אִי כַפְתּוֹר.
מצוין שכַּפְתֹּר הוא אִי שממנו הגיעו הפְּלִשְׁתִּים. גם במקומות נוספים מוזכר שמוצא הפְּלִשְׁתִּים ששכנו בחוף הדרומי של הארץ היה בכַּפְתֹּר: בדְּבָרִים פרק ב פסוק כ"גדְּבָרִים פרק ב פסוק כ"ג: כג
וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד עַזָּה כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתּוֹר הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם.
מצויין שיוצאי כַּפְתּוֹר התיישבו עד עַזָּה אחרי שגירשו את תושבי האזור הקודמים. במקומות אחרים מקושרים הפְּלִשְׁתִּים תושבי החוף בארץ עם כְּרֵתִים (למשל בנבואות החורבן לפְּלִשְׁתִּים של יְחֶזְקֵאל[^]יְחֶזְקֵאל פרק כ"ה פסוק ט"ז: טז
לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי נוֹטֶה יָדִי עַל פְּלִשְׁתִּים וְהִכְרַתִּי אֶת כְּרֵתִים וְהַאֲבַדְתִּי אֶת שְׁאֵרִית חוֹף הַיָּם.
ושל צְפַנְיָה[^]צְפַנְיָה פרק ב פסוק ה: ה
הוֹי יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גּוֹי כְּרֵתִים דְּבַר יְהוָה עֲלֵיכֶם כְּנַעַן אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְהַאֲבַדְתִּיךְ מֵאֵין יוֹשֵׁב.
), כך שנראה שכַּפְתֹּר היא כְּרֵתִים.
הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי נזכרים מספר פעמים במקרא כחיילים שכירים בצבא דָוִד, תחת פיקודו של יוֹאָב מפקד הצבא, ובמיוחד של בְּנָיָה בֶּן יְהוֹיָדָע
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק כ פסוק כ"ג: כג
וְיוֹאָב אֶל כָּל הַצָּבָא יִשְׂרָאֵל וּבְנָיָה בֶּן יְהוֹיָדָע עַל הכרי [הַכְּרֵתִי] וְעַל הַפְּלֵתִי.
. כך, בְּנָיָה גם למשל איבטח את אירוע הכתרת המלך שְׁלֹמֹה בעזרת חיילי הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי שבפיקודו[^]מְלָכִים-א פרק א פסוק ל"ח: לח
וַיֵּרֶד צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וַיַּרְכִּבוּ אֶת שְׁלֹמֹה עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֹּלִכוּ אֹתוֹ עַל גִּחוֹן.
.
זיהוי המקום
כַּפְתּוֹר כאמור מזוהה עם האי כְּרֵתִים, שהוא האי הגדול ביותר ביוון (כ-8,300 קמ"ר) והוא ברובו הררי. בכְּרֵתִים התפתחה התרבות המינואית, ששיאה היה בשנים 1,700-1,450 לפנה"ס, ושהותירה ממצאים ארכיאולוגים מרשימים, הכוללים יצירות אומנותיות וארכיטקטוניות מתקדמות. במיוחד ידוע הארמון המלכותי בקנוסוס, שהיה מרובה בחדרים ובציורי קיר. הכתב המינואי הקדום, הידוע כ-Linear-A, שממנו שרדו מסמכים מנהלתיים ודתיים רבים, עדיין לא פוענח עד ימינו. המינואים עסקו במסחר ימי, ומוצרים מכְּרֵתִים (במיוחד כדים אופייניים) נמצאו בארצות מזרח הים התיכון, כולל במצרים ובארץ.
התרבות המינואית נעלמה בסביבות 1,420 מסיבה לא ברורה (אולי בעקבות פלישה, רעידת אדמה, או צונאמי כתוצאה מהתפרצות הר הגעש שבאי סנטוריני הסמוך). בכל מקרה האי עבר לשליטת המִיקֶנִים (עם יווני קדום), ובמאות שנים הבאות נלחמו על השליטה באִי ממלכות נוספות, כולל הממלכות ההלניסטיות במוקדון ובמצרים, עד שהאי נכבש וסופח לאימפריה הרומית.
התרבות המינואית נעלמה בסביבות 1,420 מסיבה לא ברורה (אולי בעקבות פלישה, רעידת אדמה, או צונאמי כתוצאה מהתפרצות הר הגעש שבאי סנטוריני הסמוך). בכל מקרה האי עבר לשליטת המִיקֶנִים (עם יווני קדום), ובמאות שנים הבאות נלחמו על השליטה באִי ממלכות נוספות, כולל הממלכות ההלניסטיות במוקדון ובמצרים, עד שהאי נכבש וסופח לאימפריה הרומית.
פרקים המזכירים את כַּפְתּוֹר
ציטוטים נבחרים
ניתן לקרוא עוד על כַּפְתּוֹר באתר של ויקיפדיה.