עַלַמַּפָּה

עבדיו של אָמוֹן מלך יְהוּדָה קשרו קשר כנגדו ורצחו אותו בארמונו, אך "עַם הָאָרֶץ" הרג את כל הקושרים והמליך את יֹאשִׁיָּהוּ בנו בן ה-8 על יְהוּדָה. יֹאשִׁיָּהוּ היה בנה של יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת והוא מָלַךְ ביְרוּשָׁלַיִם 31 שנים, בהן הוא הלך בדרכי ה' . בגיל 16 התחיל יֹאשִׁיָּהוּ לעבוד את ה', ו-4 שנים אח"כ הוא התחיל לטהר את יְהוּדָה וִיְרוּשָׁלַיִם מהפולחן הזר שבה, כולל מהבָּמוֹת, ממקומות פולחן לאֵלֵי האֲשרָה, הבַּעַל, המֹּלֶךְ, עַשְׁתֹּרֶת, כְמוֹשׁ ומִלְכֹּם. את כלי הפולחן הזר - המזבחות, הפְּסִלִים, המַּסֵּכוֹת, והחַמָּנִים (מרכיב פולחן לא ברור) הוא שבר והשליך אל מִחוּץ לעיר בשדות שלגדות נחל קִדְרוֹן או על קברי האנשים שהשתמשו בהם. הוא טימא את המזבחות ע"י שריפת עצמות כוהניהם עליהם, וכך הוא טיהר את יְהוּדָה, יְרוּשָׁלַיִם, וגם ערים וחורבות בשטחי ממלכת יִשְׂרָאֵל לשעבר.

כשהוא בא להרוס את הבמות שעשה יָרָבְעָם מלך יִשְׂרָאֵל לפני שנים רבות בְּבֵית-אֵל הוא לקח את הָעֲצָמוֹת מהקברים שבָּהָר הסמוך ושרף אותן על הַמִּזְבֵּחַ כדי לטמא אותו. בכך התקיימה נבואתו (העתיקה) של אִישׁ הָאֱלֹהִים מימי יָרָבְעָם שניבא שכך בדיוק יקרה. יֹאשִׁיָּהוּ שם לב לציון מיוחד על אחד הקברים ואנשיו הסבירו לו שמדובר בקֶּבֶר של אותו אִישׁ אֱלֹהִים שבָּא מִיהוּדָה ואשר ניבא את מה שיֹאשִׁיָּהוּ עשה עכשיו עַל הַמִּזְבַּח. יֹאשִׁיָּהוּ צווה לא להזיז את העצמות שבקבר הזה, וכך גם זכו עַצְמוֹת הַנָּבִיא הזָקֵן מִיִשְׂרָאֵל להמלט מגורל שאר העצמות שהוצאו מקבריהם.

בשנת 18 למלכותו (כלומר בהיותו בן 26) שלח יֹאשִׁיָּהוּ את שָׁפָן הסופר אל חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל כדי שיקח את הכסף שנאסף במקדש וימסור אותו לבעלי המלאכה לצורך שיפוץ המקדש (בֶּדֶק הַבָּיִת). חִלְקִיָּהוּ מצא במהלך העבודות סֵפֶר תּוֹרָה קדום במקדש ומסר אותו לשָׁפָן. שָׁפָן בא ליֹאשִׁיָּהוּ כדי לעדכן אותו בהתקדמות העבודה, סיפר לו על גילוי הספר והקריא אותו בפניו. יֹאשִׁיָּהוּ הזדעזע מהדברים שהיו כתובים בספר, קרע את בגדיו ושלח משלחת של 5 אל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה (אשתו של שומר הבגדים שישבה ברובע המִּשְׁנֶה שביְרוּשָׁלַיִם) כדי לברר אצלה בעניין הכעס של ה' על הָעָם בעקבות אי קיום המצוות שבספר. חֻלְדָּה השיבה שאמנם ה' יביא רעה על יושבי המקום, ככתוב בספר, כיוון שעזבו את ה' ועבדו אלוהים אחרים. כעס זה לא יעבור, אבל יֹאשִׁיָּהוּ עצמו יזכה למות בשלום לפני בוא הרעה הזאת, כיוון שהוא חזר בתשובה ונכנע בפני ה' .

