יְהוֹאָחָז

מקור השם

ה' אחז

יְהוֹאָחָז במקרא

בימי יֹאשִׁיָּהוּ מלך יְהוּדָה עלה פַרְעֹה נְכוֹ\נְכֹה דרך הארץ לכוון כָּרכּמיש שעַל נהר הפְּרָת, כדי להצטרף שם למֶלֶךְ אַשּׁוּר במלחמתו בצבא בָּבֶל. יֹאשִׁיָּהוּ יצא לקראתו כדי למנוע זאת ממנו ובקרב שהתפתח ביניהם בְּבִקְעַת מְגִדּוֹ נפצע יֹאשִׁיָּהוּ אֲנוּשׁוֹת מפגיעת חצים ונלקח במרכבה ליְרוּשָׁלַיִם שם מת מפצעיו ונקבר בקברי המלכים

^{[^]}מְלָכִים-ב פרק כ"ג פסוק כ"ט: כט בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל נְהַר פְּרָת וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ.

^{[^]}דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל"ה פסוקים כ-כ"ד: כ אַחֲרֵי כָל זֹאת אֲשֶׁר הֵכִין יֹאשִׁיָּהוּ אֶת הַבַּיִת עָלָה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ עַל פְּרָת וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ יֹאשִׁיָּהוּ. כא וַיִּשְׁלַח אֵלָיו מַלְאָכִים לֵאמֹר מַה לִּי וָלָךְ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא עָלֶיךָ אַתָּה הַיּוֹם כִּי אֶל בֵּית מִלְחַמְתִּי וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי וְאַל יַשְׁחִיתֶךָ. כב וְלֹא הֵסֵב יֹאשִׁיָּהוּ פָנָיו מִמֶּנּוּ כִּי לְהִלָּחֵם בּוֹ הִתְחַפֵּשׂ וְלֹא שָׁמַע אֶל דִּבְרֵי נְכוֹ מִפִּי אֱלֹהִים וַיָּבֹא לְהִלָּחֵם בְּבִקְעַת מְגִדּוֹ. כג וַיֹּרוּ הַיֹּרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו הַעֲבִירוּנִי כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד. כד וַיַּעֲבִירֻהוּ עֲבָדָיו מִן הַמֶּרְכָּבָה וַיַּרְכִּיבֻהוּ עַל רֶכֶב הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיּוֹלִיכֻהוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקִבְרוֹת אֲבֹתָיו וְכָל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ‍ִם מִתְאַבְּלִים עַל יֹאשִׁיָּהוּ.

. פַּרְעֹה נְכוֹ ניצח כך את יֹאשִׁיָּהוּ, אך לפי דברי יִרְמְיָהוּ מסתבר שנְכוֹ הובס מאוחר יותר בקרב מול בָּבֶל בכָּרכּמיש

^{[^]}יִרְמְיָהוּ פרק מ"ו פסוקים א-ב: א אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא עַל הַגּוֹיִם. ב לְמִצְרַיִם עַל חֵיל פַּרְעֹה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר הָיָה עַל נְהַר פְּרָת בְּכַרְכְּמִשׁ אֲשֶׁר הִכָּה נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת הָרְבִיעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה.

.

אחרי מות יֹאשִׁיָּהוּ, העם המליך את יְהוֹאָחָז, בנם של יֹאשִׁיָּהוּ ושל חֲמוּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה. יְהוֹאָחָז עלה למלוכה בגיל 23 והוא מלך 3 חודשים בהם הוא חטא לה'. פַרְעֹה נְכוֹ עצר אותו ברִבְלָה ואח"כ לקח אותו למִצְרַיִם שם הוא מת. פַרְעֹה המליך במקומו את אחיו אֶלְיָקִים בן יֹאשִׁיָּהוּ ושינה את שמו ליְהוֹיָקִים

^{[^]}מְלָכִים-ב פרק כ"ג פסוקים ל-ל"ד: ל וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְּגִדּוֹ וַיְבִאֻהוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ וַיִּקַּח עַם הָאָרֶץ אֶת יְהוֹאָחָז בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו. לא בֶּן עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה יְהוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה. לב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו. לג וַיַּאַסְרֵהוּ פַרְעֹה נְכֹה בְרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת במלך [מִמְּלֹךְ] בִּירוּשָׁלָ‍ִם וַיִּתֶּן עֹנֶשׁ עַל הָאָרֶץ מֵאָה כִכַּר כֶּסֶף וְכִכַּר זָהָב. לד וַיַּמְלֵךְ פַּרְעֹה נְכֹה אֶת אֶלְיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים וְאֶת יְהוֹאָחָז לָקָח וַיָּבֹא מִצְרַיִם וַיָּמָת שָׁם.

פרקים המזכירים את יְהוֹאָחָז

ספר	פרק
מְלָכִים-ב	כ”ג	יֹאשִׁיָּהוּ מקריא את ספר הַתּוֹרָה לפני העם במקדש. הוא מחסל את הפולחן הזר ועורך פֶּסַח חגיגי ביְרוּשָׁלַיִם. יֹאשִׁיָּהוּ נהרג בידי פַרְעֹה נְכֹה במְגִדּוֹ ואחריו מולך בנו יְהוֹאָחָז 3 חודשים. פַרְעֹה עוצר את יְהוֹאָחָז ברִבְלָה וממליך במקומו את אחיו יְהוֹיָקִים.
יִרְמְיָהוּ	כ”ב	יִרְמְיָהוּ מנבא בשער שאם בית דָוִד ימלוך בצדק אז ימשיך למלוך, אך אם לא אז ארצו תחרב. נבואות למלכי יהודה: לשַׁלֻּם שימות בגלות (במצרים), ליְהוֹיָקִים שלא נהג בצדק כמו אביו יֹאשִׁיָּהוּ, ובנה את ארמונו תוך עושק, וייקבר "קְבוּרַת חֲמוֹר", וליְהוֹיָכִין שיוגלה עם אימו (לבבל) וצאצאיו לא יֵשְׁבוּ עוד על כס המלכות.
יְחֶזְקֵאל	י”ט	קינה על מלכי ישראל (יְהוֹאָחָז וצִדְקִיָּהוּ בני חֲמוּטַל הגבירה אשת המלך יֹאשִׁיָּהוּ). חֲמוּטַל נמשלת ללביאה המקדמת את הַגּוּר שלה (יְהוֹאָחָז), אבל אז הוא ניצוד ונלקח בשבי למצרים. כשהיא מקדמת את צִדְקִיָּהוּ, גם הוא ניצוד ונלקח בשבי לבָּבֶל. היא נמשלת גם לגֶפֶן השתולה על אדמה עשירה במים, אבל אז פוגעת בה רוח מזרחית והיא מתייבשת, מוצאת את עצמה שתולה במדבר (בגלות בבָּבֶל?), ונשרפת באש.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב	ל”ו	תולדות מלכי יְהוּדָה האחרונים, חטאיהם ועונשם: יְהוֹאָחָז בן יֹאשִׁיָּהוּ, אָחִיו יְהוֹיָקִים, יְהוֹיָכִין בן יְהוֹיָקִים, וצִדְקִיָּהוּ בן יֹאשִׁיָּהוּ. נְבוּכַדְנֶאצַּר כובש את יְהוּדָה ואת יְרוּשָׁלַיִם, שורף את העיר ואת המקדש ומוציא את הָעָם לגלות בבָּבֶל, אשר נמשכת 70 שנים כפי שניבא יִרְמְיָהוּ. הפרק, הספר, והתנ"ך כולו מסתיים בנימה אופטימית עם הצהרת כּוֹרֶשׁ מלך פָּרַס המתירה את שיבת ציון ^[*]הפרק מקביל חלקית למסופר במְלָכִים-ב פרק כ"ג-מְלָכִים-ב פרק כ"ה ו-עֶזְרָא פרק א .

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
מְלָכִים-ב-כ"ג	ל"ג	וַיַּאַסְרֵהוּ פַרְעֹה נְכֹה בְרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת מִמְּלֹךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם, וַיִּתֶּן עֹנֶשׁ עַל הָאָרֶץ, מֵאָה כִכַּר כֶּסֶף וְכִכַּר זָהָב...וְאֶת יְהוֹאָחָז לָקָח וַיָּבֹא מִצְרַיִם וַיָּמָת שָׁם.

שושלת יֹאשִׁיָּהוּ