יֹאשִׁיָּהוּ הזמין את כל תושבי יְהוּדָה למקדש שם הוא הקריא בעצמו לקהל את ספר הַתּוֹרָה שנמצא שם. בעקבות הדברים הוא חידש את הברית של הָעָם עם ה' לשמור את המצוות הכתובות בספר, והזמין את כל העַם (כולל את הכֹּהֲנִים וְהלְוִיִּם, ובני העַם משבטי יִשְׂרָאֵל לשעבר) לחגוג את הַפֶּסַח ביְרוּשָׁלַיִם. כך, מעולם לא נחגג פֶּסַח חגיגי ורב משתתפים כמו הַפֶּסַח שנחגג לה' ביְרוּשָׁלַיִם בשנה ה-18 למלכות יֹאשִׁיָּהוּ, ולא היה לפני או אחרי יֹאשִׁיָּהוּ אף מֶלֶךְ ביְהוּדָה שחזר בתשובה לבצע את המצוות הכתובות בסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה בלב כל כך שלם ובנפש כה חפצה.

בעקבות קריאת המצוות שבספר, יֹאשִׁיָּהוּ הסיר גם את הָאֹבוֹת וְהַיִּדְּעֹנִים ואת השימוש בתְּרָפִים ובגִּלֻּלִים וכך הסיר את כל חפצי הפולחן המשוקצים אשר פשטו ברחבי ממלכת יְהוּדָה וביְרוּשָׁלַיִם. יֹאשִׁיָּהוּ ריכז את הפולחן לה' ביְרוּשָׁלַיִם והביא אליה את כל הַכֹּהֲנִים לה' שפעלו בערים השונות שביְהוּדָה, וניתץ וטימא את הַבָּמוֹת שבהן הם הקטירו. הכוהנים שהובאו ליְרוּשָׁלַיִם לא הורשו לזבוח במִזְבַּח שבמקדש, אך הותר להם לאכול את מנחות המַצּוֹת שנתרמו לכוהנים ביחד עם שאר הכוהנים ששירתו איתם.

בתקופת מלכותו של יֹאשִׁיָּהוּ עלה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לכַרְכְּמִישׁ שעל נהר הפְּרָת כדי להצטרף שם למֶלֶךְ אַשּׁוּר במלחמתו בצבא בָּבֶל. יֹאשִׁיָּהוּ יצא לִקְרָאתוֹ כדי לעצור את דרכו בארץ, ונתקל בו באזור מְגִדּוֹ. פַרְעֹה טען לפניו שהוא לא בא ללחום ביֹאשִׁיָּהוּ, ושהוא יצא במהירות לקרב בגלל מצוות ה' ולכן אל ליֹאשִׁיָּהוּ להלחם בו. אבל יֹאשִׁיָּהוּ לא וִיתֵּר, לבש בגדי מלחמה, ויצא לקרב מול פַרְעֹה, ובקרב שהתפתח ביניהם בְּבִקְעַת מְגִדּוֹ נפגע יֹאשִׁיָּהוּ אֲנוּשׁוֹת מפגיעת חצים. עבדי יֹאשִׁיָּהוּ נשאו את גופתו במרכבה ליְרוּשָׁלַיִם ושם הם הביאו אותו לקבורה בְּקִבְרוֹת אֲבֹתָיו. כל העַם התאבל על יֹאשִׁיָּהוּ, וגם הנביא יִרְמְיָהוּ קונן עליו, ושירת המקוננים נכתבה על ספר הקינות שנהוג לשיר מהם "עַד הַיּוֹם". שאר תולדות יֹאשִׁיָּהוּ, והליכתו בדרך מצוות ספר התורה (שנמצא במקדש) מתועדים בספר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה. אחרי מות יֹאשִׁיָּהוּ לקח עַם הָאָרֶץ את בנו יְהוֹאָחָז ומשח אותו למלוכה אחרי אביו .